האיסור להגיע לאצטדיונים כדי ללוות את הקבוצה האהובה עליכם בוודאי כואב לאוהדי ספורט רבים. אבל עם כל הכבוד לאוהדי הקבוצות הגדולות שכבר ראו הכל, תנסו לדמיין איך הייתם מרגישים אם הקבוצה שלכם הייתה רושמת הישג היסטורי, וכנראה חד פעמי, ולא יכולתם להיות שם כשזה קורה. זה בדיוק מה שעובר בימים האחרונים על אוהדי זארברוקן הגרמנית, שתשחק הערב (שלישי, 21:45) בחצי גמר הגביע הגרמני מול לברקוזן הגדולה.
אם לא שמעתם מעולם על פ.צ זארברוקן, אתם בחברה טובה. אמנם מדובר במועדון היסטורי ואחד ממקימי הבונדסליגה, אבל הפעם האחרונה שהקבוצה שיחקה בליגה הבכירה הייתה בעונת 1991/92, ומאז היא מדשדשת בליגות הנמוכות כולל עונת בלהות בליגה החמישית. בחמש השנים האחרונות הקבוצה שמייצגת את חבל הסאר שסמוך לגבול הצרפתי, ניסתה להיחלץ מהליגה הרביעית ללא הצלחה והשנה היא סוף סוף עמדה במשימה עם קצת עזרה מנגיף הקורונה, שבגללו הוחלט לסיים מוקדם את העונה בליגות הנמוכות. עוד טוויסט יוצא דופן הוא כמובן הגביע. עד כמה אתם שואלים? בכן זארברוקן היא הקבוצה הראשונה אי פעם שמצליחה לפלס את דרכה למעמד המכובד מהליגה הרביעית.
את המסע שלה בגביע החלה בסיבוב הראשון אי שם באוגוסט ומאז היא לא מפסיקה להדהים, ובעיקר לספק דרמות גדולות. זה החל עם 2:3 על קלן מהבונדסליגה, בזכות שער ניצחון בדקה ה-90, המשיך בשמינית הגמר עם ניצחון בפנדלים על קרלסרוהה מהליגה השנייה והגיע לשיא ברבע הגמר אחרי הדחת פורטונה דיסלדורף, במשחק אותו כינה סגן הנשיא דיטר פרנר: "הסנסציה הגדולה ביותר מאז לידת ישו".
הקבוצה מהליגה הבכירה הצליחה לשלוח את המשחק להארכה בתוספת הזמן, אבל בפנדלים המילה האחרונה הייתה של שחקני המארחת ובעיקר של השוער דניאל בץ, שהדף חמישה פנדלים (אחד במהלך המשחק) ועזר להבטיח את הכרטיס לחצי הגמר רגע לפני שהקורונה השביתה את העולם.
מבחינה היסטורית יש למועדון סיפור מעניין במיוחד. בתום מלחמת העולם השנייה, חבל הסאר שזארברוקן היא בירתו היה נתון בשליטה צרפתית ונוצרה שם מעין אוטונומיה נפרדת מגרמניה. כתוצאה מכך קבוצת הכדורגל מצאה את עצמה בין הכיסאות והוזמנה לשחק בליגה הצרפתית השנייה בתור אורחת. בתחילת שנות החמישים הסאארלנד גם הוכר על ידי פיפ"א והוקמה התאחדות מקומית.
ההכרה הזו אפשרה לחבל לשלוח נציגות להתמודד בגביע אירופה לאלופות וכך ב-1955/56 מצאה עצמה זארברוקן משחקת בסיבוב הראשון נגד לא אחרת מאשר מילאן הגדולה. המשחק הראשון שנערך באיטליה לא אמור היה להיות מסובך מדי עבור הרוסונרי, אבל בסופו של דבר זארברוקן הדהימה עם 3:4 סנסציוני. האיטלקים הצליחו לחזור בגומלין בדרך לשלב הבא, אבל הניצחון בסן-סירו עדיין נחשב לפרק מפואר במיוחד בתולדות המועדון הצנוע.
כעת היא ניצבת בפני אתגר כמעט בלתי אפשרי. באופן טבעי לברקוזן היא קבוצה עדיפה בהרבה ובניגוד לקלן ודיסלדורף, שייכת לצמרת הבונדסליגה. אם זה לא מספיק, אז החבורה של פטר בוס כבר הספיקה לשחק חמישה משחקים בחודש האחרון, לעומת זארברוקן שכבר סיימה את העונה ולא שיחקה משחק רשמי מאז תחילת מרץ. מה שאולי יוכל לשחק לטובתה הוא העובדה שהיא מארחת, אבל ללא הדחיפה של הקהל, הערך של יתרון הביתיות מוטל בספק.
מי שמכיר היטב את שני המועדונים הוא קלאוס טופמולר. המאמן הגרמני, שהעלה את זארברוקן לליגה השנייה בתחילת המילניום ושנה לאחר מכן כבר הוביל את לברקוזן לגמר ליגת האלופות, ניתח את הסיכויים: "ברור שלברקזון פייבוריטית, אבל זארברוקן כבר הוכיחה שהיא מסוגלת להכל. זה צ'אנס חד פעמי מבחינתם להגיע לגמר הגביע והם יגיעו במוטיבציית שיא. אמנם אני נייטרלי לחלוטין במשחק הזה, אבל הכי כואב לי על האוהדים הנפלאים שלהם שלא יוכלו להגיע לאצטדיון".
תמיד אומרים שהגביע הוא המפעל של הקבוצות הקטנות, ובשנה משוגעת כמו 2020 יכול להיות נחמד לראות קבוצה מהליגה הרביעית עושה היסטוריה ומניפה את הגביע היוקרתי בברלין. האם זה יקרה? את החלק הראשון של התשובה נדע היום בערב.
