"האתונאים שמרו על אונייה זו בעלת שלושים המשוטים, שבה שט תסאוס עם העלמים וחזר בשלום, עד ימיו של דמטריוס מפלרום. הם היו מוציאים ממנה מפעם לפעם את הקורות הישנות וקובעים תחתיהן אחרות חדשות וחזקות [...] יש אומרים שהיא היא, ויש אומרים שאין היא היא". הציטוט הנ"ל הוא מתוך כתביו של פלוטרכוס, היסטוריון מהמאה הראשונה ביוון, אודות חייו של תסאוס, מלכה המיתולוגי של אתונה העתיקה. פרדוקס "הספינה של תסאוס" מעלה סוגייה פילוסופית מעניינת, שעוסקת בעניין מהותם של דברים.
בקצרה, הפרדוקס מספר על ספינתו של תסאוס, שאחרי שנים רבות של הפלגות הייתה זקוקה לחילוף של איבריה - הקורות, הסיפון, העוגן - ולמעשה, במרוצת השנים כבר הוחלפו כל חלקיה. מכאן עלתה השאלה - האם לאחר כל השנים וכל השינויים, זו עדיין אותה ספינה של תסאוס? ואם לא - באיזה שלב זו נהייתה ספינה שונה? מה הופך את הספינה לספינה שהיא, אם לא המרכיבים שלה? מהי המהות שלה? בהשאלה, אשתמש בפרדוקס זה לגבי מועדוני ספורט. מועדון ספורט, כמו ברצלונה למשל, הוקם בשנת 1899. האם המועדון הנוכחי, מודל שנת 2024, הוא אותו מועדון?
מובן מאליו כי השחקנים אינם אותם שחקנים, וכך גם חברי צוות האימון ואנשי ההנהלה. הנשיא התחלף, הספונסרים גם הם. מקים המועדון, ז'ואן גאמפר, כבר מזמן אינו בן החיים. האצטדיון הביתי הנוכחי, האצטדיון האולימפי, הוא זמני ומחליף את האצטדיון המיתולוגי קאמפ נואו, שגם הוא החליף אחרים. האוהדים התחלפו, אם כי כנראה לרוב זה נשאר במשפחה - אך לא באופן גורף. הסמל אינו אותו אחד שהיה בהתחלה, והצבעים אמנם נשארו דומים לאורך כל הדרך - אבל הגוונים משתנים מעונה לעונה, כמו גם צבעי מדי החוץ.
אז מהי כן המהות של מועדון הכדורגל ברצלונה? מה הופך את 11 השחקנים של האנזי פליק שמשחקים על הר היהודים לאותה קבוצה כמו זו של מסי, רונאלדיניו, קרויף ואחרים עוד יותר ותיקים? דבר אחד נשאר זהה בכל 125 שנות קיומה של הקבוצה - המוטו: "Més que un club" (בקטאלנית - יותר ממועדון). ובכן, אמנם הביטוי בניסוחו המדויק נאמר לראשונה רק בשנת 1968, אך מה שעומד מאחוריו מלווה את ברצלונה מקרויף ועד מסי - ייצוג של חבל קטאלוניה בספרד, לא רק מבחינה ספורטיבית, אלא גם חברתית ועקרונית.
אחרי שביקרנו ביוון העתיקה ובספרד המודרנית, נעבור לתל אביב - לפרויקט הכי מסקרן בספורט הישראלי בשנים האחרונות של הפועל תל אביב סל. הפועל תל אביב, אחרי פירוק הקבוצה המקורית והקמת עמותת הפועל אוסישקין, הייתה מאז ומעולם קבוצת כדורסל צנועה, שהתקדמה בעצמה במעלה הליגות, והפכה לקבוצת ליגת העל ואף קבוצת פלייאוף קבועה. כל זאת - כקבוצה שבבעלות עמותת אוהדים. לא איש עסקים ולא בעל הון.
הפועל העמידה עקרונות שבהם דבקה, כהצבת סטנדרט ערכי בצמרת הכדורסל הישראלי. אם זה אמונה ופיתוח של השחקן הישראלי (שחקנים כמו תומר גינת, בר טימור וים מדר); אמונה כי האוהדים צריכים לשלוט ולהשפיע; וגם להיות אנטיתזה למכביזם מהצד השני של הכביש - אם זה התנגדות להתעקשות לנצח בכל מחיר (לרבות מהלכים מפוקפקים שפוגעים בספורטיביות), או לשבור את המונופול שיש למכבי, שאותו היא מנסה לשמר ולטפח בכל אמצעיה, על הכדורסל הישראלי.
אך זה מספר שנים שהאדומים הרגישו את תקרת הזכוכית סוגרת אותם. חוסמת אותם מתארים, ועליונות על היריבה העירונית. אז הם החליטו להתפתח ספורטיבית וכלכלית, בהדרגה, בשורה של צעדים שהרחיקו את הקבוצה מהסטנדרט הערכי שאליו הייתה מחויבת מעצם מהותה. זה קרה כשהחליטו לשחק ביורוקאפ (החלטה שהתקבלה בלי הצבעה בעמותה, למורת רוחם של רבים) - מה שפגע בעיקרון שליטת האוהדים; לרשום חמישה זרים למשחקי הליגה - מה שפגע בעיקרון השחקן הישראלי; לתת לעופר ינאי, איש עסקים שאינו אוהד כמובן, את המושכות בבעלות וניהול הקבוצה - מה שכנראה פגע הכי הרבה במהות הצנועה "העממית" של הקבוצה.
ואת פירות ההון של ינאי, ריבוי הזרים וההשתתפות ביורוקאפ רואים בקיץ הזה - הבאה של זרים מהיורוליג וה-NBA בהרבה כסף, גם על חשבון השחקן הישראלי. ללא המשכיות של זרים, לרבות זרים שמגיעים בעמדות של ישראלים - וכל זאת בניצוחו של איש אחד בודד.
מובן לי כי כוונותיו של ינאי אינן רעות - ההפך הוא הנכון. מטרתו היא לא להפוך את הפועל למפלצת שרומסת את כל מי שנקרה בדרכה ורוכשת כל שחקן שאפשר - אלא להפיל את המונופול של מכבי תל אביב על הכדורסל הישראלי. בהיבטים של תארים, של שם ותדמית, של יריבות בשוק השחקנים הישראלי והעולמי - וחשוב מכולם, היורוליג. ינאי (כמו אדלסון בירושלים, אגב), רואה במכבי כמונופול (בצדק) ורוצה לשבור אותו, כי כמו בכל שוק אחר בעולם, גם בשוק הכדורסל הישראלי מונופול יכול רק לפגוע. אז ינאי משווה למכבי ומעלה - כלכלית, תדמיתית - ואולי גם ספורטיבית. הוא מבקש מהקהל האדום לבלוע צפרדעים במשך השנים האלו, כדי ליצור קבוצה אחרת, חזקה ודומיננטית, שתתחרה ברמות הכי גבוהות - לצד היריבה העירונית, ולא מתחתיה.
המהפך הכלכלי והספורטיבי המסקרן המתרחש בהיכל שלמה הוא גם מהפך מהותי. לא משנה אם אלו רק צפרדעים שצריך לבלוע - הדבר שמייחד את הפועל תל אביב, הפועל אוסישקין, שעושה אותה למי שהיא - הולך ומצטמצם. בבחירה בין להישאר מתחת לתקרת הזכוכית אך גם לעמוד בסטנדרט ערכי, לבין לפרוץ את אותה תקרה ולשבור את המונופול המכביסטי - האדומים מכריעים בבירור בשנים אלה. אפשר לאהוב את זה, אפשר לשנוא - אבל זה קורה. מהפך מהותי של קבוצה. האם בסופו היא תישאר אותה הפועל? האם עוד שנים קדימה, כששחקנים שטרם נולדו ילבשו מדים בצבע שטרם נקבע וישחקו באולם שטרם נבנה, הם בעצם ישחקו באותה קבוצה? האם הספינה של עמותת אוסישקין, בעלת קורות ושחקנים חדשים, סיפון ובעלים חדשים, עוגן ואולם חדשים - תהא אותה ספינה?
גם אתם רוצים להיות פרשנים? התחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
