הכדורגל הישראלי סבל לאורך ההיסטוריה מאירועי אלימות לא מעטים, אלא שמתחילת העונה הנוכחית – בטווח של חודשיים בלבד – היציעים והדשא הפכו לשטח הפקר של ממש, כאשר השיא היה תקיפת אוהדת בית"ר ירושלים, שנזקקה לאשפוז בבית החולים.
מבדיקת "ידיעות אחרונות" עולה כי נרשמו יותר מ־30 העמדות לדין (רק לקבוצות ליגת העל) מאוגוסט האחרון, שאמנם הכניסו מאות אלפי שקלים לקופת ההתאחדות, אבל לא ממש הרתיעו את האוהדים האלימים. אם בעבר נפסלה האפשרות להקים בית משפט לענייני ספורט, בטענה כי אין מספיק תיקים שמצדיקים זאת, אזי לאור המציאות החדשה וריבוי המקרים בשבועות האחרונים מערכת אכיפת החוק צריכה לחשב מסלול מחדש.
"אנחנו עדים להתגברות משמעותית של אירועי אלימות", מודה יו"ר ההתאחדות אורן חסון. "האוהדים הטובים סובלים ממיעוט עברייני שכלל לא מעניין אותו כדורגל. האמצעים שלנו ושל בעלי המועדונים מוגבלים, יש חשש שנגיע למקום גרוע יותר", הוא מתריע. "המטרה הראשונית שלנו היא שהשוטרים במגרשים יוכלו לאכוף בקנסות מנהליים את המתפרעים. חייבים לפעול נגדם ביד קשה, אבל רק התערבות של המדינה תזיז פה דברים. האירוע בבלומפילד היה קיצוני, ואני ממש חרד לנוכח המגמה. אם לא תהיה ברירה והמדינה לא תתערב נשבית את הכדורגל".
אין הרתעה
בהיעדר הרתעה ממשית ומעורבות משטרה ועונשים זניחים, התחושה ביציעים היא שהכל מותר. חלק מהאוהדים מנצל את המצב האבסורדי במטרה לפגוע בבעלי המועדונים, שהם היחידים שמשלמים את המחיר. אגב, עליית המדרגה בתופעת האלימות חוצה את גבולות האצטדיונים ומגיעה עד לרשתות החברתיות, שהופכות לזירת התגוששות, חילופי איומים ואף תיאום מפגשי קרבות בין הארגונים, הכוללים שימוש בסכינים, אלות ואגרופנים. מיותר לציין שחלק גדול מהעימותים האלה נגמר בחדרי המיון.
הסוציולוג יאיר גלילי קושר בין האלימות הגואה בחברה הישראלית לבין זו שבספורט. "אי אפשר לנתק בין המקרים", הוא אומר. "אנחנו חברה שהפכה לאלימה יותר. תראה מה קורה בבתי הספר, אפילו במופעי התרבות. רמת השיח אלימה הרבה יותר, ומנגד למשטרה אין משאב אנושי. מדברים על חוסר משילות, ורואים את זה במגרשי הכדורגל. יש צורך בחינוך לטווח ארוך. תראה מה קרה למשל באנגליה, שם החליטו לטפל בבעיה ברצינות והפחיתו משמעותית את התופעה.
"בישראל אין תיעוד למקרי אלימות בספורט במשטרה. צריך תחנה שלמה לכך. כמות אירועי הספורט גדלה, צופים חזרו למגרשים והשוטרים הוצאו מהם. גם כשמחליטים לעשות משהו, מישהו צריך לאכוף. מרחיקים אוהד ואף אחד לא יודע אם הוא מגיע למשחק הבא. ועוד לא דיברנו על האלימות בליגות הנמוכות, שלא תמיד זוכה לסיקור בתקשורת".
בכל האצטדיונים מוצבים שלטים המזהירים מפני כניסה לדשא ומציינים כי מדובר בעבירה פלילית, אך מתחילת העונה, יותר מתמיד, אוהדים מרשים לעצמם לצפצף על ההנחיה. אם בעבר פריצה למגרש הייתה נחשבת לאירוע חריג, עכשיו מדובר בשגרה של ממש. בחלק מהמקרים רואים אפילו ילדים עושים זאת. המקרה הקיצוני ביותר היה הפריצה של אוהד הפועל ת"א שפגע ברז טוויזר ונבלם על ידי אדי גוטליב. ומי היחידים שספגו את העונשים? המועדון והשחקן.
בית"ר ירושלים היא שיאנית ההעמדות לדין מתחילת העונה (10) ואחריה הפועל ת"א (7). סעיפי האישום כוללים התפרצויות אוהדים לדשא, קריאות גזעניות, השלכות חפצים מכל הבא ליד (כוסות, בקבוקים, מצתים) ואפילו אבנים שנזרקו על ידי אוהדי סכנין מחוץ לדוחא לתוך יציע מכבי נתניה. מתברר שהבעלים אייל סגל הגיש תלונה במח"ש נגד תחנת משגב, שטענה כי אוהדי הקבוצה האורחת היו אלה שהתחילו במהומה. מצד שני, סגל מתכוון לטפל גם באוהדים שלו, בעקבות התפרצות של שניים מהם לדשא כדי לחבק את המאמן בני לם אחרי הניצחון על מכבי ת"א.
"הגיע הזמן לעצור את האלימות לפני שיהיה מאוחר מדי", מפציר סגל, ועוד לא נרגע מאירועי סכנין: "דוחא זה אצטדיון שצריכים להיכנס אליו בדרכי מילוט או מפרדסים. כשהחל הפוגרום ניידת המשטרה נעלמה. גם אדרוש מאותם אוהדים שלנו שפרצו למגרש שישלמו את הקנס שתטיל עלינו ההתאחדות, אחרת אתבע אותם".
עושים דווקא
אותם ארגונים קיצוניים מעדיפים לבצע את המעשים, בין היתר הדלקת אבוקות, דווקא במשחקי החוץ, כדי לא להסתכסך עם המשטרה המקומית ועם צוותי האבטחה, שבאים לקראתם בכל הקשור להכנסת אביזרי עידוד. במקביל, אוהדים מנסים במקרים רבים לפגוע בבעלי הקבוצות על ידי התפרעות יזומה כחלק מהמחאה שלהם. "איך אמר לי אוהד שלנו אחרי המשחק נגד בית"ר ירושלים: 'מתאים לי שתקבל קנסות על השלכת החפצים, כי הקצית להם יותר מדי כרטיסים'", חושף שרון ניסנוב, מבעלי הפועל ת"א. "הם פשוט עושים בכוונה. צריך להטיל פה עונשים כמו באנגליה, רק ככה ננצח.
"מתחילת העונה אני כל שבוע בבית הדין, וזה אחרי ששכרתי חברת אבטחה שמצלמת כל דבר, ומתעמת ישירות עם אותם האוהדים. עד שלא יוטלו קנסות כבדים ואפילו עונשי מאסר שום דבר לא ישתנה פה. אנחנו שילמנו 100 אלף שקל על האבטחה במשחק האחרון נגד בית"ר, וראינו מה קרה".
דוגמה רעה
תופעה מטרידה נוספת היא ריבוי מקרים בהם שחקנים ובעלי תפקידים במועדונים מלבים את האש עם התנהגות לא הולמת בלשון המעטה, ומגיעים לבית הדין. לדוגמה, במשחק בין קריית־שמונה למכבי פ"ת התפתח עימות מילולי בין המאמנים עמיר נוסבאום לגיא לוזון, ובין מאמן השוערים של פ"ת ויקטור בוחניק למנהל קריית־שמונה עדי פרג'. במקרה אחר מאמן אשדוד רן בן־שמעון סינן לשופט "החלטה בושה" והועמד לדין. עוזר מאמן מכבי חיפה גיא צרפתי, שהתעמת עם הספסל של באר־שבע, כולל עם המאמן רוני לוי (שבעצמו "החליף ברכות" עם עומר אצילי) הורחק משלושה משחקים כשאמר לשופט "מה שעשית פה זו בושה".
אילון אלמוג ממכבי ת"א הורחק משלושה משחקים אחרי שדחף שופט, ואילו סכנין הוציאה הודעה רשמית חריגה לתקשורת, שהובילה להעמדתה לדין: "שופטים בוחרים להכשיל ולהטות החלטות, כתוצאה מרשלנות ומערכי גזענות. פוקסמן הוכיח שהוא לא בא בידיים נקיות".
גורם בבית הדין של ההתאחדות מספר: "ברגע שהאוהדים רואים שמאמנים, שחקנים, אנשי צוות או מנהלים בתוך המגרש מרגישים שמותר להם לעשות הכל, כולל לאיים ולריב, הם מרגישים שגם להם מותר".
קיצוניים יותר
ההתמודדות הקשה ביותר של בעלי המועדונים ושל רשויות החוק היא מול ארגוני האולטראס. אחד הקיצוניים שבהם הוא לה פמיליה, שעלה לאחרונה שוב לכותרות לאחר תקיפת אוהדים שהעזו לעודד בניגוד למדיניות הארגון. מובן שגם הארגונים המקבילים גורמים נזקים כבדים למועדונים, שמנסים להשיב אש בעזרת תגבור צוותי אבטחה, צלמים מיוחדים ותביעות אישיות. לפעמים זה עוזר נקודתית, אבל המקרים רק הולכים ומתגברים. לדוגמה, על קירות מתחם האימונים בקריית שלום רוססו כתובות גזעניות בעקבות הגעתו של אוסמה חלאיילה למכבי ת"א. במקרה אחר אוהדי הפועל ת"א ובית"ר השליכו חפצים למגרש וגרמו להפסקת המשחק.
גורם בבית"ר שופך אור על הנעשה בלה־פמיליה: "יש להם שמונה מנהיגים, אבל הם מאבדים שליטה, הארגון נחלש. יש את אנשי להב"ה שמעורבים. הארגון הפך כר פוליטי לימין הקיצוני. החברים מגיעים מתודלקים למשחקים כדי לעשות בלגן, לא מעניינת אותם בית"ר. אוהדים שניסו להקים ארגונים אחרים ספגו איומים ואפילו מכות". דודי מזרחי, שהיה חבר בלה פמיליה: "אני שנים מתריע על הנושא הזה, הם לא קומץ. מדובר בארגון מסודר כלכלית. כל חבר תורם 100-50 שקל והם חיים גם ממרצ'נדייז. הם קובעים הכל ביציעים".
איפה האכיפה
המשטרה סופגת לא מעט ביקורות על אוזלת היד שלה, אבל השוטרים והקצינים מביעים תסכול רב, בטענה שידיהם כבולות. גם כשהם כבר מציגים את הראיות הנדרשות, בתי המשפט נוקטים בגישה מקילה וגוזרים עונשים מגוחכים. יש לא מעט מקרים אבסורדיים בהם אוהד מורחק לשנה ממגרש חוץ, אליו הוא בכל מקרה לא יגיע בתקופת העונש. בנוסף, מורחקים רבים יודעים שהם אינם תחת מעקב או פיקוח ומגיעים בכל זאת למשחקים. רק בסוף השבוע הורחקו שניים מהחשודים בתקרית האלימה בבלומפילד ל-90 יום בלבד.
יש לציין כי במקרים חריגים בכל זאת מתקיימים הליכים פליליים. עמרי שגב, עו''ד למשפט מנהלי והיועץ המשפטי של מפלגת העבודה, מסביר: "המציאות יותר מורכבת. אוהדי ספורט לא מעטים נשפטו לעונשי מאסר בפועל, לקנסות ולמאסר על תנאי בשל תקריות אלימות הקשורות בספורט. אמנם יש עוד המון מקום לשיפור, גם באכיפת העבירות וההרחקות על ידי המשטרה וגם בקביעת עונשי מאסר ממושכים על ידי בתי המשפט, אך ההרחקה הראשונית היא ממש לא סוף דבר. נגד 21 חברי לה פמיליה שהשתתפו לפני חמש שנים בתקיפות הוגשו כתבי אישום ונגזרו על שמונה מהם עונשי מאסר של שנתיים עד ארבע שנים, ועל הנאשם המרכזי 10 שנות מאסר. כאשר הוגשו ערעורים לבית המשפט העליון הוחלט להחמיר עוד יותר עם הנאשמים, ונקבעו עונשי מאסר ארוכים מאלה שנגזרו במחוזי".
היעדר משילות
אז תירוצים ואחראים לא חסרים, אבל ברור שחייבת להיות כאן התערבות של המדינה לפני שיקרה אסון, ואז נדבר על ועדות חקירה. "המלחמה באלימות בספורט בראש סדר העדיפויות", כתב השר חילי טרופר על הלוח המרכזי במשרדו בירושלים. "אני לא אוותר בנושא, לא אתן לפורעי חוק להרוס לכולם את הספורט", הוא מדגיש.
מחדל נוסף הוא חוסר הסנכרון בין המערכות, ובעיקר ההחלטה התמוהה לפרק את היחידה הארצית לטיפול באלימות בספורט. השוטרים נמצאים מחוץ למגרשים, והסדרנים ברובם לא עברו הכשרה כדי להתמודד עם אירועי אלימות קשים. ומה הפלא? עם שכר של 220 שקל למשחק קשה לגייס כוח איכותי ומקצועי. "אנחנו לא יכולים לעשות הכל לבד. אם הרשויות לא יתעוררו מהר, זה ייגמר רע מאוד – ואנחנו בדרך הבטוחה לשם", מתריע בעלי בית"ר משה חוגג.
פרופ' דנה פוגץ, מומחית למשפט פלילי בקריה האקדמית אונו, ניסחה לבקשת ההתאחדות לפני 13 שנה טיוטה שהפכה לחוק נגד האלימות בספורט. "רצינו להילחם בחוליגניזם בספורט", היא משחזרת. "הם לא אוהדים, אלא רק חושבים איך מתפרעים ומתגזענים. מדובר בעבריינים לכל דבר, ולכן צריך לנקוט נגדם ביד קשה יותר. הרחקה צריכה להיות לצמיתות, ובמקביל לנקוט בהליכים פליליים. בישראל רק אירועים חמורים מגיעים להליך פלילי.
"לקחנו את המודל של אנגליה, כמו הכנסת סדרנים במקום שוטרים והבאת ילדים ונשים למגרשים, כי חוליגנים לא תוקפים אותם, אבל אז מגיע אוהד לה פמיליה ותוקף אישה. גם לעבריינים יש קודים. יש קשר לתקופה בה אנחנו חיים – אובדן סובלנות ואלימות גואה. זה קורה גם ברשתות החברתיות, אנשים מאבדים את הרסן. אולי זה גם בגלל הקורונה, וכל התסכול משתחרר במגרשים. יש חוק יעיל עם כלים אפקטיביים, רק צריך לדעת להשתמש בו".
מחסום בירוקרטי
הרצון לבצע שינויים נתקל במכשולים בירוקרטיים וקשיים ביישומם, בטח בשנים שבהן הממשלות מתחלפות חדשות לבקרים. גם הרעיונות שיועלו בדיון החירום בוועדת ביטחון הפנים לא בהכרח יצלחו את ההגבלות המשפטיות. בסופו של דבר המשטרה קובעת את פקודת המשחקים, אך היא נמצאת מחוץ ליציעים ואין לה שליטה מלאה ואפשרות למענה מיידי. "אנחנו מדברים על שינוי משמעותי שצריך לבצע, כולל שינוי בחוקה", מציינת פרופ' פוגץ. "המטרה היא להגיע להרחקות לצמיתות ולקנסות מנהליים במקום. יש לנו רוח גבית מראש הממשלה בנט. יכול להיות שנחזיר שוטרים ליציעים, נממן עוד מצלמות לאצטדיונים".
משיבים אש
יו"ר המינהלת ארז כלפון, שאחראי על המיתוג של הכדורגל הישראלי, מבין שתדמית הענף ספגה העונה מכה קשה. "רק יד קשה תעצור את האלימות בחברה שלנו", הוא מדגיש. "אדם שהיה מתחיל קטטה בבית קפה או מדליק אבוקה בתיאטרון לא היה מקבל עונש כל כך קל. הכדורגל הישראלי, כספורט הפופולרי בארץ, חייב להיות מוגן על ידי מערכת המשפט במטרה ליצור תקדים אגרסיבי שיבלום את התפשטות מחלת האלימות. לצד פעילות האכיפה שנדרשת מצד המשטרה ולצד הקנסות המנהליים, לעונשים של בתי המשפט יש חשיבות מכרעת בהמשך קיום משחקים במקום חווייתי ובטוח למשפחות ולילדים. בכוונתי לפנות לשר המשפטים ולנשיאת בית המשפט העליון במטרה לדרוש החמרה בעונשים".
גם במכבי חיפה מעלים הילוך בכל הקשור לאוהדים אלימים. "לאחר לא מעט לבטים החליטה הקבוצה לנקוט הליכים משפטיים נגד אוהד שפרץ למגרש במשחק נגד טורשאבן מאיי פארו במסגרת הקונפרנס ליג. בתביעה שהוגשה על ידי עורכי הדין רונן אפט ועופר בן־אסא ממשרד AYR (עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ) עתרה הקבוצה, בין היתר, כדי לחייב את האוהד לפצותה בגין הקנס שנאלצה הקבוצה לשאת לאופ"א ופגיעה בשם הטוב, בסך של כ־50,000 שקל. בנוסף, האוהד יורחק ממשחקי הקבוצה למשך שלוש שנים".
