כולם מכירים את הביטוי: כגודל הציפיות כך גודל האכזבות. בפריז, לפחות בכל מה שקשור לכדורגל, מכירים אותו ביטוי יותר ממצוין. הרי כבר שנים שיש שם ציפיות ואכזבות גדולות, אבל תמיד אפשר יותר – לצפות ליותר ולהתאכזב יותר. שלשום בסנטיאגו ברנבאו קיבלנו הוכחה לכך.
11 שנים נמצאת פריז סן־ז'רמן בשליטת רשות ההשקעות של קטאר, עשור וקצת שהיא אחת הקבוצות העשירות בעולם. המון כסף החליף בעלות, המון שחקנים עברו לעיר האורות. בהתחלה אלה היו כוכבים "רגילים" מקבוצות מובילות. לא הספיק. אז בפריז שברו את שיא ההעברות והנחיתו את ניימאר. לא עזר. שנה מאוחר יותר הגיע קיליאן אמבאפה. לא עזר. ואז מתנה, היסטריה, לא פחות מאשר לאו מסי – עוד ציפיות, ועוד התרסקות.
נדמה שאי אפשר לקחת את הסיפור למקום קיצוני יותר. אחרי השלישייה הזו יחד בהתקפה, אחרי מסע הרכש שכלל עוד שחקנים גדולים (דונארומה, חכימי, ראמוס, מנדש, ויינאלדום), אי אפשר לטפס יותר גבוה. אי אפשר ליפול בצורה יותר קשה.
ירו לעצמם ברגל
במקרה הנוכחי לכישלון דווקא יש אבות רבים. שחקני פ.ס.ז' ירו לעצם ברגל, וכשזה לא הספיק עברו לרגל השנייה. השער הראשון של בנזמה הגיע אחרי שחטף לדונארומה את הכדור. את הכדור לשער השלישי מסר מרקיניוס, אחד הבלמים המובילים בעולם בשנים האחרונות שרשם ערב בלהות. ויש גם את הפנים המפורסמות יותר – של מסי וניימאר.
בעוד אמבאפה היה מעולה בשני המשחקים מול ריאל מדריד, מסי וניימאר היו רחוק מכך. השחקנים החלשים ביותר של פריז היו הבלמים, אבל כשהפרעוש נראה על המגרש כמו עוד אחד מהשחקנים זה סיפור, וסיפור גדול. למרות שינוי התפקוד העונה, והעובדה שמסי נמצא בעמדה אחורית יותר, זה כמעט בלתי נתפס שבמשחק כה חשוב הוא לא בעט למסגרת אפילו פעם אחת.
יש תחושה שלפחות בליגת האלופות מסי שותף בשנים האחרונות ביותר מדי משחקים כאלה. הוא היה שותף לקאמבקים של יריבות ברצלונה ועכשיו ליריבה של פ.ס.ז'. במשחק הראשון החמיץ פנדל. בשנה הראשונה שלו מחוץ לברצלונה מסי לא מראה שהוא יכול להיות אותו מסי גם מחוץ לברצלונה.
נפילת הפרויקט הקטארי
ניימאר דווקא חילק כמה מסירות טובות, כולל בישול, אבל גם איבד במקומות מסוכנים ולא היה נוכח באמת. הוא בקושי נגע בכדור בחלק האחרון של המשחק, גם מסי. אמבאפה יעבור למדריד בסוף העונה, ועכשיו צריך לראות אם מסי וניימאר, החברים הטובים, יישארו. לא בטוח שזה יקרה, גם כי כל הפרויקט הקטארי עומד בסימן שאלה. מה הם עוד יכולים לעשות? איך אפשר ללכת בגדול יותר מאשר מסי־אמבאפה־ניימאר?
מה שאירע בסיום עם נשיא פ.ס.ז' נאסר אל־ח'לאיפי מציג את עוצמת תחושת הכישלון. לפי דיווחים שונים הוא תקף עובד של ריאל מדריד פיזית ומילולית. השופטים ספגו גם הם. חלק מהמהומה צולמה על ידי מחלקת המדיה של ריאל, ולאונרדו, המנהל המקצועי של הצרפתים, ביקש למחוק את ההקלטה.
כשמסי הצטרף היה נדמה שסתם לזכות בתארים לא יהיה מספק. שעם שמות כאלה יחד צריך לצפות רק להצגות כדורגל עילאיות. אבל המציאות אפילו לא קרובה לכך. כסף, חשוב לזכור, לא תמיד מספיק לבדו להצלחה.
