כדי להבין לעומק את הפריצה המטאורית של רוג'ר פדרר צריך לחזור לרגע אחד, זה שהגדיר אותו וגרם לו לפרוץ לתודעה העולמית בענק. ב-2 ביולי 2001 השווייצרי שיחק במגרש המרכזי בווימבלדון מול פיט סמפראס בשמינית הגמר.
נפרדים מרוג'ר פדרר
סמפראס, שהיה אז בן 29, הגיע אל המשחק אחרי 31 ניצחונות ברציפות בווימבלדון. הוא חלם על זכייה חמישית ברציפות, במה שעשוי היה להשוות את השיא הקודם, שהיה שייך לביורן בורג השבדי. לצורך הבנת הדומיננטיות שלו, אפשר לציין שההפסד הקודם שלו על הדשא בלונדון היה ברבע הגמר ב-1996 לריצ'רד קרייצ'ק ההולנדי. למעשה, זה היה ההפסד היחיד שלו במועדון אול אינגלנד מאז 1993 כשהוא עומד על מאזן 1:56 באותן שנים. הוא גם זכה ב-13 תארי גרנד סלאם עד אותו טורניר, מה שהיה אז שיא. כל זה לא הרשים את פדרר בן ה-19, שניצח 6:7 (7), 7:5, 4:6, 7:6 (2), 5:7 את אלילו ושלח אותו הביתה.
היום זה נראה כמו מדע בדיוני, אבל בזמנו פדרר היה ידוע כבעל פתיל קצר, שנוטה לאבד את הראש ולהפסיד במעמדים גדולים. צריך להדגיש שלמרות הרקורד האדיר והדומיננטיות המוחלטת על הדשא, סמפראס לא הגיע אפילו לרבע גמר באליפות אוסטרליה וברולאן גארוס ב-2001, הוא לא זכה באף תואר מאז ווימבלדון 2000.
במהלך המשחק עצמו היה נראה שפדרר, המדורג 15 הדי אנונימי, עושה לסמפראס "סמפראס" והיה נראה שהאמריקאי קצת בהלם ממה שעומד מהצד השני של הרשת. סמפראס מעולם לא הפסיד במערכה חמישית בווימבלדון לפני אותו משחק וכולם חיכו שהשווייצרי הצעיר שוב ייחנק והמערכה האחרונה תהיה חד-צדדית. זה לא קרה וגם היא הייתה צמודה ובסופה פדרר ניצח ושלח את האמריקאי האגדי הביתה. פדרר, אגב, הפסיד כבר ברבע הגמר לטים הנמן. השליטה שלו בטורניר, שהובילה לזכייה בשמונה תארים, תמתין עוד שנתיים עד הגמר מול מארק פיליפוסיס.
ב-2021 התראיין מאמנו של סמפראס בזמן אותו משחק פול אנאקון, שעבד לאחר מכן גם עם פדרר, ודיבר על אותו משחק: "כולם ידעו כמה שרוג'ר כישרוני, איזה ספורטאי נהדר הוא. השאלה הייתה איך הוא יצליח להתמודד עם רגע גדול כזה. אי אפשר לענות על השאלה הזאת אף פעם".
איאן קארטר, ששידר את המשחק ב-BBC, סיפר: "אני זוכר שנסעתי לווימבלדון עם תחושת התרגשות כי פדרר כבר הראה סימנים של כישרון מיוחד, אפשר היה להרגיש שהוא הדבר הגדול הבא. גם אפשר היה לראות שסמפראס מעט פגיע, הוא הפסיד למראט סאפין בגמר אליפות ארה"ב שנה לפני כן ולטוד מרטין באוסטרליה כבר בשמינית הגמר, אבל על דשא הוא בלתי פגיע. ככל שהמשחק התקדם האווירה הלכה ונבנתה, אנשים התחילו לחשוב: 'רגע רגע, משהו קורה פה'. הדרך בה פדרר זז במגרש הייתה כל כך מרשימה ותפסה את העין".
הנמן, שכאמור ציפה למנצח במשחק הזה ברבע הגמר, סיפר על הצפייה במשחק: "סמפראס היה מלך ווימבלדון ולמרות שפדרר היה שחקן טוב מאוד, ברור שהעדפתי לשחק נגדו".
אחרי אותו ניצחון פדרר הנרגש חגג בטירוף, בניגוד לשלבים מאוחרים יותר בקריירה, ואמר: "המשחק הזה ייתן לי את כל הביטחון שבעולם, זה הניצחון הגדול בחיי". סמפראס הוסיף: "יש הרבה שחקנים צעירים שפורצים, אבל רוג'ר הוא קצת מיוחד".
כמו רבים אחרים, אנאקון ראה במשחק הזה את העברת השרביט: "זה היה מפגש בין שניים מהספורטאים הגדולים ביותר של זמנם וההתחלה של רוג'ר פדרר".
פדרר סיפר לאחר מכן: "הרבה חברים אמרו לי: 'אתה מסוגל לנצח אותו השנה'. הייתה לי שנה נהדרת, טובה יותר משלו וידעתי שיש לי סיכוי, אבל לא ב-100%, בכל זאת הוא ה-שחקן על דשא". סמפראס הודה: "זה היה הרגע שלו. זה בדיוק טניס על דשא, רגע אחד אתה מרגיש שזה שלך וברגע הבא אתה יורד מהמגרש אחרי הפסד. לפדרר היה משחק נהדר, אבל אין סיבה להיכנס לפאניקה". על הרצף האדיר שלו בווימבלדון שנקטע, אמר האמריקאי: "תמיד ידעתי שדבר כל כך טוב לא יימשך לנצח. היום הייתי פחות טוב".
הכותרת הראשית ב"טלגרף" הבריטי הייתה אז: "המלך איבד את הכתר שלו", ב"טיימס" נכתב: "היום הזה ייזכר לנצח כיום של סוף עידן סמפראס". ב"דיילי מייל" כתבו: "בהתחלה פדרר שבר את ההגשות של סמפראס ואז את כוח הרצון והרוח שלו".
4 צפייה בגלריה
כולם היו בטוחים שבסופו של דבר הוא שוב ינצח. סמפראס בסיום אותו משחק
(צילום: גטי אימג'ס)
פדרר הנרגש התייחס למפגש עם אליל נעוריו ואמר: "לפעמים היה מוזר להסתכל לעבר הצד השני של הרשת ולראות אותו, לפרקים הרגשתי כאילו אני לא מאמין שאני משחק נגדו. אבל ההרגשה הזו עברה לי. אתה חושב על ההגשות שלך, לאן תשלח את הכדורים ואז זה הפך להיות כמו משחק מול כל יריב אחר. אבל ברור שזה מיוחד מאוד בשבילי לשחק מול פיט".
לרבים אותו משחק הזכיר את מה שסמפראס עצמו עשה כשניצח בזה אחר זה את איבן לנדל וג'ון מקנרו בדרך לזכייה בגרנד סלאם הראשון שלו באליפות ארה"ב 1990.
סמפראס זכה באליפות ארה"ב ב-2002, אבל מווימבלדון עף כבר בסיבוב השני באותה שנה ולא חזר יותר לשם כשחקן. פדרר גם הפסיד במשחק הבא, להנמן כאמור, ושנה לאחר מכן נוצח שם בסיבוב הראשון על ידי מריו אנצ'יץ' הקרואטי, אבל ב-2003 זה קרה.
זה המפגש היחיד בין שני ענקי הטניס הללו. סמפראס ייזכר לתמיד כנמסיס הגדול של בן ארצו אנדרה אגאסי, את פדרר נזכור כמובן הרבה בזכות היריבות האדירה עם רפאל נדאל ולאחר מכן עם נובאק ג'וקוביץ'. ככה זה בטניס, זוכרים אותך גם לפי איכות יריביך והמפגשים מולם. חבל שזכינו רק למפגש אחד בין פדרר לסמפראס, אבל אם כבר רק אחד, אז לפחות כזה.
פורסם לראשונה: 09:49, 23.09.22
