מיד אחרי שהפכה לשחקנית החובבנית הראשונה זה 72 שנה שזוכה בטורניר הגולף המקצועני הראשון שלה, מישהו סיפר לרוז ז'אנג בת ה-20 כי טייגר וודס שלח ציוץ נלהב. "שבועות מדהימים עבור רוז ז'אנג. קודם היא הגנה על תואר המכללות שלה ועכשיו מנצחת בבכורה המקצוענית", כתב וודס, שכמו ז'אנג למד באוניברסיטת סטנפורד – ולכן לא שכח להוסיף את ה"גו קרדינל" המתבקש.
זריקה מבחוץ - המדור של ציפי שמילוביץ
ז'אנג, שכולם קוראים לה פשוט "רוז", הגיבה בחיוך. כבר שנתיים שהיא שומעת השוואות לוודס, ולא רק כי היא מגיעה מאותה אוניברסיטה.
בגיל 20 יש סביבה את ההייפ הגדול ביותר סביב שחקנית גולף אמריקאית. אם הכל יילך כצפוי, ז'אנג תעשה לגולף הנשים את מה שטייגר עשה לגברים. אבל בניגוד אליו, לפחות זה מה שחושבים מי שמכירים אותה, ההצלחה לא תגרום לה להתפרק. ז'אנג נמצאת בשליטה מוחלטת מהרגע שבו הרימה את מחבט הגולף של אביה בפעם הראשונה כשהייתה בת תשע, ומאז לא החמיצה גומה. היא עלתה למקום הראשון בדירוג החובבניות בספטמבר 2020, ולא זזה משם מאז.
אחרי שזכתה בגיל 17 באליפות ארה"ב, וניצחה ב-12 מ-20 טורנירי מכללות שבהם השתתפה (אלופת הקולג'ים בשנתיים האחרונות), רוז זכתה בסוף השבוע שעבר בטורניר המקצועני הראשון שלה, ה-Mizuho Americas Open בניו-ג'רזי. האישה האחרונה שניצחה בבכורה בטורניר מקצועני הייתה בוורלי הנסון ב-1951. המעבר החלק הזה של רוז, מלהיות אחת משחקני הגולף החובבנים הגדולים אי פעם - גבר או אישה - לניצחון מקצועני נינוח, לא מפתיע אף אחד בסביבה שלה, וגם לא אותה. "גדלתי בבית שבו מעולם לא השוו אותי לאף אחד סביבי", אמרה ל-ESPN, "כי הצלחתי לעבוד יותר קשה מכולם".
"מכה על הירך, יותר מזה לא תראו ממני"
לי קאי והייבין ז'אנג נולדו בשניאנג, עיר של שמונה מיליון תושבים בסין. הם נישאו שם ונולד להם בן. ב-1993 הגיעו לארקדיה, פרבר שקט המרוחק כעשרה קילומטרים צפונית-מזרחית מלוס-אנג'לס, והחלו לעבוד בכל הבא ליד. ב-2001 הצליחו לקנות דירה קטנה והשכירו חדר אחד ממנה כדי להשיג עוד הכנסה. כשרוז נולדה ב-2003, היא ישנה בחדר של הוריה.
ב-2008 עברה המשפחה לאירוויין, אזור קצת יותר מבוסס מדרום ללוס-אנג'לס. הבית החדש היה סמוך למרעה נטוש ורחב ידיים, ואביה של רוז שיחק גולף בזמנו הפנוי. בגיל תשע הרימה ביד שמאל את אחד המקלות שלו והחלה לחבוט. קצת כמו במקרה של ריצ'רד וויליאמס ובנותיו, ונוס וסרינה, גם אבא הייבין הבין בהבזק של חצי שנייה מה יש לו ביד.
כבר אז רוז הייתה ספורטאית, שיחקה טניס וכדורסל וכדורגל, ושחתה בזמן שנשאר. הייבין היה מניח מולה שק של כדורי גולף משומשים, והיא הייתה מכה ב-600-500 כדורים בכל אימון. המטרה הייתה לייצר על המשטח סמלים מנדריניים עם קווים ישרים. היא עשתה את זה בקלות. היא התאמנה בלי הפסקה בשטחים ציבוריים פתוחים ובגיל 11 החלה לנצח בתחרויות. כבר אז הייתה בשליטה עצמית מוחלטת. אפילו הניצחון המקצועני הראשון שלה הוציא ממנה רק חיוך גדול. "לתת לעצמי מכה על הירך זה הכי הרבה שתראו ממני", אמרה בכתבת פרופיל גדולה ב"אתלטיק". "כשזה קורה, אני כועסת על עצמי. זו טעות מטופשת, זה סתם בזבוז אנרגיה. יש שחקנים יותר טובים ממני, אני מנצחת כי אני עושה פחות טעויות".
לדמיין את הגוף חובט
ג'ורג' פינל, מאמן קשוח בן 77, החל לעבוד עם רוז כשהייתה בת 11. הוא ניסה לאתר כישרון צעיר עם מוסר עבודה גבוה שלא יחפש קיצורי דרך. אין הרבה ילדים כאלה היום. "היא הייתה מאוד יוצאת דופן מההתחלה", אמר ל"אתלטיק". "הייתי נותן לה משהו לעשות באימון, והיא הייתה עומדת שם 30 שניות ופשוט בוהה. גם היום היא עושה את זה, מנסה לדמיין איך לגרום לגוף שלה לחבוט כמו שצריך, ואז עושה את זה. היכולת המנטלית וההבנה שלה לגבי מה שהיא עושה הם לא נורמליים, היא קיבלה את זה מאבא שלה. הגאונות של רוז היא שילוב של המיקוד המנטלי שלמדה מאביה, מוסר העבודה שרכשה מאמה, ויכולת חבטה שיצרה בעצמה".
בימים הראשונים רוז ואביה נסעו יחד מטורניר לטורניר. הם שהו במוטלים, ישנו בשדה התעופה ופעם אחת אפילו העבירו לילה ברכב שכור. הלחץ הכספי הוקל בסופו של דבר כשהכישרון של רוז, בגולף אבל גם בלימודים - היא תמיד הייתה תלמידה מצטיינת - התחיל להביא לה הצעות למלגות. בתיכון היה לה לוח זמנים בלתי נסבל של לימודים, משחקים, נסיעות, וגם פגישות עסקיות. היא שיחקה פצועה ועייפה, ואפילו המאמנים שלה ביקשו שתוריד את הרגל מהדוושה. לפני שלוש שנים השתתפה בטורניר של סבב הגולף המקצועני (LPGA), וסיימה במקום ה-11. השחקניות שנגדה התמודדה הרוויחו באותו שבוע בממוצע 54,679 דולר. רוז, אז בת 17, הרוויחה אפס דולרים (על הזכייה ההיסטורית היא כבר קיבלה 412,500 דולר).
למרות זאת, כשסיימה תיכון, במקום לעבור ישר לעולם המקצועני, החליטה ללכת לקולג'. ולא סתם קולג', אלא אחת האוניברסיטאות הטובות והתובעניות בארה"ב, אבל גם כזו שמוציאה כוכבי גולף. ולא סתם כוכבי גולף, טייגר וודס. רוז שמעה פעם את קונרד ריי, מאמן נבחרת הגברים של סטנפורד ששיחק עם טייגר בשנות ה-90, אומר כי "אף אחד כאן מעולם לא עבד קשה יותר מרוז". היא תצטרך עכשיו להמשיך לעבוד קשה יותר מכל אחד, כי למרות המעבר למקצוענים, רוז מתכוונת במקביל להמשיך ללמוד באוניברסיטת העילית שלה, שבה היא מתמחה במחשבים. "אני מסיימת את התואר", אמרה, "לא משנה כמה מחורבן אשחק בסבב, אני מסיימת את הלימודים".
פורסם לראשונה: 21:33, 09.06.23