"אני יודע מה אני מסוגל לעשות מבית"ר ירושלים. זה הענק הרדום של הכדורגל הישראלי. וברגע שיתעורר, ואנחנו נעיר אותו ביחד, הוא יחזור להיות חתיכת אימפריה. המועדון הזה הוא עוצמה אדירה, יש לו את הקהל הכי גדול בארץ, וזה מה שמשך אותי לבחור בו. באנו לעשות מהפכה, זה הפרויקט הכי משמעותי בכדורגל שלנו".
אלמוג כהן חתם בסוף השבוע על חוזה לשלוש שנים כמנהל המקצועי, פונקציה שלא הייתה קיימת בבית"ר בשנים האחרונות. בשיחות עם אנשי הקבוצה, שנחשפות כאן לראשונה, מסביר כהן בן ה־36 למה העדיף את ההצעה של ברק אברמוב על זו שקיבל ממנכ"ל מכבי ת"א, בן מנספורד, לשמש כאחראי על פיתוח הצעירים וקבוצת הבת.
כפי שנחשף ב"ידיעות אחרונות" ו־ynet, בעלי בית"ר החליט לתת את המושכות לכהן, שישתכר 35־40 אלף שקל בחודש.
"לא דמיינתי שאעזוב את נתניה אחרי מה שעשיתי שם", הודה כהן באותן שיחות. "זו הקבוצה היחידה מחוץ לגדולות שעלתה לפלייאוף העליון פעמיים ברציפות, זכתה בגביע הטוטו, העפילה לגמר גביע המדינה ולראשונה אחרי 12 שנה שיחקה באירופה. המהלך של סגל הפתיע אותי (חילופי המאמנים מאחורי הגב שלו, נ.צ), אבל ברגע שהגיעה ההצעה מבית"ר, הלב שלי ישר אמר ללכת על זה. ברור שמכבי ת"א זה מועדון גדול והם הציעו לי סמכויות רבות, אבל ברגע שאברמוב הגיש לי חוזה לשלוש שנים, הבנתי שהוא רוצה שנצא לדרך ארוכה ביחד – וזה הצית בי הכל.
"המשמעת היא הדבר שהכי חשוב לי, זה החינוך המקצועי שעברתי בגרמניה, ואני מנסה להביא ממנו כמה שיותר. אני מנהל מקצועי שנמצא בכל אימון, חלק מהצוות. נביא לבית וגן את הסטנדרטים שיעזרו לכולם להצליח, לאוהדי בית"ר מגיע ליהנות ולהיות אחת הקבוצות המצליחות בליגה. בינתיים אני בנתניה ואשאר הכי מקצוען עד סוף העונה".
פקקים באימונים
אלמוג כהן הוא מנהל מקצועי של השטח, אחד שמעורב בפרט הכי קטן. הוא גם התעקש על כך בחתימה בבית"ר, כפי שעשה עם אייל סגל. מבחינתו, ברגע שבעלי נתניה פיטר את רן קוז'וך מאחורי גבו ומינה את גיא צרפתי, זו הייתה הפרת חוזה. לכן כהן הבהיר לאברמוב כי הוא מגיע להיות הסמכות המקצועית העליונה. הוא כאמור לא מפספס אף אימון ואף עולה לדשא עם נעלי פקקים, ומוודא שהמאמן נוקט בפילוסופיה שלו.
כהן יהיה אחראי על בניית הסגל יחד עם הבעלים והמאמן שייבחר, אך לא יקבע, כמובן, את ההרכבים. הוא מאמין בתחרות על העמדות בין כמה שיותר שחקנים, וזו גם המגמה אליה הוא מכוון בבית"ר.
ראלף האזנהיטל, שאימן את כהן באינגו־לשטאדט וממנה התקדם בין היתר ללייפציג, היה האיש שהכי השפיע על הישראלי לאורך הקריירה. המאמן האוסטרי לימד אותו את עקרונות משחק הלחץ, האלמנט הבסיסי באסטרטגיית המשחק שלו. המאמן הבא יצטרך להתיישר איתו במבנה הזה, והשחקנים שיגיעו יהיו מותאמים לשיטה. מבחינת כהן, קצב האימונים חייב להיות זהה לזה של המשחק, ועניין הכושר הגופני יקבל דגש מיוחד. לא בכדי שחקני נתניה רצים הכי הרבה מבין כל קבוצות הליגה.
כהן מקפיד מאוד לייצר שגרת אימונים כמה שיותר אירופית. הכוונה שלו בבית"ר היא להציב שלושה פיזיותרפיסטים ורופא בכל אימון, תזונאית, ארוחת בוקר וצהריים. מכשירי ג'י־פי־אס מיוחדים יותקנו בנעלי השחקנים, ובסיום כל אימון המערכת תנתח את הביצועים של כל אחד. הכוונה היא לקיים לפחות פעם בשבוע שני אימונים ביום, כולל יחידת אימון עצימה.
יעלו הצעירים
אחד האלמנטים שאברמוב הכי התלהב מהם בכהן הוא היכולת שלו לקדם שחקנים ולאחר מכן למכור אותם בסכומים גבוהים, ובנוסף לאתר זרים זולים ולהעלות את ערכם בשוק. אם בנתניה תקציב של כ־130 אלף יורו הספיק לכהן כדי לפגוע בינגו בזר, אז אצל אברמוב המנהל המקצועי יקבל 300 אלף יורו להבאת רכש. כהן הכניס לא מעט לקופת נתניה בתקופתו ממכירת שחקנים, סדר גודל של 26 מיליון שקל. לדוגמה, עומרי גאנדלמן נמכר ב־2.5 מיליון יורו לגנט, עדן קארצב ב־2.3 מיליון יורו לבשאקשהיר, ורז שלמה ב־1.2 מיליון יורו ללובן. ועוד לא דיברנו על פארפה גיאגון שהגיע מהליגה הלאומית והפך לאקזיט לוהט, או זרים כמו פטריק טוומאסי שנמכר בחצי מיליון יורו וזלאטן שחוביץ' ב־300 אלף יורו.
כאמור, אחד היתרונות של כהן הוא הקשרים שיש לו בכדורגל הגרמני. למעשה יש לו קו ישיר לצוותים מקצועיים בכל אירופה, מהם הוא יכול לבקש גם שחקנים בהשאלה. הוא דובר גרמנית שוטפת והיה זה ששיכנע, למשל, את ג'ואל אבו־חנא להגיע לנתניה, איתר את פליסיו מילסון כשעוד שיחק בקבוצת המילואים של מאריטימו הפורטוגלית ואת הנרי אדו, רק שהכסף של מכבי ת"א ניצח בסופו של דבר במקרה של שני הכישרונות הללו. אברמוב התעקש שכהן יחתום מיידית, מתוך הבנה שמנהל מקצועי צריך זמן כדי להכין את העונה הבאה. זה קצת מתנגש מאחר שכהן, לפחות באופן רשמי, עדיין בנתניה.
אחרי שנתיים פושרות, למעט הבלחה של זכייה בגביע, אברמוב מתכנן גם מהפכה בסגל. נראה כי מבין הזרים רק איסמעילה סורו יישאר. הוותיקים אוראל דגני, אופיר קריאף ובן ביטון לא ימשיכו, וגם דור מיכה, יובל אשכנזי, אורי דהן ואדי גוטליב ייפרדו ככל הנראה מהקבוצה. שתי השאלות המרכזיות הן עתידם של עדי יונה וירדן שועה.
אופיר חיים או ברק יצחקי
כהן פיתח מנהג למנות מאמנים שלא אימנו בליגת העל, כמו ההולנדי ריימונד אטפלד, בני לם וקוז'וך. הדרישה הבסיסית שלו היא לחשוב קודם על כדורגל התקפי ומודרני, ולרדת לפרטים. המועמד המוביל של כהן הוא אופיר חיים, מאמן נבחרת הנוער. השניים שיחקו יחד בנתניה ונשארו בקשר טוב. אם אופיר חיים יחליט להישאר בהתאחדות, האופציה הבאה תהיה ברק יצחקי. האפשרות השלישית היא שגל כהן ימשיך על הקווים, אבל זה יקרה רק אם יעשה משהו באמת יוצא דופן עד סיום העונה.
פורסם לראשונה: 01:30, 11.02.24