זה היה טקסטבוק של ספורט קבוצתי גרמני: עומק בלתי נגמר, שוויון מעמדי, קבוצתיות. מול הכוכב הגדול ביותר לא רק של הכדורסל היווני או האירופי - אלא בכל הפלנטה. ובסוף, שוב, כך התברר, כדורסל משחקים 40 דקות ובסוף, שוב, הגרמנים מנצחים.
רבע הגמר נגד הפייבוריטים לזכייה מיוון היה מלא השראה. רוב עיני הקהל הגרמני בכלל היו נשואות למינכן (שם אירחה בערב באיירן את לבנדובסקי), בעוד המשחק בברלין, שאמור היה להיות ביתי, אכן היה מלא עד אפס מקום, אבל עם מחצית מהקהל מהגרים יוונים.
בכל זאת, גודל הרגע היה ברור: המשחק שודר בחינם בערוץ הציבורי (פרשן: דירק נוביצקי, 2.5 מיליון צופים), והקהל והשחקנים שיחקו בדיוק את גודל הרגע. לגרמנים היה ברור שניצחון במשחק הזה סולל את הדרך לאליפות כשהם מוחקים מעליהם לתמיד את תגית האנדרדוג, ואילו האוהדים הבינו שהם רואים נס. בפעם האחרונה שגרמניה הגיעה למעמד הזה, הוליך אותה אחד מעשרים השחקנים הגדולים בכל הזמנים, וזו היתה נבחרת שהזכירה להם את רוח הצוות והלחימה שהיו מוכרים להם מהכדורגל.
"אנחנו יכולים לנצח בכל משחק"
"דניס שרודר ביקש ממני את כרטיס האשראי שלי כדי לחגוג", אמר המאמן גורדון הרברט לאחר המשחק. "אבל הם ילדים טובים. נשארים במלון ושותים מיץ תפוחים. חוץ מזה שהבהרתי לו שאין לי יותר קרדיט אחרי שלושה גירושים". אכן ימות המשיח: נבחרת גרמניה בכדורסל בין ארבע האחרונות ביבשת, ומאמן לאומי שמסוגל להתבדח - ועוד על חשבון עצמו.
גרמניה, שתפגוש הערב (שישי, 21:30) את ספרד בחצי הגמר, הוכיחה שכוכב יחידני, טוב ככל שיהיה, אינו מסוגל להתגבר על הקולקטיב הגרמני הכישרוני. ההגנה הקבוצתית של גרמניה ייאשה את יאניס במחצית השנייה, עד שחמש דקות לפני הסוף הוא ספג עבירה בלתי ספורטיבית שנייה והורחק. יאניס הציג עד אז את הסטטיסטיקות המרשימות שלו, אבל כשהורחק, המשחק כבר היה גמור.
דניס שרודר, עם 26 נקודות ו-8 אסיסטים, שוב היה השחקן המוביל, אבל דניאל תייס, פרנץ ואגנר, אנדראס אובסט ויוהאנס תימאן הוכיחו שלגרמנים יש סגל מרשים בעומק שלו ובאנרגיה שהוא מסוגל לייצר בהגנה או בהתקפה.
"יש פה שחקנים ששיחקו עם פציעות, שחקן ששיחק למרות שהיה מקורר. כולם מבינים מה גודל ההזדמנות, כולם מבינים שאנחנו בבית, כל השחקנים מוכנים לתת הכל בשביל הקבוצה. זה הכישרון הכי גדול שלנו, והאמונה שיש לנו עכשיו היא שאנחנו יכולים לנצח כל משחק", אמר הרברט. "הקלישאה היא שאנחנו חיים את הרגע, אבל היא לא נכונה", אמר אובסט, "אנחנו חיים את הרגע הבא, להיות יותר טובים, לעלות לגמר. אסור לנו להישאר בתוך הרגע".
אחת הסיבות הגדולות לכך שגרמניה תשחק נגד אלופת העולם בחצי הגמר היא דניס שרודר. הרכז תמיד היה שחקן מוכשר ומסוכן, אבל תמיד החלק המנטלי שלו הצליח להאפיל על היתרונות המקצועיים.
הרברט תקף את הבעיה הזו בכך שהפיל על שרודר אחריות והפך אותו למנהיג הקולקטיב. השחקנים האחרים קיבלו את זה. לכולם היה ברור שלשרודר יש את הכדורסל כדי להיות המנהיג, אך הוא היה צריך להוכיח שהוא יכול להיות המנהיג שסוחף אחריו קבוצה, שמוציא אותה מהרגעים הקשים. שרודר עושה את זה בטורניר ללא דופי. מצד אחד הוא התמזג לתוך הקולקטיב, והפך את גרמניה לנבחרת מפתיעה שאף אחד לא ממש יכול להתכונן אליה, ומצד שני ברור לכולם מי יקבל את הכדור כשגרמניה ממש צריכה סל. מדובר בשינוי דרסטי: שרודר נחשב לאגואסיט שאוהב להראות לכל העולם כמה הוא הצליח, שתי תכונות לא ממש אהובות בגרמניה.
שרודר משחק כרגע כדורסל מושלם. הוא משחק על חוזה ב-NBA. בשנה שעברה הוא דחה חוזה על סך 84 מיליון דולר מהלייקרס. שרודר יצא בקיץ הזה לחפש קבוצה, ומצא, אולי, אליפות אירופית לנבחרות. הכוכב המבודד, זה שגרם לאכזבה אחרי אכזבה וביקורת אחרי ביקורת בעקבות הטורנירים הקודמים, הפך לקו שמחבר את הכימיה הכי קבוצתית באליפות, את הקבוצה הכי מסוכנת. את האנדרדוג שהפך לפייבוריט.
הקלישאה עובדת
אם יש משהו שהאליפות הזו הוכיחה, אחרי שפולין הדיחה את לוקה דונצ'יץ' וסלובניה ברבע הגמר, זה שהכוכב הבודד קרס לחלוטין לעומת הקבוצתיות השוויונית. יוקיץ', יאניס ודונצ'יץ', שלושתם מועמדים ראשיים לתואר השחקן היעיל של ה-NBA, ישבו הערב בסלון ויצפו בנבחרת פולין, נבחרת שאין בה אפילו שחקן אחד מהיורוליג. הרמה של המשחקים היא רמה גבוהה, אבל היא כזו בגלל שהתחתית התקרבה לצמרת. קבוצות עם הרבה כישרון שרדו, קבוצות עם עילוי אחד וצוות מסייע בינוני הלכו הביתה. הקלישאה לפיה חמישייה מנצחת אחד עבדה באליפות הזו שעות נוספות.
הפייבוריטית הגדולה ביותר באליפות הזו נכון לעכשיו היא ספרד, יריבת גרמניה בחצי הגמר. הכוכבים הגדולים ביותר שלה מגיעים מריאל מדריד ומכבי ת"א, אבל היא מציגה אליפות חסרת אגו שמקדשת את הקבוצתיות על פני הגואל האינדיבידואל. ספרד היא הפייבוריטית כי אף אחד לא מתקרב אליה במאזן אסיסטים בטורניר הזה. וזה, כנראה, חשוב יותר מהכל.