הצבועה
הסדנה שארד צריכה לעבור
"אמרנו בחדר ההלבשה שזה הזמן להראות מי גבר ומי לא, ולדעת שגם ברגעים הקשים אנחנו צריכים להוכיח שאנחנו גברים". כך עידכן הקשר דולב חזיזה על הלך הרוחות במכבי חיפה, בהפסקת המשחק בבאר־שבע, כשנודע כי רז מאיר הורחק. זו קלישאה שחוקה, תמימה ומטופשת של כדורגלנים, שדווקא הם מפקפקים בגבריותם וזקוקים להצהרת און משבת לשבת.
"רז היה עם דמעות בעיניים", גילה בסיום חזיזה ולא חידש דבר. הגברים בוכים בלילה, ומעניין שדווקא העניין הזה הטריד את יו"ר הוועד האולימפי יעל ארד. עד כדי כך, שהיא התקשרה ליעקב שחר והמליצה לו "לעשות סדנה לחשיבה מגדרית בחדר ההלבשה". לא נמסר איך נשיא מכבי חיפה הגיב, ויכול להיות שבגלל זה הוא לא מחזיק קבוצת נשים, אבל בעיקרון הרעיון נכון. אופי ונחישות אינם תכונות שמאפיינות גברים באופן בלעדי. פופוליזם וצביעות, מצד שני, מאפיינים את העסקנית ארד באופן גלעדי.
כחודשיים וחצי חלפו מאז מונתה לתפקידה הרם, בטקס שמבחינה מגדרית עונה להגדרה "מחפיר". האיש שהכתיר אותה, וזכה בתמורה לדברי תודה ולחיבוק אמיץ, היה חבר הוועד האולימפי הבינלאומי אלכס גלעדי. כן, ההוא שעיתונאית אחת חשפה איך נחשף בפניה בעבר והציע לה לדבר ל"מיקרופון" שלו, ואחרת סיפרה על הצעה מגונה. את שתיהן איים לתבוע, אך התקפל יחד עם ציוד ההגברה הגברי שלו.
אז למה ארד נזעקה לשמע המילה שזרק חזיזה, ולא הציעה "סדנה לחשיבה מגדרית" לחבר המטריד והאולימפי שלה? אולי בגלל שמבחינתה, גלעדי לא רצה להוכיח בזמנו לעיתונאית שהוא גבר, אלא רק שיש לו מילה.
ה"גברים"
השפן אצילי והטיפשון מאיר
בזכות הניצחון החשוב, לא רק חזיזה נזכר שהוא זכר. גם עומר אצילי שיתף תמונת אינסטגרם של החגיגה בחדר ההלבשה, וכתב: "הכי גברים בארץ", עם ארבעה סימני קריאה ולב ירוק. רק להתראיין על הפרשה ההיא, הגבר־גבר שיודע לכבוש מחוץ לרחבת ה־16 ומתחתיה, עדיין פוחד.
עם שריקת הסיום נרשמה גם לחיצת יד, קרירה משהו, בין אצילי לדור מיכה. חולצות הם לא החליפו, למרות שמבחינתם זה היה סוג של דרבי. מיכה, חשוב לציין, לא העלה תמונה באינסטגרם לצידה של אלונה ברקת עם הכיתוב: "אנחנו קבוצה של נשים".
והיה כמובן כוכב תורן, המגן רז מאיר, שקרא לעבר עוזר מאמן הפועל באר־שבע אריק בנאדו: "חבורה של קוקסינלים". גם ה"קוקסינל" הוא ביטוי שהשתרש ונשמר בעיקר בכדורגל המעורער מינית שלנו. פרוספר אזגי ועמוס לוזון נהגו להטיחו בברי פלוגתם כיאה לעולם התחתון (של הגוף), והוא מושמע מדי שבוע לא רק ביציעים, אלא מצד גברים מתוסכלים במגרש ובספסלים.
"אני מכיר את רז, הוא בחור שקט ומופנם", סינגר אלי גוטמן על מאיר, ודומה שאכן כך. טקסים להוכחת גבריות מקובלים בשבטים פרימיטיביים, והמגן פשוט רצה להרשים את חבריו. זו רמת השיח בכדורגל שלנו, בלי קשר לחג האילנות. נמוך ודוחה, ובדיוק כמו הענף כולו – לא מפותח. עד שמגיעים משחקי הנבחרת והקבוצות באירופה, ומתברר שדווקא להם יש יבשת של גברים.
הביזיון
איוניר סוגר חשבונות בפרשנות
בעיית המגדר נפוצה גם במגזר, כפי שדיווח השופט דרור כהן ממשחק הליגה הלאומית בין הפועל אום אל־פאחם לרמה"ש: "כשיצאנו מהאצטדיון חיכו לנו גורמים המזוהים עם הנהלת אום אל־פאחם וביניהם מחאג'נה מחמיד שאמר: "אתה קוקסינל, מ*** ב***, לא תגיע הביתה בשלום, אתה שר*** והאמא שלך ז***". למען הסר ספק, נבהיר שהמילים המצונזרות הן לא מנהל בכיר, שרמנטי וזכתה.
אבל הדמות הבולטת באירועים הייתה של מאמן המארחת, שעליו כתב השופט: "מוטי איוניר סינן לעברי 'אתה תראה בטלוויזיה הכל. אני אדאג לקרוע אותך בטלוויזיה'". יומיים קודם, הוא אכן הוכיח שאפשר להשתמש במדיום שניתן לו בליגת העל, כדי לסגור חשבונות בלאומית. "אני בא מליגה שיש בה יותר טעויות מהחלטות נכונות", התבכיין בשבתו כפרשן בשבת.
בלי קשר לחלטורה בטלוויזיה, איוניר הוא גם רפשן סדרתי, שמשתולל על הקווים וצורח על שופטים. עוד בתחילת המילניום, כשאימן בנצרת־עילית, הוא הורחק לחודשיים אחרי שאמר לשופט ערן פרוסט: "תפסיק לז*** לי את המוח".
6 צפייה בגלריה
הוכיח שאפשר להשתמש במדיום שניתן לו בליגת העל, כדי לסגור חשבונות בלאומית. איוניר
(צילום: אורן אהרוני)
אך המקרה הזכור מכולם היה במשחק של אותה עונה מול הפועל כפר־סבא. איוניר, שכבר אז היה גם פרשן, התגרה בסיום במשחק באוהדי היריבה באמצעות אחיזה באיבר מינו. בתחילה הכחיש, אך צילום ב"ידיעות אחרונות" אכן תיעד את המתיחה במפשעה. בערוץ 2 אילצו אותו תחילה להתנצל בשידור, ואחר כך הדיחו אותו. היום, כדי לאיים ולהשתלח בשופטים, הוא מנפנף במיקרופון של צ'רלטון. אז למה הם לא עשו מיד סוף לביזיון והעיפו אותו? אולי פוחדים שיקרע אותם בערוץ הקיבוץ.
ההורסת
התוכניות הגנוזות של תירוש
ההחלטה של רועי ריינשרייבר להרחיק את מאיר הייתה מבישה ושערורייתית. עוד חולייה בתאונת השרשרת שמובילה יו"ר איגוד השופטים והמטאטאים רונית תירוש. בשבוע שעבר, אחרי שאביעד שילוח הרחיק את השחקן הלא־נכון, עוד הייתה לה חוצפה לענות בשחצנות לתלונות נכונות של מכבי ת"א. "שיעשו בדק בית, גם הם לא במיטבם", כתבה, כאילו טעות שיפוט נגד קבוצה שלא פוגעת היא לגיטימית.
כנ"ל המנכ"ל שלה יריב טפר, שבמקום להתנצל שלח מכתב חופר עם טפיחה עצמית על השכם והערה מתייפייפת ש"כולם יכולים לטעות". זה נכון, עם שני הבדלים מהותיים: במכבי ת"א בעל הבית משלם מכיסו על הטעויות שלו, וכשהוא חשב שטעה – פיטר את המאמן. באיגוד של תירוש וטפר הכסף ציבורי, הטעויות נערמות, המצב בכי רע – והבכירים נשארים.
גם את השער המפוקפק שאושר לזכות קריית־שמונה מול מכבי ת"א טפר ניסה להכשיר, מה שמזכיר את המשחק בין הקבוצות שנה קודם. אז היה זה דווקא איזי שרצקי שהתלונן (בצדק) על קיפוח מצד השופט שניר לוי, ואף איים שקבוצתו לא תופיע למשחקים. תירוש לא שלחה אותו לעשות בדק בית, אלא להפך. "כואב הלב על קריית־שמונה", השתתפה בצערו רונית הזגזגנית. מוזר, כי אחרי פארסת השיפוט של ארז פפיר בדרבי התל־אביבי בגמר הגביע, היא אפילו התחפשה ליו"ר איגוד הדיינים והמליצה "להרחיק את ניר קלינגר לעונה אחת לפחות", בלי כאב לב בכלל.
אחרי מינויה ב־2019, חשפה הדרמה־קווין את חזונה: "אני מתכננת סדרת טלוויזיה על שופטים, כמו פרקליטי אל־איי, שהציבור יראה אותם בחיי היומיום. יהיו שמות על חולצות השופטים. בשידורים תהיה גם הצגת שופטים. ייבחר שופט העונה. היום כמעט לא מתייחסים לשופטים". לפחות במשפט האחרון, היא הצליחה לחולל מהפך.
הצמחוני
ליאור פרי מלך הביצה
ט"ו בשבט הגיע, אבל בסמי עופר מורגשת שנת השמיטה. כבר אחרי משחק הגביע מול הפועל ירושלים בחודש שעבר התלוננו שחקני מכבי חיפה על איכות המשטח, מצב הרחבות והקושי בהנעת כדור (למרות שהיריבה דווקא לא הפריעה).
במקום להסביר ולהתנצל, מהנהלת האצטדיון נמסרה תגובה יהירה: "הדשא לא נראה טוב ועל כך אין חילוקי דעות, אבל מי שטוען שקשה לשחק על משטח כזה, הרי שזה משול לאותו רקדן שטוען שהרצפה עקומה. לא שמענו שהפועל ירושלים התלוננה אחרי המשחק, ובטדי המשטח פחות טוב". גם יו"ר האצטדיון, איתמר צ'יז'יק, טען שזו "בעיה של נראות". תשובה שמשולה לאותו גנן שנותן תשובה עקומה.
לפני המשחק מול מכבי ת"א, הגיע מנכ"ל האצטדיון ליאור פרי לסיבוב דאווין במתקן, ושוב התבטא בשחצנות: "אני לא אחראי לטענות של שחקנים, כל אחד שיתעסק בתפקיד שלו, הפעולות שנעשו גם בשזרוע וגם בשבוע שעבר מוכיחות את עצמן". ראינו. במחזור האחרון שיחקו בבלומפילד ובבאר־שבע על דשא שנראה כמו מרבד, ואפילו יחסית למגרשים בנתניה ובפ"ת, האצטדיון האירוני בחיפה הזכיר את החורף בקופסה ובאורווה.
בשש השנים הראשונות של "סמי עופר" טיפל בליקויים במסירות ובעיקר בצניעות המנכ"ל אילן פוקס, שהוא סא"ל במיל'. המחליף שלו פרי הוא אל"מ במיל', וזה די מוזר, כי יש תחושה שהאצטדיון ירד בשתי דרגות לפחות.
מילה זו מילה
"זה המוזיקה הכי יפה: קול רשרוש הזרדיס במדורה / פכפוך המים במעיין / ותקתוק הסטופקס במנהרה" (המשורר והפרשן באליפות אפריקה, אייל לחמן ביאליק, חוצב בראש כמו קונגו)
