כל אחד עובר עליות ומורדות בחיים, בטח בקריירה. יש שנים טובות יותר וטובות פחות. עבור מי שנמצאים תמיד בעין המצלמות אותן תנודות בולטות כמובן יותר, אבל בכדורגל נדמה שיש תמיד גם דרך חזרה.
בשבת הקרובה תצא לדרך ליגת העל, ולצד השחקנים הדומיננטיים שאמורים להוביל את הקבוצות שלהם, ישנם כאלה שרוצים פשוט לחזור לעניינים.
הנה לדוגמה חמישה כאלה - אחד שהיה מהשחקנים הבולטים בליגה וחווה נסיגה במעמדו, שני שקיווה להיות רכש מוביל ואיכזב מעט, ואחרים שלא התקדמו כפי שציפו או אולי סבלו מפציעה. חמישתם לא באותו מעמד כמובן ולכל אחד מטרות אחרות, אבל הרעיון אותו רעיון - להתגבר על תקופה פחות טובה ולהפוך את 2022/23 לעונה בה כולם ידברו עליהם באופן חיובי.
כוח החילוץ: נטע לביא, מכבי חיפה
לפני שנתיים היה נטע לביא אחד השחקנים הטובים בליגה, ולמרות שהשוער ג'וש כהן קיבל את תואר המצטיין הרשמי באליפות הירוקה, לביא היה ראוי לקבלת הפרס לא פחות. העבודה שלו במרכז המגרש הייתה משמעותית מאוד להצלחת מכבי חיפה, כי חילוצי הכדור בחצי המגרש של היריבה עזרו לקבוצתו להפעיל לחץ על ההגנות ואיפשרו מצבים נוחים להתקפה.
כל זה השתנה בעונה האחרונה. בהתחלה הייתה אפשרות שלביא יימכר, ואז הגיע עלי מוחמד, אבל הקפטן לא הלך לשום מקום. הוא נפצע במהלך הקיץ וכשניסה לחזור התברר שיש צורך בעוד תקופת החלמה. כשלביא כן שיחק, בחצי השני של העונה, הוא נראה רחוק מאוד מהשחקן שהכרנו.
והנה, עונה חדשה בפתח ולביא נראה עד עכשיו טוב, אפילו טוב מאוד. הוא משחק כקשר אחורי כשמוחמד לפניו, ושוב מנקה את כל הכדורים בסביבה. הקישור של האלופה עמוס, אבל אם לביא ימשיך ככה הוא גם יישאר בהרכב.
כוח החלוץ: יוג'ין אנסה, הפועל באר־שבע
זו הייתה דרך ארוכה מבחינת התחנות, אבל לאו דווקא בזמן. יוג'ין אנסה הגיע לישראל לפני חמש שנים לבית"ר ת"א מהלאומית. עונה וחצי טובות הביאו אותו לקבוצה קטנה בליגת העל, הפועל רעננה. משם עבר לקבוצה בינונית, קריית־שמונה, ולפני שנה לקבוצה גדולה עם מחשבות על אליפות, הפועל באר־שבע.
כולם הסכימו שאנסה הוא רכש מצוין, אבל העונה הראשונה שלו באדום הסתיימה עם שני שערי ליגה, זה הכל. לא פחות משישה שחקנים הבקיעו יותר מהחלוץ הגנאי עבור באר־שבע, ולא היה ברור אם יישאר במועדון או ימשיך הלאה. אבל אנסה כאן, ובינתיים הוא נראה טוב במשחקים באירופה, עם שלושה שערים. הגיוני שנוכחות חלוצים מרכזיים טובים, כמו תומר חמד ואסטריט סלמאני, תעזור לו להגדיל את המספרים בעונה הקרובה.
עדיין מבטיח: אביאל זרגרי, בית"ר ירושלים
הבאזז סביב אביאל זרגרי היה עצום. ביוני 2021, כשהיה רק בן 18, הקשר האחורי אפילו שיחק בנבחרת. 24 הופעות ליגה בלבד היו לקשר כשזכה לזימון הלאומי, אבל אלה היו הופעות מלאות פוטנציאל שמיתגו אותו כאחד משחקני העתיד של הכדורגל הישראלי. היום אנחנו רק מחכים לראות אם זרגרי יכול לחזור לעצמו.
בעונה הראשונה שלו בקבוצה הבוגרת של בית"ר ירושלים, זרגרי הראה התקדמות מרשימה והוסיף מדי חודש משהו למשחק שלו, אבל הכל נעצר לחלוטין בשנה האחרונה. זו לא הייתה רק הפציעה שמנעה ממנו לפתוח את העונה, אלא גם היכולת. הוא הלך אחורה. כיום נראה כי יש סיכוי גבוה שיימכר למכבי חיפה, ויושאל בחזרה לבית"ר עד תום העונה. לא משנה למי יהיה שייך, זרגרי ישחק ככל הנראה בבית"ר, ועם הסגל הדליל סביבו הוא צפוי לחזור ולהיות אחד השחקנים המובילים.
מתאים ליהלומים: מיכאל אוחנה, מכבי נתניה
אם זרגרי הוא פוטנציאל שלא ברור איך ימומש, נדמה שמיכאל אוחנה נמצא שלב אחד קדימה. בעצם יותר משלב אחד, כי אוחנה כבר בן 26, וממש לא הפך לכוכב בבית"ר ירושלים כפי שקיוו.
מאז שעזב את אשדוד לפני חמש שנים, אוחנה לא רשם עונה עם יותר מ־16 הופעות בהרכב של בית"ר או הפועל באר־שבע. הפציעות פגעו בו, אבל גם חוסר עקביות. ב־19 הופעות ליגה בעונה שעברה, הוא לא הבקיע אפילו פעם אחת.
אוחנה פותח דף חדש בקבוצה חדשה, מכבי נתניה. הוא אמור להיכנס למשבצת בה שיחק פארפה גויאגון בעונה שעברה - קשר התקפי מתחת לחלוץ. זה יקרה בקבוצה עם פחות לחץ, שמשחקת בסגנון שאוהב להבליט כישרון. אולי הפעם זה ייראה אחרת גם עבור אוחנה.
הניסיון מדבר: לואי טהא, הפועל חיפה
בניגוד לשחקנים אחרים ברשימה, טהא לא חווה עונה של ירידה ביכולת, אלא פשוט לא שיחק כדורגל. בדיוק שנה חלפה מאז קרע את הרצועה הצולבת במשחק של הפועל חיפה, קבוצתו החדשה אז, מול הפועל באר־שבע, קבוצתו הקודמת. רק עכשיו הוא חוזר לשחק.
טהא גדל במחלקת הנוער של הפועל חיפה, אבל בעקבות הפציעה עדיין לא שיחק עבור הקבוצה הבוגרת אפילו פעם אחת בליגה. זה ישתנה בקרוב. הבלם, אסור לשכוח, היה שחקן חשוב בבאר־שבע של שלוש האליפויות הרצופות והגיע גם להרכב הנבחרת. קשה לחזור אחרי שנה בלי כדורגל, וטהא כבר בן 32. אבל כשמסתכלים על רשימת הבלמים הישראלים כיום, הוא עדיין יכול להתברג בה - במקום טוב.
