נראה היה שהקופץ במוט האגדי, רנו לאבילני, כבר בדרכו למטה. חמש שנים שהוא לא עבר את גבול ששת המטרים, לעומת 19 פעמים עד 2016. נקודת השפל אם אפשר לכנות אותה כך, הייתה כאשר לא העפיל לגמר אליפות העולם בדוחא ב-2019 ומקביל הייתה הנסיקה של ארמנד דופלנטיס שבגיל 20 כבר זינק לגובה בלתי נתפס של 6.18.
אלא שבתחילת החודש בגיל 35 כשהוא מבוגר בכמעט 15 שנים מדופלנטיס בן ה-21, לאבילני עבר במפתיע 6.02 מטר בתחרות בצרפת וחזר לצמרת. מבחינת לאבילני, זו רק התחלת פרק ב'. "אני עכשיו במצב מצוין, בין הטובים הקריירה", אמר הצרפתי לעיתונאים הנדהמים.
ניסיתי לפתור את תעלומת לאבילני החדש, בעזרתו של רנו לונגברה, המנהל המקצועי הצרפתי של איגוד האתלטיקה. עשיתי זאת בשיתוף קונסטנטין סמיונוב, מאמן הקפיצה במוט, שאחראי בין היתר על נסיקתה של שיאנית ישראל נעמה ברנשטיין לגובה משמעותי, 4.35 מטר, לפני שבוע וחצי בפולין, ואימון התקווה החדשה ירדן מנטל בת ה-14, שעברה כבר 3.70 מטר.
לונגברה הגיע ארצה כמושאל מההתאחדות הצרפתית שם מילא תפקיד דומה, וכבר נחשב כאן לבעל מניות בקידומם של אתלטים לא מעטים. אישית, לובנגארד קרוב מאוד לכוכב הצרפתי מתוקף תפקידו הקודם.
יש מתחרה חדש על המדליות בקפיצה במוט?
"עד כמה שהדבר יישמע מוזר, הקורונה דווקא תרמה משמעותית לחזרתו לכושר של לאבילני. ב-2016, אחרי אולימפיאדת ריו שבה זכה במדליית כסף, הוא נפצע בתאונת אופנוע. הפגיעה הייתה בשריר הירך האחורי. הוא הרגיש כאבים בשנים לאחר מכן וזאת אחרי שכבר עבר את גיל 30. למרות שעד אז ביצע באימונים את כל מה שהתבקש, הוא לא אהב במיוחד את העבודה בחדר הכושר. כאן הגיעה הקורונה שהשביתה פעילות, למעט תחרויות באמצעות הזום, והיה לו הרבה יותר פנאי. גם לאימוני הכושר".
בקריירה שחייבת להיות מדויקת בצורה מושלמת כמו שלו, כיצד קרה שהזניח את חדר הכושר?
"ההסבר היחיד, אם אפשר לראות זאת כהסבר, הוא ההתלהבות שלו להתחרות. הוא מאוד אוהב להתחרות וגם התחרה יותר מכל האחרים. כשיש תדירות כזו בסדרת תחרויות, נשאר פחות זמן להתאמן".
ואיך השפיעו האימונים שערך בתקופת הקורונה?
"לדבריו הוא נרפא מכול הפציעות שהפריעו לו מאז התאונה והדגיש שהוא מרגיש כמו חדש. זאת גם הסיבה להתבטאויות שלו על המוכנות לעונה הנוכחית. ה-6.02 הייתה מבחינתו רק התחלה לתקופה החדשה".
רוצה לקפוץ עד גיל 80
בעוד פחות מחודש, בטורון שבפולין, אמור להיות המבחן ממשי שלו לעונה הזו שבסיומה יגיעו גם המשחקים האולימפיים בטוקיו, בהנחה שהקורונה לא תשבש שוב את התוכניות: אליפות אירופה באולמות שבה גם דופלנטיס ישתתף.
לא בטוח שלאבילני עצמו מאמין שישחזר את הזהב היחיד בקריירה שלו, 12 שנים אחרי לונדון, אבל עדיין יש בביתו מקום על הקיר למדליה נוספת, גם אם יהיה מדובר בכסף או ארד, כמו בפודיום האחרון שלו באליפות אירופה בברלין ב-2018.
בפגרת הקורונה עסק לאבילני באימונים מהבית. יש לו משטח הרצה, עמודים למתוח עליהם את הרף וכמובן מזרן לנחיתה. כמו רבים בעיסוקים אחרים, גם הוא עבר לעבוד מהבית. האימונים בחצר הבית לא נראו זרים גם לאשתו, אניס, שהיא במקרה או לא, קופצת במוט. אמנם ברמות אחרות, שיא אישי 4.26, אבל עדיין קופצת. רק בתם, איריס בת השנה וחצי, עדיין לא פעילה. מאחר וגם אביו של רנו היה קופץ במוט, ישנם, כבר סקרנים לדעת האם תהיה בעתיד השפעה גנטית של ההורים על הבת הקטנה שעשויה להפוך לדור שלישי למשפחת קופצים במוט.
באימונים מאז הקורונה, לא היה צורך בשיפור הטכניקה. כבר בשנים הראשונות שלו מול הרף, אמר עליו סרגיי בובקה, השיאן שקדם לו, כי היא "כמעט מושלמת". כל מה שנשאר לו הוא לחזור לכושר שיא.
תכונה נוספת המאפיינת את שיאן העולם לשעבר היא התשוקה. אותה תשוקה שמאפשרת לו לקפוץ בהנאה, גם במקצוע הסיזיפי הזה. לונגברה סיפר על הקשר של לאבילני עם המוט: "הוא אומר, שירצה לקפוץ עד גיל 80. בכל קבוצת גיל שישתתף, הוא ירצה לקבוע את השיא למאסטרס. השיא עד 35, השיא עד 40 וכך הלאה. עד גיל 80. זאת תכונה שמאפשרת לו לתחזק קריירה מופלאה ולהישאר בצמרת".
היחסים בין שני הגדולים, דופלנטיס ולאבילני, שונים מיחסים של מתמודדים כה בולטים בתחומים אחרים ובין השניים יש הערכה הדדית. אגב, גם אביו של דופלנטיס היה קופץ במוט ועבר בשיאו 5.80 מטר. בכלל, בקפיצה במוט בולטת הסולידריות בין המתחרים השונים והשיא היה בדוחא כאשר סנדי מוריס האמריקאית, עודדה בעצמה במחיאות כפיים קצופות את יריבתה העיקרית, לחלוף על הרף וגם לחלוף על פניה. היכן תראו אהבה כזו במקצועות אחרים.
