דגלאס קוסטה יהיה בספטמבר בן 30. הוא שיחק העונה, עד פגרת הקורונה, 515 דקות בליגה במדי יובנטוס, על פני 14 משחקים. רק בחמישה מהם הוא פתח בהרכב. רק פעם אחת הוא השלים 90 דקות. רק פעם אחת הוא השתתף בארבעה משחקים ברציפות.
כל המספרים היבשים הללו יכולים לשמש כאינדיקציה מהימנה למצב המאכזב בו נמצא קוסטה בשלב זה של הקריירה שלו. אלא שיש עוד כמה דברים שמן הראוי לציין לגבי שחקן הכנף הברזילאי.
הטוב: "פוטנציאל של טופ עולמי"
למשל: המשחק היחידי שבו הוא השלים העונה 90 דקות היה ה-3:4 המשוגע על נאפולי במחזור השני, והוא סיפק בו שני בישולים מבריקים, עוד כמה מהליכים אמנותיים וטיל שיוט אחד שאלכס מרט הדף בקושי למשקוף. אתם מוזמנים להתרשם בעצמכם כאן למעלה.
למשל מספר שתיים: באופן כללי, כשצופים בקטעי וידאו של מיטב המהלכים שלו, מתקבל הרושם שמדובר בכדורגלן-על, פנומן נדיר. גמישות, שליטה מגוחכת בכדור, מהירות בלתי נתפסת, בעיטה אדירה. ככדורגלן, יש לו פשוט הכל.
למשל שלישי: מעבר ליכולת הטכנית עם הכדור, קוסטה אינטליגנטי מאוד, מבין את המשחק ומסתגל במהירות לשינויי תפקוד טקטיים שנדרשים ממנו. הכושר הגופני והחוכמה הזו מאפשרים לו למלא את התפקיד התובעני על הקו, עם המון תרומה בצד ההגנתי.
כשלוקחים את כל הדברים האלו בחשבון, אפשר אפילו לגלות הבנה לאמירה לפיה לקוסטה "יש פוטנציאל להיות בטופ של הכדורגל העולמי, אבל הוא לא נמצא שם מסיבות שלא תלויות בו".
ניתן כמובן להתווכח עם הסופרלטיב הזה, אבל כדי להתייחס אליו ברצינות חשוב להבין את ההקשר. אגב, הדברים נאמרו על ידי קוסטה עצמו, בריאיון לפליירז טריביון, שבו התייחס בהרחבה לפציעות הרבות מהן סבל לאורך הקריירה.
הרע: שרירים מנייר
ב-12 שנים של כדורגל מקצועני הוא עבר בארבע קבוצות. גרמיו הברזילאית שבה החל את הקריירה ב-2008 כשהיה בן 18; מיודעתינו שחטאר דונייצק, מושבת ברזילאים (ופתח-תקוואים) ידועה שבמדיה שיחק במשך חמש עונות עד 2015; באיירן מינכן, אליה עבר במהלך הקדנציה של פפ גווארדיולה; ויובנטוס, שקיבלה אותו בהשאלה ב-2017 מבאיירן עם אופציה לרכישה - שמומשה ב-2018 ובה הוא משחק עד היום.
פציעות, אמרנו. ובכן, זה לא תמיד היה ככה אצלו. אומנם טבעי שככל שמתבגרים הפציעות יתרבו, אבל במקרה של קוסטה ההחרפה בעניין הזה הייתה קיצונית. כששיחק בשחטאר, למשל, הוא כמעט ולא החמיץ משחקים בגלל פציעות במשך כל חמש העונות שלו בקבוצה. הבעיות התחילו, במקרה שלו, במקביל לקפיצת המדרגה. המעבר לבאיירן הביא איתו מטען חדש שאותו לא הכיר קודם לכן - פציעות שריר. בהתחלה זה היה יחסית זניח יחסית, אבל עדיין, כבר בעונה הראשונה בבונדסליגה הוא נעדר ממספר משחקים. וזה רק החלך והחמיר.
אחת הסברות היא שהסיבה נעוצה בסגנון המשחק שלו - המתפרץ, מרובה שינויי הכיוון, שמסתמך על כידרור כשהכדור קרוב מאוד לרגל, לצד יציאה למאוצים ארוכים במגרש הפתוח. בצירוף האינטנסיביות של הכדורגל בגרמניה לעומת הליגה האוקראינית - הוא עלה על מסלול של שחיקה בלתי נמנעת שהתשתית הפיזית שלו לא הייתה ערוכה אליה. כך או כך, בעונת 2016/17, השנייה שלו בגרמניה, הוא נעדר ממספר מיותר מעשרה משחקים בגלל פציעות, בעיקר בשריר הירך האחורי.
אלא שעל פי ההיגיון הזה, המעבר ליובנטוס ולסריה א', ליגה שוחקת אפילו יותר מהגרמנית, היה אמור לגבות גם הוא מחיר. אבל דווקא בעונה הראשונה שלו אחרי המעבר הוא נשאר בריא עד הסוף. הוא גם קיבל אמון מלא ממסימיליאנו אלגרי והיה שותף בכיר לאליפות השביעית ברציפות של יובה - וגם להדחה הכואבת ברבע גמר ליגת האלופות, עם אותו פנדל מפוקפק של רונאלדו בדקה ה-97, שמנע הארכה. הוא החזיר עם שלושה שערים בלבד אומנם, אבל גם 13 בישולים ששכנעו את המנהל המקצועי פאביו פאטריצ'י להפוך את ההשאלה לרכישה. יובה הוסיפה 40 מיליון אירו על השישה-מיליון שעלתה לה ההשאלה לעונה אחת והפכה אותו לשחקן שלה. ואז - הקרסול, שריר הירך האחורי ושריר התאומים התעקשו להזכיר שגם הם חלק מהעסקה - ולא רק כבסיס ליכולת הוירטואוזית של קוסטה, אלא גם כתוספת למחיר שלו.
את עונת 2018/19, שבה השתתף רק ב-17 משחק ליגה, הוא סיים כבר בפברואר. השרירים המשיכו לבגוד לתוך 2019/20, בה השלים, כאמור, עוד פחות משחקים, עד שבאה הקורונה.
באותו ראיון השבוע הוא סיפר כי צחק עם בן ארצו וחברו לקבוצה, אלכס סנדרו, על כמות הפציעות שלו: "בשנים האחרונות השתתפתי ביותר סקירות MRI מאשר במשחקי כדורגל".
והמכוער: משחק השרוכים הברזילאי, תאונות, נגיחה, מרפק ויריקה
קוסטה סיפר שהוא שכר לאחרונה את שירותיו של מאמן מנטאלי כדי להתמודד עם התסכול אותו הוא חווה בימים אלו. לאור ההיסטוריה ההתנהגותית שלו, זה ממש לא רעיון רע מבחינתו.
ההשתוללות. אם המחזור השני של העונה הנוכחית הביא איתו תצוגת תכלית של כישרון, אז המחזור הרביעי של העונה שעברה גרר מופע אימים של התנהגות מכוערת. זה קרה בדקה התשעים מול ססואולו הקטנה. כריסטיאנו רונאלדו כבש צמד במשחק הוא שנתן ליובה ניצחון 1:2, אבל קוסטה שהעלה מהספסל היה עצבני לאורך כל הדרך. העימות שלו עם עם פדריקו די פרנצ'סקו כלל תיקול מכוער, אחריו מרפק לפנים, בהמשך נגיחה למצחו של יריבו ולקינוח, איכס, יריקה לפנים. קוסטה אומנם התנצל למחרת על התנהגותו כשכתב ש"זה היה מכוער", אבל הושעה על ידי בית הדין מארבעה משחקים.
התאונות. בערך חצי שנה אחרי האירוע הזה, קוסטה שוב עלה לכותרות מהסיבות הלא נכונות, אחרי שהיה מעורב בתאונת דרכים די מחרידה שבנס הסתיימה ללא הרוגים. ג'יפ הצ'ירוקי שלו נמעך לגמרי, אך הוא יצא ללא פגע. האדם שנהג ברכב בו הוא פגע, פיאט פונטו צנועה, נזקק לטיפול רפואי בבית החולים. הוא יצא מזה, ועד היום לא ברור מה הייתה מידת האשמה של קוסטה בתאונה.
אבל מה שבאמת הכעיס את ראשי יובה בתקרית הזו היה שכמה שעות אחרי התאונה, קוסטה טס ליום ההולדת של חברו לנבחרת ברזיל, ניימאר. זה הסתיים באזהרה.
כל האירוע הזה הגיע כארבע שנים אחרי שבגרמניה פורסמו דיווחים על תאונת דרכים אחרת בה היה מעורב - או לפחות המכונית שלו. אך הרכב שהיה שייך לו התנגש בטראם במינכן. בהמשך הוא הוציא הודעה שלא נכח באירוע, וכי בן דודו ואחותו השתמשו ברכב ששייך לו. גם כאן, האמת לא הובהרה עד הסוף.
ההפסד המכוון. אבל הסיפור החמור ביותר בו היה מעורב קוסטה דווקא כן היה על המגרש, לפני יותר מעשור, כשעוד שיחק בגרמיו הוא היה מעורב בהפסד מכוון של קבוצתו, מעין גרסה ברזילאית של משחק השרוכים - כך לפי דבריו שלו בראיון שסיפק במולדתו ב-2018. מדובר היה במשחק בין גרמיו לפלאמנגו במחזור הסיום של העונה בברזיל, כאשר גרמיו, לפי קוסטה, הפסידה בכוונה במטרה לאפשר לפלמנגו לזכות באליפות על חשבון אינטרנסיונל, היריבה הגדולה של גרמיו. "ההנהלה איימה עלינו. הם לא נתנו לנו הוראה להפסיד בכוונה, אבל היה ברור למה הם מתכוונים. הם אמרו שהאוהדים לא יסלחו לנו אם נעזור לאינטרנסיונל לקחת אליפות". בפועל, קוסטה במצב של 1:2 לפלאמנגו, קוסטה עצמו כידררר את עצמו לדעת באזורים לא מסוכנים של המגרש, וגרמיו לא עשתה שום מאמץ להשוות. פלמנגו סיימה שתי נקודות לפני אינטרנסיונל וזכתה באליפות.
אז מעבר לאיזון הגופני, דומה שגם האיזון של מנגנון קבלת ההחלטות של קוסטה לוקה בחסר (וכנראה שלא השתפר במיוחד אם לשפוט על פי הדברים שאמר לאחרונה, כשרמז שפאולו דיבאלה טוב מרונאלדו). השאלה היא לאן כל זה יקח אותו לאחר פגרת הקורונה - אליה יצא מיד לאחר שחזר מעוד פציעה מתסכלת בשרירים האחוריים של הרגליים. אלו שדוחפים אותו קדימה, אבל גם מושכים אותו אחורה.