צפו בגיא הראל מדבר על חזרת הליגה
(צילום ועריכה: עוז מועלם )
אם לפני חצי שנה מישהו היה בא ואומר לכם שבנקודת הזמן הנוכחית הכדורסל הישראלי יהפוך לשוק הכי חם בעולם, כפי שמעידים הסוכנים, הייתם מציעים לו ללכת להסתכלות. אלא שהמציאות עלתה על כל דמיון, ומגפת הקורונה שלחה את הענף לבידוד ארוך ויצרה כאוס מוחלט. בעוד כמעט כל הליגות באירופה הודיעו על ביטול העונה, בישראל הוחלט בכל זאת לחדש את הפעילות. למעשה, יחד עם גרמניה שהודיעה אתמול על חזרה (ב־6 ביוני), ליגת העל הצנועה שלנו היא האופציה היחידה כרגע לשחק כדורסל תחרותי.
אבל לפני שאתם מפנטזים על רכבת אווירית של תותחים כבדים מה־NBA שיגיעו לתת שואו־טיים של חודשיים, חייבים להבין שהתמונה קצת יותר מורכבת. אז נכון, הכדורסל הישראלי הפך, בעל כורחו, ליעד אטרקטיבי עבור שחקנים טובים שמוכנים לבוא בסכומים נמוכים, אבל הקבוצות שבקושי מחזיקות את הראש מעל המים לא מסוגלות לשלם, ומעדיפות לחפש מציאות מליגות הזויות באירופה או מהליגה הלאומית שבוטלה. בסופו של דבר הכוכבים הגדולים לא יגיעו לכאן בכל מחיר ויעדיפו לשבת בבית עד העונה הבאה.
"כל סוכני העולם צצו פתאום ומציעים שחקנים", אומר המנהל המקצועי של הפועל באר־שבע, דניאל רביץ, שהיה סוכן שחקנים. "ישראל היא המקום היחידי כרגע להוציא את גרמניה שאפשר לשחק בו כדורסל". נתנאל דהאן הוא מאמן וסקאוט ששומר על קשרים עם סוכנים בעולם. "בימים האחרונים יש פה טירוף. אני מקבל עשרות שיחות ביום", הוא מספר. "הסוכנים מבקשים הרבה מידע, שואלים לגבי הסכומים שקבוצות יסכימו לשלם. הם גם שואלים מה המצב מבחינת הקורונה, על הבידוד, התנאים והאם השחקנים שלהם יוכלו להרוויח מקצועית מזה שישחקו פה תקופה קצרה".
אם בקיץ ובמהלך העונה הקבוצות הישראליות נאלצות להיאבק על זרים מול מועדונים מאירופה, אוסטרליה וליגת הפיתוח של ה־NBA, אז המצב הנוכחי שם אותן בעמדה טובה יותר. "לקבוצות הישראליות יש פה יתרון גדול כי הן קובעות את הסכומים ויכולות להביא שחקנים בכסף קטן", מוסיף דהאן. והקבוצות אכן מנצלות את המצב. לא מעט מהזרים שהגיעו מרוויחים סכומים מצחיקים. יש כאלה שמקבלים רק 3,000 דולר לחודש, בדרך כלל בקבוצות שרק רוצות להעביר את הזמן, או כאלה שעושות חישוב מה נשאר להן בתקציב. הן מורידות את העלות שתכננו לשלם לזרים שפתחו אצלם את העונה ולא חזרו, ומציעות את הכסף הזה לזרים החדשים. קחו לדוגמה את גלבוע/גליל, שהחתימה את טים קולמן ששיחק העונה בליגה הפינית, או את ג'ון תומאסון מהליגה הפולנית, וחולון שצירפה את דזי וושינגטון מהליגה השנייה בטורקיה. אלא בדרך כלל שווקים שקבוצות מהארץ לא פונות אליהם.
"אנחנו הרבה פחות בררנים", מודה מנכ"ל הפועל חולון רועי דבורה. "זו תקופה קצרה, לא עונה שלמה עם מטרות. בשבוע אחד החתמנו ארבעה זרים, מה שלא קורה אף פעם. בקיץ רגיל תהליך גיוס השחקנים הוא הרבה יותר ארוך. בסיטואציה הנוכחית הדברים מתנהלים אחרת כי אין לך מספיק זמן".
גם לבאר־שבע לא היה יותר מדי כסף, אבל שם החליטו על קונספט שונה. "חיפשנו חבר'ה יחסית צעירים. הרכז שהחתמנו, אמיר בל, הוא רק בן 24, אבל עם פוטנציאל גדול. ג'ון פרסטינגר הוא גרסה צעירה של סטיב זאק, הסנטר ששיחק אצלנו העונה. בסוף כל השמות שהחתמנו היו ברשימות שלנו בשנים האחרונות", מציין רביץ.
משימה לאומית
אם הקבוצות היו יכולות הן לא היו מבצעות כל כך הרבה שינויים, אבל מכיוון שרוב הזרים לא רצו לחזור בשל הקורונה, או לא הסכימו להתפשר על סכומים נמוכים יותר, הן נאלצו להחתים חדשים. "לזרים שלנו לא הייתה מחויבות אלינו כי לא היה להם כבר חוזה. במהלך המשבר סגרנו איתם את כל הפרטים", מספר דבורה. "שחקן שהרוויח אצלי סכום מסוים לא יגיע עכשיו בפחות. יש גם את העניין הרפואי, שחקנים רוצים לשמור על עצמם בלי קשר לקורונה, כי הכנה של שלושה שבועות קצרה מדי ומפחידה אותם. לזה אפשר להוסיף שחקנים שיודעים שיש להם ביקוש גדול בעונה הבאה, כמו מרקוס פוסטר. אין לו מה למהר לחזור ולהסתכן בפציעה ובאיבוד חוזה גדול".
בימים כתיקונם, מעט זרים עושים את הדרך מהליגה הלאומית לליגת העל. יש לכך לא מעט סיבות, רובן קשורות לחשש של הקבוצות שיהיה להם קשה להסתגל לרמה. החלטת המינהלת לחדש את הליגה במתכונת הנוכחית לצד ההפסדים הכלכליים הגדולים (מעל מיליון שקל לקטנות ולבינוניות), גרמו לחלקן לחשב מסלול מחדש. הפועל חולון, למשל, צירפה את ג'ימי הול, שנחשב לאחד האמריקאים הטובים בליגה השנייה. מכבי אשדוד, שדי השלימה עם ירידתה, הביאה את פול דילייני, אלונזו קולמן (לאומית) ואת קור־ג'יי קוקס, ששיחק בליגה הפלסטינית והיה שחקן אימונים במכבי ראשל"צ.
"הקבוצות רוצות למזער נזקים. מדובר בחודשיים של עבודה, ואתה לא רוצה להביא עכשיו זר ב־15 אלף דולר בחודש", אומר מנהל קבוצה בליגת העל. "הזרים מהלאומית רעבים כי הם רוצים להוכיח את עצמם ולקבל ג'וב בעונה הבאה. חלקם נמצאים כבר בארץ ולא צריכים להיכנס לבידוד. אתה חוסך עליהם 2,000 דולר טיסה מארה"ב והשכר שלהם נמוך מאוד, בין 8,000 ל־10,000 דולר יחד לחודשיים עבודה".
את קבוצות ליגת העל בכל מה שקשור להחתמות זרים אפשר לחלק פחות או יותר לשלוש. חולון ואשדוד הצהירו שאין בכוונתן להשתגע כלכלית, והלכו על זרים זולים. מכבי ת"א והפועל ירושלים השאירו את רוב השחקנים, והן משלמות סכומים גבוהים מאוד. שאר הקבוצות נמצאות פחות או יותר באותה סירה.
מי שהיה נראה שקצת משתגעת היא נס־ציונה, שהחתימה קליבר כמו קמרון אוליבר, שהשתכר העונה 22 אלף דולר בחודש באוסטרליה. גם ג'יי־פי טוקוטו שנשאר ורייבונטה רייס שהחל את העונה באילת הם שחקנים איכותיים. יו"ר הקבוצה, יניב מזרחי, מסביר: "אוליבר הפתיע אותי מאוד. אמר שהוא פשוט רוצה לשחק כדורסל ולהתחרות, והסכים להגיע בסכום קטן מאוד, בטח ביחס למה שהרוויח. הוא אמר שזה הצ'אנס שלו לחשוף את עצמו לשוק האירופי, והוא מכוון להגיע ליורוליג. לגבי השאר, אולי כן שילמנו קצת יותר לטוקוטו, אבל רצינו אותו כעוגן וגם היה לו חוזה איתנו, ורייבונטה הוא בסכומים ששאר הקבוצות שילמו".
