אולי ניר ברקוביץ' לא יזכור את הסיבה לפיטוריו המהירים מתפקיד מאמן בני יהודה, אבל הוא ודאי לא ישכח אותה. יש דברים שלא אומרים. יש דברים שגם אם חושבים לא אומרים. יש דברים שגם אם אומרים – עם מחשבה או בלעדיה - לא כך אומרים.
אם ניתן לראות בפיטורין עונש – הוא אמור להיות עונש חינוכי, אבל ספק רב אם ניתן לחנך אדם שמנבל את פיו במילים כה מבחילות. הבעלים עשה מעשה נכון, מתבקש, הכרחי. לא היה מקום לקבלת התנצלות. לא על מילים כאלה. לא על התבטאות כזאת.
יכול להיות שהוא חשב שהדיבור המכוער ייסלח לו. יכול להיות שהוא חשב שמותר לו, כי מי יכול להגיד לו מה להגיד. ונגיד שהוא כעס. זעם. רתח. אז מה? עדיין גם בעידנא דריתחא יש דברים שאסור להגיד. והוא הפר את האיסור הזה.
עדיין לא קראתי את התנצלות. לא בטוח שאם וכאשר יתנצל ניתן יהיה להחיל על התנצלותו את המלים "מוטב מאוחר". לא מוטב. לא עכשיו ולא מאוחר. בכל זמן זה ייראה, ייקרא וישמע רע ומכוער. בדיוק כמו שזה.
ועדיין. גם אם ראשו מורכן, אין סיבה לערוף אותו. צריך ואפשר להסביר לו מדוע אמירתו כה נבזית וכה מרושעת וכה אסור היה שתיאמר. הוא מאמן שעשוי להתפתח ולהיות מאמן טוב. גם בהינתן האמירה שבגללה פוטר, עדיין מותר לקוות שהוא ילמד ויפנים ויטמיע את חומרת דבריו שגרמה לפיטוריו, ויפתח דף חדש. נכון לאפשר לו זאת - וילמד לעדן את שפתו ולטהר את שפכיה. אולי, הלוואי, יום אחד הוא ילמד לדבר יפה.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
*אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
