עבר פחות מחודש וחצי מאז שהן נפגשו בפעם שעברה, למשחק שהפך לחגיגה גדולה של שחטאר דונייצק בבירת ספרד וכנראה להפתעה הגדולה ביותר של שלב הבתים העונה בליגת האלופות. הערב (שלישי, 19:55) ריאל מדריד מגיעה לאצטדיון האולימפי בקייב להתארח אצל יריבתה, שמאז המשחק ההוא לא השיגה ניצחון במפעל.
אחרי ה-2:3 ההוא של שחטאר, כולל שער נהדר של מנור סולומון אם מישהו הספיק לשכוח, ריאל התאוששה בצורה הטובה ביותר שאפשר לדמיין, עם ניצחון 1:3 גדול בקאמפ נואו על היריבה הגדולה ברצלונה, אבל מיד אחר כך ניצלה רק בנס עם חזרה מפיגור 2:0 ל-2:2 בחוץ מול מנשנגלדבאך, בזכות שער שוויון דרמטי של קאסמירו בתוספת הזמן.
למעשה, כך בערך נראית העונה של ריאל מדריד עד כה: אחרי התיקו הזה בגרמניה הגיעו ניצחונות על ווסקה בליגה ואינטר בצ'מפיונס, אבל אז באה תבוסה מפתיעה 4:1 מול ולנסיה ואחריה תיקו מאכזב מול ויאריאל, ניצחון על אינטר ושוב הפסד - הפעם בבית לאלאבס.
שלושת משחקי הליגה האחרונים בהם ריאל לא ניצחה הדגישו נקודה מעניינת נוספת: לא פחות משלושה פנדלים נשרקו נגדה מול ולנסיה, וגם בשני משחקי הליגה הבאים נקבעו נגדה בעיטות עונשין מ-11 מטרים. בסך הכל חמישה פנדלים בשלושה משחקים, ובינתיים העונה יש תחושה שמשהו בהשפעה המאגית של הילת המועדון המלכותית - על היריבות וגם על השופטים - נפגע.
הפנדל האחרון שנשרק בעקבות נגיעת יד של נאצ'ו מול אלאבס היה גבולי ביותר, בדיוק מהסוג שריאל רגילה שמחליקים לה - וכאן מגיעה נקודה נוספת. התבוסה לוולנסיה הייתה ההופעה האחרונה עד כה של סרחיו ראמוס, שייעדר גם הערב בשל פציעה בשריר הירך. השילוב בין רפאל וראן לנאצ'ו במרכז ההגנה רחוק מלהשרות בטחון על שאר חלקי הקבוצה, כשפתאום גם תיבו קורטואה, לצד הצלות ענק שמחפות על החורים של חבריו, מבצע טעויות מביכות של חוסר התמצאות וחוסר ריכוז.
עושה רושם שריאל מתקשה למצוא את העוצמה וההרתעה שראמוס מספק לה, וכשהמשפט הזה נאמר על בלם בן 34 - הוא צריך להדליק כמה נורות אדומות מהבהבות אצל ראשי המועדון. ראמוס אמנם כמעט ולא החמיץ משחקים בשנים האחרונות בגלל פציעות (השעיות והרחקות זה כבר סיפור אחר), אבל סביר להניח שהעמידות הזו לא תימשך לנצח וההיעדרות הנוכחית עלולה להיות אינדיקציה לתחילתה של נסיגת הגוף.
מול ההתקפה המהירה והדינאמית של שחטאר, שכבר הראתה שהיא יודעת איך להעניש הגנה לבנה נטולת ראמוס, זה עלול להיות משמעותי. אגב, המשחק ההוא, שממנו נעדר ראמוס בגלל השעיה שסחב מהעונה שעברה, והיכולת החלשה של אדר מיליטאו ששיחק במקומו, הם שהובילו את זידאן לבחור בנאצ'ו כשראמוס נפצע. בינתיים, לא בטוח שזה הוכיח את עצמו. ניצחון החוץ 0:2 על אינטר במחזור האחרון בצ'מפיונס היה המשחק היחיד בעשרת האחרונים שבו ריאל לא ספגה.
אבל ראמוס הוא לא היחיד שהיעדרותו משפיעה על היכולת של הקבוצה ומדאיגה את זינדין זידאן. מאז עזיבת כריסטיאנו רונאלדו היו כמה שניסו לעשות צעד קדימה ולמלא תפקיד התקפי משמעותי יותר, אבל אם קארים בנזמה לא היה מרים את היכולת שלו ומנהיג את הקבוצה, היה נותר שם בור פעור. אדן הזאר - אף שזה מרגיש כמעט מיותר לציין - גם הוא נפצע מול אלאבס וייעדר, לוקה יוביץ' שנראה היה כאילו הוא מתחיל להיכנס לכושר חטף קורונה. ההתקפה של ריאל מסתמכת על שמות כמו מריאנו ורודריגו, יחד עם מרקו אסנסיו שעדיין לא נראה כמו אותו שחקן שהיה לפני הפציעה הקשה. במצב כזה, מלבד המשמעות ההגנתית שלה, אי אפשר להקל ראש גם בחור ההתקפי שמשאירה היעדרות דני קרבחאל בצד ימין.
נשאר לנו להעיף מבט אל קישור, אבל שם נראה שהסיטואציה מורכבת אפילו יותר: לוקה מודריץ' נהדר אבל ללא ספק מעבר לשיא, טוני קרוס מתקשה להשפיע על המשחק (מול אלאבס גם קבלת ההחלטות שלו לקתה בחסר באופן נדיר: שתי החמצות רצופות שלו היו אמורות להיות בכלל בישול קל למריאנו שעמד לבד מול שער ריק). איסקו נראה לא רע בכל פעם שהוא משחק, אבל עושה רושם שזה פשוט לא נועד להיות בינו לבין זידאן, שממעט לתת לו קרדיט (ומרבה לשמוע אותו מדבר על רצונו לעזוב). מי שמספק את הסחורה (כל עוד הוא בריא) הוא קאסמירו, אבל יש גבול לכמות התחבושות והפלסטרים שקשר 50-50 אחד, גדול ככל שיהיה, יכול לספק.
ריאל נמצאת במקום השני בבית שלה, אבל הפסד הערב יכול לסבך אותה מאוד. במחזור האחרון היא תארח את מנשנגלדבאך, שנראית פשוט מפחידה, לא הפסידה עדיין והציבה מאזן שערים בלתי נתפס של 0:10 בשני משחקיה מול שחטאר. האלופה האוקראינית תצא למשחק במילאנו מול אינטר, שאחרי הערב עלולה לאבד עניין וסיכוי להעפיל.
משחק של להיות או לחדול בקור של קייב, בלי ראמוס ואחרי הפסד ליגה לקבוצת תחתית, הוא לא בדיוק מה שדמיין זידאן כשהביט בתחילת העונה קדימה אל היום האחרון של נובמבר. על פי המסורת, בכל אופן, זה אמור להיגמר בעוד ניצחון של ריאל שיבטיח לה סופית את ההפעלה. לא בטוח שגם הפעם המציאות תתיישר עם המסורת הזו.
