כאשר קראתי את החשיפה של "ידיעות אחרונות" על האפשרות שווילי רוטנשטיינר ימונה למאמן נבחרת ישראל, הייתי מבולבל. הרי הוחלט כבר שהמאמן הבא יהיה ישראלי. כמנהל הטכני של ההתאחדות, אמור היה רוטנשטיינר לראיין את המועמדים ולמסור את התרשמותו והמלצתו לחברי ועדת האיתור. יתר על כן: יו"ר ההתאחדות, אורן חסון, הודיע לאחרונה שהמנהל הטרני לא יהיה מעורב באימוני ומשחקי הנבחרת הלאומית ויעסוק אך ורק בנבחרות הצעירות עם מבט לעתיד.
לא חלפו שעתיים מאז שקראתי את הכתבה, וזה הפך למציאות. האוסטרי מונה רשמית לתפקיד מאמן הנבחרת. יאמר מיד: איני מערער על יכולתו המקצועית של וילי. הוא בעל ניסיון רב, אימן פה ושם את הנבחרת הלאומית של אוסטריה והיה המנהל הטכני בהתאחדות האוסטרית. היה גם לחץ מקרב שחקני נבחרת ישראל ויש שיקולים כלכליים מאחורי המינוי הזה.
אבל מוסד רציני אינו יכול להתנהל בצורה כזו. עם הרבה רעש וצלצולים מקימים ועדת איתור, קובעים קריטריונים, מזמנים אנשים ואז, בנוקאאוט קטלני, ממוטטים את הכל כדי למנות מאמן זר. הלו אדוני, היו"ר מר אורן חסון! תתבייש לך. את ההחלטה יכולת לקבל כבר לפני כמה שבועות. כך לא מתנהל מוסד שמכבד את עצמו ושואף שכך יתייחסו אליו.
אבל בעצם על מה אני מדבר? לחסון וחבריו היה ממי ללמוד - מהטיפול במגפת הקורונה בארץ. ישראל 2020.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד – כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא. אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה. נא לא לצרף תמונות וסרטונים מהאינטרנט, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
