בקיץ 2013 נחת ניימאר, הסופרסטאר הברזילאי הצעיר, בקאמפ נואו. זו הייתה אחת ההעברות הגדולות ביותר בהיסטוריה של ברצלונה, וגם אחת המושחתות ביותר, בעקבותיה נשלח הנשיא סנדרו רוסיי לכלא.
כשניימאר כבר היה בדרך מברזיל לקטלוניה, החליט רוסיי שזה הזמן לומר שלום לדויד וייה, החלוץ הוותיק ששיחק בקבוצה בשלוש השנים שקדמו. בכל זאת, הטאלנט החדש והמסעיר מברזיל אמור לשחק בהרכב לצידו של לאו מסי, ודויד וייה, כבר בן 31, כבר לא מה שהיה. כך לפחות חשב הנשיא.
וייה, צריך להזכיר, הוא גדול המבקיעים של נבחרת ספרד בכל הזמנים, שהיה שותף בכיר בזכייות של הנבחרת במונדיאל 2010 וביורו 2008. בארסה רכשה אותו ב-2010 ב-40 מיליון יורו מוולנסיה ו"אל גואחה" כבש במדיה 48 שערים בשלוש עונות. השער החשוב ביותר שלו בתקופה הזו היה בגמר ליגת האלופות 2011, בניצחון 1:3 על מנצ'סטר יונייטד בוומבלי.
אבל אחרי שלוש שנים במדי הבלאוגראנה, וגם פציעה לא פשוטה שהשביתה אותו לשמונה חודשים (בגללה החמיץ את יורו 2012), בברצלונה הגיעו למסקנה שדויד וייה אינו דרוש להם עוד. הוא עצמו לא רצה לעזוב, האמין שיש לו עוד הרבה מה לתרום, אבל אף אחד לא השאיר לו ברירה.
מי שקפצה על המציאה הייתה אתלטיקו מדריד. דייגו סימאונה הגיע לאתלטיקו רק שנה וחצי קודם לכן והיה רק בתחילת הדרך בבניית הקבוצה מחדש, אחרי שנים של כשלונות ואכזבות.
דויד וייה, מתוסכל מכך שנאלץ לעזוב את בארסה, אבל נחוש להוכיח שכוחו עוד במותניו, הגיע במחיר מציאה. אתלטיקו שילמה עליו 5 מיליון יורו בלבד. אגב, בברצלונה היו בטוחים שעשו עיסקה מצויינת. האנשים החשובים בהנהלת בארסה היו משוכנעים שמדובר ב"סוס מת".
ואז החלה עונת 2013/14. כבר במשחקו הראשון של וייה במדי ה"קולצ'ונרוס" הוא כבש מול ברצלונה, במשחק הסופר קופה הספרדי. הוא המשיך להצטיין ולהבקיע בעונה חלומית, שהסתיימה עם זכייה באליפות היסטורית ובהעפלה לגמר ליגת האלופות – על חשבון ברצלונה.
לא רק שאתלטיקו זכתה באליפות סנסציונית, הראשונה שלה מזה 18 שנה, היא גם הבטיחה את התואר במחזור הסיום של העונה, מול ברצלונה בקאמפ נואו. דויד וייה, שכבש 13 שערים, חגג את האליפות הזו יותר מאשר כל תואר אחר בקריירה שלו.
שבע שנים מאוחר יותר ואין חובב כדורגל בספרד שלא נזכר באירועי קיץ 2013. אז זה היה דויד וייה – כעת נכנס לתפקיד לואיס סוארס.
נכון, אף אחד לא יכול לערוב לכך שאתלטיקו מדריד תסיים את העונה הקרובה עם אליפות ועם העפלה לגמר ליגת האלופות, אבל לפחות תחילתו של התסריט כמעט זהה.
מסי: "לא מגיע לך שיגרשו אותך ככה"
לואיס סוארס לא רצה לעזוב את ברצלונה. הוא אמנם לא נולד במועדון, אבל הפך לאחד הגדולים ביותר ששיחקו בו. במהלך שש השנים שלו בקבוצה הוא הבקיע 198 שערים. רק שני שחקנים, בכל 121 שנות המועדון, הבקיעו יותר ממנו, ססאר בשנות ה-50, וחברו הטוב ביותר, לאו מסי.
אבל דברים משונים קורים בברצלונה בתקופה האחרונה. וזה כולל שיחת טלפון של פחות מדקה ובה המאמן החדש רונלד קומאן הודיע לסוארס שהוא מוזמן לחפש לעצמו קבוצה חדשה. הזוי.
מסי, שהפך לא רק לשותף הטוב ביותר של סוארס על המגרש, אלא גם לחבר אישי, לא הסתיר את הרגשתו כשפירסם מסר נוקב באינסטגרם: "לא מגיע לך שיגרשו אותך כמו שהם עשו, אבל האמת שבשלב הזה שום דבר כבר לא מפתיע אותי".
אם זה רמז נוסף לכך שמסי עדיין מעוניין לעזוב את ברצלונה, כל זמן שג'וזפ מריה ברטומיאו הוא הנשיא ורונלד קומאן הוא המאמן, את זה נדע במהלך החודשים הקרובים.
אבל מה שבטוח, הסיפור של סוארס בברצלונה הסתיים בצורה מכוערת. ולא יעזרו הטקסים והסרטונים המרגשים שהמועדון אירגן ביומיים האחרונים.
כמו דויד וייה לפני שבע שנים, לואיס סוארס עובר לאתלטיקו מדריד, והוא נחוש להוכיח לכולם, בעיקר לאותם אנשים בברצלונה שבגדו בו, שהוא רחוק מאוד מלומר את המילה האחרונה.
צריך לומר, סוארס עבר פציעות לא פשוטות וגם ניתוחים בשנתיים האחרונות, מה שהביא לצניחה במספר השערים שהבקיע. בעונה שעברה הוא הסתפק ב-21 שערים ועונה קודם לכן ב-25. עבור כל חלוץ אחר בליגה הספרדית אלו מספרים מדהימים, אבל לא כשמדברים על מי שכבש בעונת 2015/16 לא פחות מ-59 שערים, מהם 40 בליגה, וזכה ב"נעל הזהב" האירופית.
אתלטיקו צריכה את סוארס ואת השערים שלו כמו אוויר לנשימה. סימאונה ידוע כמאמן שהקבוצות שלו עושות קודם כל הגנה, ולכן אתלטיקו היא הקבוצה שסופגת הכי מעט שערים באירופה כבר שנים. אבל לאורך כל השנים היו לה מבקיעים מצויינים: רדאמל פלקאו, דייגו קוסטה ואנטואן גריזמן.
אבל גריזמן עזב לפני שנה לברצלונה, קוסטה חזר מצ'לסי כשהוא רחוק מאוד משיאו והפתרון של אלברו מוראטה לא צלח.
מוראטה כבש בעונה שעברה רק 16 שערים ב-44 משחקים, ממוצע מאכזב של שער בכל שלושה משחקים. אגב, זה המספר הנמוך ביותר של שערים שהבקיע הכובש הבכיר של אתלטיקו מאז עונת הירידה ב-1999.
זו הסיבה לכך שסימאונה דחף את מוראטה החוצה, בחזרה ליובנטוס, הקבוצה בה שיחק ודי הצליח בעבר. ועכשיו יש לו את סוארס, שגם בגיל 33 הוא עדיין אחד החלוצים הטובים בעולם, האיש שהבקיע 406 שערים מאז שהגיע לאירופה לפני 14 שנים. אף אחד, גם סימאונה, לא מצפה ממנו להבקיע 40 ו-50 שערים – אבל אם "יסתפק" ב-29, שזה הממוצע שלו מאז שחתם בכרונינגן ההולנדית ב-2006, הוא יהיה מאושר.
סוארס מתאים לסימאונה ולאתלטיקו. הוא חלוץ שלא רק מבקיע, אלא גם נלחם ונאבק, לא מוותר על אף כדור. ה"גארה צ'רואה", רוח הלחימה האורוגוואית המפורסמת, חיה וקיימת באתלטיקו של סימאונה. לא מעט אורוגוואים פרחו בקבוצה: דייגו פורלן, דייגו גודין וכעת חוסה מריה חימנס.
סימאונה מאמין גם שההגעה של סימאונה תשפיע לטובה על ז'ואאו פליקס, היהלום הפורטוגלי, שנרכש לפני שנה מבנפיקה ב-127 מיליון יורו.
העונה הראשונה של פליקס ב"וונדה מטרופליטנו" הייתה מאכזבת. ציפו ממנו להרבה יותר, גם מבחינת שערים ובישולים אבל גם בהשפעה על הקבוצה.
מסתבר שהמעבר מהליגה הפורטוגלית לליגה הספרדית הוא לא עניין פשוט, וההתאקלמות לוקחת זמן, במיוחד כשמדובר בשחקן בן 20, מוכשר ככל שיהיה. אבל השנה הראשונה הקשה כבר מאחוריו וכעת יש לו פרטנר מצויין בהתקפה, כזה שיכול גם ללמד אותו דברים שאף אחד לא יכול ללמד.
שיתוף הפעולה בין סוארס ומסי בברצלונה היה מדהים. הם שידרו על אותו גל, הבינו זה את זה באופן מושלם והדבר בא לידי ביטוי גם במספרים. סוארס בישל 47 שערים למסי בתקופה שלהם ביחד, והארגנטינאי בישל לאורוגוואי 39 שערים.
איך יעבוד שיתוף הפעולה בין סוארס לז'ואאו פליקס? נחכה ונראה. אף אחד לא מצפה שה"קליק" יהיה שם מהרגע הראשון, אבל הפוטנציאל הוא אדיר.
אתלטיקו, שפתיחת העונה שלה נדחתה בשבועיים, תעלה ביום ראשון למשחקה הראשון בעונה החדשה בבית מול גרנאדה. סוארס, שהגיע ביום שישי למדריד, אמור לשחק.
בספרד, באורוגוואי ובעצם בכל העולם, כולם סקרנים לראות כיצד תתפתח עונת הבכורה של "אל פיסטולרו" במדים האדומים-לבנים. ולמרות שזה עדיין רחוק, אין מי שלא סימן ביומן את ה-9 במאי 2021, המחזור ה-35 בלה ליגה, היום שבו אתלטיקו תגיע למשחק החוץ מול ברצלונה, היום שבו לאו מסי יארח את החבר הטוב לואיס סוארס. וגם אז, שלא יהיה ספק, כולם ייזכרו בדויד וייה ובביקור האחרון שלו בקאמפ נואו.