ביום שלישי בערב, בעוד מרבית חובבי הכדורגל בעולם צופים במשחק של ריאל מדריד מול בורוסיה מנשנגלדבאך, הודיע ז'וזפ מריה ברטומאו על התפטרותו מנשיאות ברצלונה.
לקראת סיום הנאום, שנמשך יותר מחצי שעה, בו הילל את עצמו ואת תקופת נשיאותו, וגם סיפר עד כמה היה קשה לו אל מול האיומים שקיבל, הוא הטיל פצצה. "אני יכול לבשר על חדשות מיוחדות במינן", אמר. "אתמול הסכמנו להצעה להשתתף בסופר-ליגה האירופית שצפויה לקום, מהלך שיבטיח את העתיד הכלכלי של המועדון ואישרנו גם את הפורמט החדש של גביע העולם לקבוצות".
הידיעות והשמועות על הקמת ליגה אירופית שבה ישתתפו הקבוצות הטובות ביותר ביבשת, אינן חדשות. הרעיון הוצע לראשונה כבר לפני כ-30 שנה ע"י סילביו ברלוסקוני, מי שהיה נשיא מילאן. בשנים האחרונות העניין תפס תאוצה ומסמכים שהודלפו לתקשורת הוכיחו כי אכן יש גופים בעלי ממון שמעוניינים להקים ליגה שכזו. רק שעד עכשיו הכל היה בגדר שמועה. אף אחד לא היה מוכן לאשר שאכן הסופר-ליגה עומדת לקום.
והנה, סוף סוף זה קרה. בפעם הראשונה אחד מראשי המועדונים הגדולים באירופה אישר בפומבי כי אכן נעשים מהלכים מאחורי הקלעים, שההכנות נמצאות בעיצומן, מה שמוביל למסקנה שלא מדובר רק בשמועות, אלא שזה עניין רציני שעשוי להתממש בקרוב מאוד.
סביר להניח שכל הגורמים המעורבים בתכנון הסופר-ליגה התחייבו לשמור על שתיקה ולא לומר דבר וחצי דבר לתקשורת. הגיוני, לאור העובדה שיש הרבה מאוד מתנגדים ליוזמה, שעלולה לשנות את מבנה הכדורגל העולמי מן היסוד. אבל ברטומאו החליט שאם הוא מתפטר ויוצא מהמשחק, אז מה אכפת לו לפוצץ את הסיפור? היו שאמרו שמה שהוא עשה מזכיר את אותו אדם שמשחרר נפיחה ריחנית במעלית, רגע לפני שהוא יוצא ממנה. רק שברטומאו הוא לא הסיפור כאן, אלא היוזמה שעדיין, למרות שברור שהיא חיה וקיימת, לא לגמרי ברור מי עומד מאחוריה ומה בדיוק היא אומרת.
ליגה סגורה בסגנון ה-NBA
בשבוע שעבר פרסמה רשת "סקיי" הבריטית שנערכו שיחות בנושא עם ראשי ליברפול ומנצ'סטר יונייטד ושהם נתנו אור ירוק למהלך. בידיעה הזו דובר על "פרמייר ליג אירופית". ולא מדובר כאן רק בשם שונה מזה שעליו דיבר ברטומאו, אלא בעניין שיווקי-מיתוגי.
על פי הפרסומים מדובר בליגת שתכלול 18 קבוצות, 11 מהן קבועות ועוד 7 מוזמנות. הן ישחקו לאורך כל העונה בשיטת ליגה, בית וחוץ, כלומר 34 מחזורים. בסיום העונה יתקיים טורניר הכרעה בשיטת גביע, פיינל-4 או פיינל-8, עד לקביעת האלופה.
הקבוצות שאמורות להשתתף בסופר-ליגה הן כאמור מנצ'סטר יונייטד וליברפול, ריאל מדריד וברצלונה, יובנטוס ומילאן, באיירן מינכן, פריז סן ז'רמן וכן מנצ'סטר סיטי, ארסנל, צ'לסי, אתלטיקו מדריד, בורוסיה דורטמונד, מארסיי, איאקס ואינטר. קבוצות נוספות ששמן הוזכר כמי שעשויות להשתלב בליגה החדשה הן טוטנהאם, רומא, נאפולי, סביליה, ולנסיה, פורטו, בנפיקה וליון.
הרעיון הוא אמריקאי במהותו. כלומר, ליגה סגורה, בלי עליות וירידות, בדומה לליגות המקצועניות בארה"ב, ה-NFL NBA ו-MLB. לא במקרה שתי התומכות האנגליות ברעיון, מנצ'סטר יונייטד וליברפול, נמצאות בבעלות אמריקאית ולא במקרה הגוף הכלכלי שאמור לממן את הפרויקט העצום הזה הוא הבנק האמריקאי, ג'יי פי מורגן, שמוכן להעמיד כ-6 מיליארד דולר. הכסף הזה יועמד כהלוואה, שתוחזר בעיקר ממכירת זכויות השידור של המשחקים.
מה שמעניין זה שמאחורי היוזמה הנוכחית, כך לפחות טוענים הפרסומים האחרונים, עומדת פיפ"א, ההתאחדות הבינלאומית, בראשותו של ג'אני אינפנטינו. וזה ממש לא מובן מאליו. ראשית כי פיפ"א הוא ארגון כלל עולמי, שאחראי לכדורגל בכל שש היבשות. ושנית, כי מדובר במהלך שעשוי לרסק את השליטה של אופ"א בכדורגל האירופי, שכן ברור כשמש שהקמת סופר-ליגה עצמאית, שלא קשורה לאופ"א, תחסל את ליגת האלופות, מפעל הדגל של אופ"א, שמגלגל מיליארדי אירו בכל שנה. בלי ליגת האלופות, לאופ"א אין בעצם זכות קיום.
ההערכה היא שהמהלך הזה של פיפ"א, בשיתוף המועדונים הגדולים, בא כדי להפעיל לחץ על אופ"א להשתלב ביוזמה. כרגע אופ"א מתנגדת בכל תוקף, כמו גם ראשי ההתאחדויות המקומיות, שמבינים שהקמת סופר-ליגה תהרוס את הליגות שלהם. אבל יכול להיות שלא תהיה להם ברירה אלא להשתלב במהלך ולנסות לשמור על המעט שיוותר להם, במקום להיכנס למלחמה חסרת סיכוי.
ומדוע פיפ"א הולכת בעצמה בכיוון הזה? כנראה כדי לתת לגיטימציה לטורניר החדש שלה: גביע העולם לקבוצות. כמו המונדיאל, הוא יתקיים כל ארבע שנים, רק שכאן ישתתפו קבוצות ולא נבחרות לאומיות.
הקורונה פגעה לפיפ"א בתוכניות
כדי להבין את מה שקורה כאן צריך ללכת הרבה שנים לאחור ולהיזכר בגביע הביניבשתי, אירוע אותו ארגנה פיפ"א בשנים 1960 עד 2004. בכל השנים הללו היו נפגשות אלופות אירופה ודרום אמריקה – תחילה במשחקי בית וחוץ ולאחר מכן במשחק בודד ביפן או באמירויות – במאבק על תואר אלופת העולם לקבוצות.
בשלב מסוים החלה מחאה של ההתאחדויות הנוספות, באסיה, אפריקה, צפון ומרכז אמריקה ואוקיאניה, שדרשו להיות חלק מהחגיגה. ולא מדובר רק בכבוד ספורטיבי, אלא גם בסכומי כסף נאים לקבוצות המשתתפות. ואכן, מאז 2005 מארגנת פיפ"א את גביע העולם לקבוצות. הטורניר התקיים ביפן, באמירויות, במרוקו וב-2019 בקטאר. לטורניר מגיעות האלופות של כל היבשות, כמעט תמיד הגמר הוא בין אלופות אירופה ודרום אמריקה. מה שהופך את המשחקים המוקדמים לחסרי משמעות וחסרי עניין.
כשאינפנטינו נכנס לתפקיד נשיא פיפ"א הוא החליט שהגיע הזמן לשינוי. הרעיון שלו היה לקיים את גביע העולם לקבוצות בדומה לגביע העולם לנבחרות. כלומר טורניר שבו ישתתפו 24 קבוצות (ו-32 בהמשך), בכל ארבע שנים.
המהדורה הראשונה הייתה אמורה להתקיים בקיץ 2021 בסין, באירוע שבעצם יחליף את גביע הקונפדרציות, מפעל שבצדק הוחלט לבטלו. הרעיון היה שאת אירופה ייצגו הזוכות בליגת האלופות ב-4 העונות האחרונות, 4 הסגניות ו-4 הזוכות בליגה האירופית. מדרום אמריקה יגיעו 4 הזוכות האחרונות בגביע הליברטדורס ו-8 הקבוצות האחרות יגיעו מ-4 הקונפדרציות הנוספות.
אבל אז החלה הקורונה, מה שהביא לדחיית אליפות אירופה ואליפות דרום אמריקה מקיץ 2020 לקיץ 2021 - מה שלא יאפשר כמובן את קיום הטורניר הגדול בסין בקיץ הקרוב. אז עדיין לא נקבע מועד חלופי, אבל שלא יהיו אי הבנות, גביע העולם החדש והמורחב לקבוצות הוא עובדה מוגמרת. ויש גם מימון של 25 מיליארד אירו לשלושת הטורנירים הראשונים.
צריך לזכור שפיפ"א עוסקת בעיקר בנבחרות לאומיות, פחות במועדונים וקבוצות. אולם בעקבות ההחלטה על "מונדיאל המועדונים" ראשי פיפ"א החלו להיות בקשר הדוק עם הבעלים והמנהלים של אותם מועדונים עשירים, והבינו לאן נושבת הרוח.
למרות שפיפ"א אמורה לדאוג לטיפוח הכדורגל בכל העולם, ולא רק במדינות העשירות, התחושה היא שבמקרה הזה פיפ"א נטשה לחלוטין את העקרונות המקוריים שבגללם היא קיימת. כי אם הדיווחים אכן נכונים, מדובר ביצירת מפעל חדש שמיועד למטרה אחת: יצירת רווחי עתק לקבוצות הכי גדולות והכי עשירות ביבשת הכי עשירה.
בשנה שעברה דיווח הניו יורק טיימס, שפלורנטינו פרס, נשיא ריאל מדריד, ניהל דיונים עם נשיא פיפ"א ג'אני אינפנטינו בקשר להקמת סופר-ליגה אירופאית, שאמורה לצאת לדרך ב-2024. אלכסנדר צ'פרין, נשיא אופ"א, הגיב אז בזעם: "אני קורא ידיעות על התכנית המטורפת הזאת. אם אני מבין נכון, הרעיון מגיע מנשיא של מועדון אחד בלבד. קשה למצוא רעיון יותר אנוכי מזה. זה יהרוג את הכדורגל וייטיב עם מעט מאוד אנשים".
וזה בדיוק העניין. כאשר יובנטוס זוכה באליפות איטליה 9 פעמים ברציפות, באיירן מינכן מסיימת כאלופת גרמניה 8 שנים ברציפות, כאשר פ.ס.ז' מוכתרת כאלופת צרפת ב-7 מ-8 העונות האחרונות ובספרד הייתה רק פעם אחת ב-16 השנים האחרונות שבתואר זכתה קבוצה אחרת מלבד ברצלונה וריאל מדריד, אפשר להבין את המניעים של ראשי המועדונים הגדולים.
הליגות המקומיות הופכות להיות לא תחרותיות. העניין בהן הולך ומצטמצם, לעומת הפופולריות העצומה של ליגת האלופות. אז מדוע ליגת האלופות צריכה להיות טורניר שבו שתי הקבוצות שמגיעות לגמר ישחקו רק 13 משחקים, ולא 36 משחקים בעונה?
מה הטעם במשחקים של פ.ס.ז' מול דיז'ון ולוריין, של באיירן מינכן נגד מיינץ וארמיניה בילפלד, כשבמקום זאת הן יכולות לשחק על בסיס שבועי נגד ברצלונה, ליברפול ויובנטוס?
ארסן ונגר, מנג'ר ארסנל לשעבר, אמר בראיון שהעניק ל"גארדיין" שהסיבה העיקרית שהקבוצות הגדולות באירופה מעוניינות להקים את הסופר-ליגה, היא חוסר היכולת שלהן להתמודד כלכלית מול הפרמייר-ליג האנגלית: "המועדונים הגדולים באירופה רוצים להרוס את הפרמייר-ליג והדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא להקים סופר-ליגה כלל אירופית. אנחנו נמצאים בעידן שבו בעלי המועדונים הפכו להיות משקיעים".
עדיין מוקדם לומר אם בקרוב מאוד תקום הסופר-ליגה האירופית, במתכונת כזו או אחרת. והאם יהיה אפשר להמשיך לקיים את הליגות המקומיות במקביל. מה שבטוח זה שהכסף הגדול מדבר, ומדובר בסכומי עתק שיהיה קשה מאוד לסרב להם.
בכל מקרה, הדברים שאמר ברטומאו ביום שלישי, רק מזרזים את הקמתה של ליגת העל האירופית. וכן, מדובר באחת המהפכות הגדולות ביותר שידע הכדורגל מאז הפיכתו לענף ספורט מאורגן, לפני למעלה מ-150 שנה.
