פריז סן ז'רמן מגיעה הערב (רביעי, 22:00) למשחק הגורלי ביותר שלה העונה, רבע גמר ליגת האלופות מול אטלאנטה, פצועה וחבולה. אנחל די מריה מורחק, אדינסון קבאני עזב, מרקו וראטי פצוע ונשאר בפריז וקיליאן אמבאפה בספק גדול. אפילו המאמן תומאס טוכל נפצע ומסתייע בקביים.
בקיצור, כל האחריות היא על הכתפיים של ניימאר, השחקן היקר ביותר בהיסטוריה והסמל של פ.ס.ז' "הקטארית", אולי מועדון הכדורגל העשיר בעולם.
ניימאר מודע לכך. הוא יודע שהחבר'ה מדוחא שילמו עליו 222 מיליון אירו לפני שלוש שנים לא כדי לזכות באליפות צרפת, בגביע ובגביע הליגה. היה ברור לו למן הרגע הראשון שכף רגלו דרכה בעיר האורות, שהמטרה היחידה היא זכייה בליגת האלופות. עד עכשיו זה לא ממש הצליח. בעונה הראשונה שלו בפריז, ניימאר נפצע שבוע אחרי משחק החוץ בשמינית הגמר מול ריאל מדריד, שבו פ.ס.ז' הפסידה 3:1. הוא לא יכול היה התייצב כמובן לגומלין, שבו הבלאנקוס ניצחו 1:2 והמשיכו הלאה עד לזכייה בגביע.
בעונה שעברה האכזבה הייתה גדולה עוד יותר. פ.ס.ז', בלי ניימאר הפצוע, כבר במשחק הראשון בשמינית הגמר, נראתה נהדר וניצחה 0:2 את מנצ'סטר יונייטד באולד טראפורד. הדרך לרבע הגמר נראתה סלולה. אבל אז הגיע ההפסד הבלתי נתפס 3:1 בגומלין, עם הפנדל הדרמטי של מרקוס רשפורד בדקה ה-94, מה שסימן עוד כישלון קולוסלי.
יתקן את הרושם?
זו העונה השלישית של ניימאר בפ.ס.ז' ואחרי שתי האכזבות הגדולות והעובדה שנעדר כמעט מכל המשחקים המכריעים בשנתיים הקודמות בליגת האלופות – הנה הגיע הרגע שבו הוא צריך לקחת את זה על עצמו.
ניימאר נראה מוכן לאתגר. הוא כמובן מקווה שאמבאפה יתאושש וישחק הערב. אבל גם אם לא, הוא יודע שיש לו הזדמנות ענקית לתקן את הרושם הלא חיובי שהותיר מאז שעבר מברצלונה לפ.ס.ז' בקיץ 2017, בהעברה היקרה ביותר בהיסטוריה.
על פניו הנתונים שלו נפלאים. הוא הבקיע 72 שערים ב-80 משחקים, כולל 14 שערים ב-17 משחקים בליגת האלופות. הוא גם שותף לזכייה ב-8 תארים. ובכל זאת, ניימאר הוא כדורגלן שנוי במחלוקת. התחושה היא שיש יותר אנשים שלא סובלים אותו מאשר כאלו שאוהבים אותו. וזה לא קשור ליכולות שלו ככדורגלן, כי בעניין הזה אין כמעט מחלוקת.
התחושות השליליות כלפי ניימאר הן בגלל ההתנהלות שלו, האופי. זה קשור גם בגלל המוניטין שיצאו לו כמתחזה סידרתי, כזה שנופל אל הדשא מכל נגיעה קלה, שמתגלגל וזועק בכאב מדומה, שמנסה להטעות את השופטים.
אבל זה קשור גם לאורח החיים שלו מחוץ למגרש - הראוותנות, המסיבות הגרנדיוזיות. המגן הבלגי תומא מונייה, שעבר לדורטמונד, סיפר לא מכבר: "כשהייתי בברוז' חגגנו ימי הולדת עם משחקי סנוקר או זריקת חיצים בפאב. לעומת זאת בפריז הכל היה מוגזם בטירוף. היו מזמינים ארמונות, שוכרים בניינים שלמים, מסיבות עם מאות משתתפים. בפ.ס.ז' אתה רואה שמדובר לא סתם בכדורגלנים, אלא בכוכבי רוק. זה לא שלא נהניתי, אבל זה היה מוגזם. היה שם הרבה 'שופוני'. אבל כנראה שזה שם המשחק".
במסיבת יום ההולדת של ניימאר לפני שנתיים כולם הופיעו לבושים באדום והשנה, ב-5 בפברואר, כולם לבשו לבן. המאמן תומאס טוכל מאוד לא אהב את האירוע, שהפריע להכנות למשחק החשוב מול ליון. אבל גם הוא יודע מי הכוכב הגדול של הקבוצה...
אבל אלו לא היו רק ימי ההולדת שלו עצמו, אלא גם העובדה שבכל שנה הוא היה מוצא את הדרך היצירתית להשתתף ביום ההולדת של אחותו רפאלה, שחיה כמובן בברזיל.
נו, מתי המסיבה הבאה? רפאלה ואחיה
מאז 2015, עוד בימיו בברצלונה, ניימאר הצליח להגיע בכל 11 במרץ לברזיל כדי לחגוג עם רפאלה ויתר בני המשפחה את יום ההולדת. איך? פעם זו הייתה פציעה ובפעם אחרת הרחקה. השמועות טענו שניימאר היה מתכנן מתי לקבל את הכרטיס הצהוב החמישי, כדי שיוכל לטוס לכמה ימים לברזיל בדיוק בתאריך של המסיבה...
צריך לומר, ניימאר מחובר מאוד לרפאלה, חברתו של כוכב פלמנגו ונבחרת ברזיל גבריאל ברבוסה, הלא הוא "גביגול". לניימאר יש על הזרוע קעקוע של אחותו, ואפשר להבין את רצונו לחגוג עימה.
אבל העונה ה-11 במארס נפל בדיוק על משחק הגומלין של פ.ס.ז' מול בורוסיה דורטמונד בשמינית גמר ליגת האלופות. הפעם, לראשונה מזה 6 שנים, הוא לא טס לברזיל. להיפך הוא היה מצוין ואף הבקיע את השער הראשון בניצחון 0:2 על הגרמנים, שהבטיח לקבוצתו את הכרטיס לרבע הגמר.
צפו בניימאר בוכה במהלך יום הולדתו ה-27
"אין אף שחקן שחטף כל כך הרבה מכות כמוהו"
אוהדי פ.ס.ז' ברובם אוהבים אותו. אולם בקיץ שעבר נוצר משבר בינם לבין הכוכב הברזילאי. זה קרה על רקע הניסיון של ניימאר לחזור לברצלונה, לקבוצה בה חווה את התקופה הטובה ביותר בקריירה. למי ששכח ניימאר שיחק 4 עונות בבארסה לצידם של לאו מסי ולואיס סוארס, ויצר עימם את שלישיית ההתקפה הטובה בהיסטוריה. הוא הבקיע 105 שערים ב-186 משחקים, כולל השער השלישי בגמר ליגת האלופות מול יובנטוס.
ניימאר הגיע לבארסה כשהוא רק בן 21. בתחילת הדרך הוא התנהג למופת וההשתלבות שלו בקבוצה הייתה מדהימה. בעיני רבים הוא נראה שמי שיהיה הכדורגלן הטוב בעולם אחרי שמסי וכריסטיאנו רונאלדו יירדו מהבמה. אבל אז הגיע המעבר לפ.ס.ז', ששינה באופן דרמטי את התדמית של הברזילאי. הוא הפך בעיני רבים למי שהכסף חשוב לו יותר מההצלחה הספורטיבית.
אבל שלוש השנים שלו בפריז כנראה שינו אצלו משהו. אם בשנתיים הראשונות הוא באמת היה עסוק יותר מדי בעצמו ובאמת הותיר רושם שהקבוצה פחות מעניינת אותו, עכשיו זה מרגיש שונה.
גם הגיל משחק תפקיד. ניימאר כבר בן 28.5. הוא יודע שבמצב הכלכלי הנוכחי בעקבות מגיפת הקורונה, אין סיכוי שהוא יחזור לברצלונה. הוא יודע שכדי להותיר חותם של ממש הוא צריך להוליך את פ.ס.ז' לזכייה היסטורית בליגת האלופות. והוא לא חושש מהאתגר, להיפך.
אחד האנשים שמכירים הכי טוב את ניימאר הוא ג'וזפ פונס, הסטייליסט הספרדי שהיה אחראי על עיצוב התדמית של הכוכב הברזילאי בשנים בהן שיחק בברצלונה. פונס התראיין לעיתון הצרפתי "ל'אקיפ" ואמר: "בברצלונה הוא תמיד הצטיין. ואתם בצרפת בוודאי זוכרים את המשחק המפורסם שבו בארסה ניצחה את פ.ס.ז' 1:6. באותו ערב מסי היה כמעט בלתי נראה, וניימאר היה זה שלקח את הקבוצה על הגב והפך את הבלתי אפשרי לאפשרי. והיו עוד דוגמאות: הניצחון בגמר ליגת האלופות מול יובנטוס בברלין וגמר גביע המלך נגד אתלטיק בילבאו".
פונס הוסיף: "בדרך זו או אחרת, במשחקים המכריעים הוא תמיד היה משמעותי. ככל שהאתגר גדול יותר, ככל שהלחץ עליו גדול יותר, ככל שהיריבה מנסה יותר להקשות עליו, כך המוטיבציה שלו להראות את הכישרון שלו, גדולה יותר. ניימאר הוא אמן, הוא מבטא את עצמו באמצעות הכישרון שלו, הקסם שלו. זו הדרך בה הוא מגיב לכל כך הרבה שחקנים בינוניים שפועלים מולו בברוטליות. יש כאלו הרואים בכך חוסר כבוד, ולכל אחד יש את הזכות לדעה שונה. מבחינתי, חוסר הכבוד מגיע מצד אלו שפוגעים בו. אין אף שחקן שחטף כל כך הרבה מכות ובעיטות בכדורגל העכשווי כמו ניימאר".
ניימאר עצמו דיבר באתר הרשמי של פ.ס.ז' במלאת שלוש שנים להגעתו לקבוצה. "שלוש השנים הללו הגיעו עם הרבה דברים שלמדתי", הוא אמר. "היו לי רגעים של אושר וגם רגעים קשים, במיוחד כשלא יכולתי לשחק בגלל פציעות. אבל בעזרת חבריי לקבוצה הצלחתי להתאושש ולהתרכז במה שהכי חשוב לכולם, היכולת שלנו על המגרש והתרגום לתארים. אני חושב שכרגע אני נמצא בתקופה הטובה ביותר שלי במועדון. אנחנו רוצים לסיים את העונה הזו עם זכייה בליגת האלופות. אנחנו נילחם על התואר הזה, כי מעולם לא היינו כל כך קרובים אליו".
אז הערב מגיע רגע האמת של פ.ס.ז' ושל ניימאר. ניצחון והם יעפילו לחצי הגמר למפגש מול המנצחת בין אתלטיקו מדריד ולייפציג. כמו שניימאר אמר, הם באמת מעולם לא היו כל כך קרובים אל התואר שרק קבוצה צרפתית אחת זכתה בו בעבר, מארסיי ב-1993.
התקשורת באיטליה פרסמה השבוע ששכרו השנתי של ניימאר, 36 מיליון אירו בשנה, שווה לשכרם של כל שחקני אטלאנטה ביחד! ודווקא בשל כך, זו אולי הזדמנות בלתי חוזרת עבורו לשים את הכדורגל לפני הכל, לפני המסיבות, הכסף, הפרסום, השערוריות, ההתחזויות. להוכיח לכולם שניימאר הוא עדיין אחד השחקנים הטובים בעולם.
