בין כל הדברים המשונים שהביאה איתה 2020 נמצא גם חומר הסברה לגבי חיסונים. פתאום, בחיים לצד הקורונה, כל אחד הופך למומחה במכון הביולוגי, וגם בנבחרת ישראל מנסים להבין איך למגר את הנגיף, זה שמונע ממנה להופיע בזמן אמת. איכשהו, בעקבות ליגת האומות שנכנסה לחיינו בשנים האחרונות, קפצה הזדמנות לניסוי תיקני. חיפוש אחר חיסון בשלושה שלבים, לפי הספר.
השלב הראשון בדרך לחיסון, לימדו אותנו, מתמקד בבטיחות, מנסים ובודקים שלא קרה שום דבר נורא, כמו בליגת האומות הקודמת, אז ישראל פגשה את סקוטלנד פעמיים, ניצחה והפסידה. השלב השני מתמקד ביעילות, באמצעות קבוצת ביקורת של השחקנים בכושרם הנוכחי ובמערך הרלוונטי, ובו צפינו אתמול (שישי). השלב השלישי הוא כבר המאני-טיים - יש או אין, עובד או לא. אז כרגע אנחנו עדיין לא יודעים את התשובה למה שיקרה בעוד כחודש, אבל לפחות קיבלנו אישור שאפשר להמשיך הלאה בניסוי.
אין שום הבטחה שבחודש הבא, בפלייאוף העלייה ליורו 2020, דברים ייראו טוב מול אותה סקוטלנד - הרי נבחרת ישראל ידועה במערומיה כשמדובר במפגש בעל חשיבות גדולה - אבל אותו שלב שני נתן אפשרות נדירה לבחינת המצב זמן קצר לפני האירוע החשוב באמת. וילי רוטנשטיינר, בהופעת בכורה על הקווים, קיבל אפשרות לניסוי כלים, לבדיקת מוצר, להרצת סימולציה. נחשו מה קרה? יש באגים במערכת. אנחנו לא מופתעים, הרי כדי להימנע מהם לחלוטין יש צורך בחלקים איכותיים יותר, אבל לפחות הבורג שהגיע מסין עדיין מחזיק.
כמה פעמים נתקלנו באותם באגים שחוזרים על עצמם. המוצר עבד בהתחלה בצורה סבירה, כמו מייבש כביסה פשוט שעושה את העבודה. לא מדהים, אבל מראש לא שילמנו על משהו יקר. רק שהבאג חייב לצוף מתישהו, הוא מובנה. פתאום דולקת נורת האזהרה '45/90' והכל נתקע. דקה אחרונה, לא משנה של איזו מחצית, והגיע זמן הבלק-אאוט, אחרי מצב נייח כמובן. זה משהו שלא פותרים פה 30 שנה. שימו לב לזה - בחמישה משחקים מתוך השישה האחרונים של הנבחרת היא ספגה שער בחמש הדקות האחרונות של המחצית הראשונה. כן, שמעתם נכון, 5 מ-6, כך שגם אם הפעם יהיו שיגידו שהפנדל של איתן טיבי היה גבולי, אז לבאג עצמו כבר יש באג. הספיגה תגיע, גם אם אף אחד לא התכוון.
גם ערן זהבי הוא באג, מוטציה מוזרה של המערכת, כזו שמפציצה בין החיבורים בצורה שלא רגילים לראות כאן. המוטציה עוררה אתמול גם את הרשתות החברתיות בטורקיה. העיתונאי סרקאן חמזגלו, המסקר את פנרבחצ'ה לעיתון 'סוזג'ו', צייץ: "איזה שער זהבי כבש", וזכה מאוהדי הקבוצה ל-5,000 לייקים תוך פחות משעה. עיתונאי אחר, יגיז סבונקוגלו, כתב "זהבי יכריע בדקה ה-90", וקיבל כמעט כמות כפולה של אהבה וירטואלית עוד לפני שהסתיים המשחק. טורקיה תשחק מחר מול סרביה, אבל אוהדי פנר ראו את הכדורגל שלהם אתמול בגלל שיגעון זהבי. הם מאוהבים, רוצים שיחתום, וגם לנבחרת ישראל חשוב שיחתום. לאו דווקא בפנר, אבל כן בקרוב, כדי שיהיה במסגרת אימונים ומשחקים עד המפגש הבא עם סקוטלנד.
היו כמובן עוד שחקנים שצריך לציין לטובה. מנור סולומון רשם חמישה דריבלים, יותר מכל אחד אחר, וב-100 אחוזי הצלחה, אלי דסה הכניס שני כדורים מעולים למונאס דאבור (שהיה חייב להבקיע בהזדמנות הראשונה), ניר ביטון חטף הכי הרבה ותיקל הכי הרבה מבלי שעברו אותו אפילו פעם אחת, ביברס נאתכו ניהל משחק טוב והוציא כדורים מדויקים שפתחו התקפות.
רוטנשטיינר עצמו עשה עבודה מעניינת בבכורה. לא היו הפתעות בהרכב, גם המערך היה זה שהתרגלנו אליו מאז שהוא ואנדי הרצוג הגיעו לישראל, אבל כן היו שינויים. קודם כל בהצבה של סולומון, ששיחק קשר מרכזי, ממש מקביל לדור פרץ. אנשים מתבלבלים, קוראים למערך של שלושה בלמים 'הגנתי', אבל לא מספר הבלמים הוא זה שקובע אלא אופי השחקנים בתוך המערך. העובדה שסולומון שיחק במרכז הקישור קבעה שהיה מדובר במערך התקפי יחסית. בנוסף, כשיונתן כהן עלה מהספסל הוא נכנס בדיוק לעמדה של פרץ. כן, כהן וסולומון קשרים מרכזיים, ושניהם בכלל שחקני התקפה. אין פה כמעט מאמנים שהיו מעזים לעשות את זה, גם בפיגור.
האם רוטנשטיינר יחזור על דברים טובים גם במשחק החשוב באמת? אפשר רק לחכות עד לקבלת התשובה. אתמול הוא והנבחרת שלו הראו שלפחות מול סקוטלנד, ללא קהל, הם יכולים לעמוד באופן שווה ואף להרשים יותר מהיריבה בלא מעט דקות. ישראל, היינו אומרים פעם, היא אלופת העולם במשחקי ידידות, וליגת האומות, למי ששכח, החליפה בדיוק את המשחקים האלה. בכלל לא בטוח שבמשחק בעוד חודש הבאגים הקבועים לא יצוצו בתדירות גבוהה יותר, אבל לפחות הבנו ששווה לנסות.
