כשמתייחסים לשיאיו של ג'ושוע צ'פטגיי האוגנדי, צריך קודם לראות את מי מחק מטבלת שיאי העולם: את האייקון קנניסה בקלה, שאפשר היה לחשוב כי שיאיו ב-5,000 וב-10,000 מ' כמעט אינם ניתנים לניפוץ. ולפני בקלה, הקיסר הגדול מכולם היילה גברסילאסי. המופע של האוגנדי השאיר את הצמד שנחשב לתופעות מאחור. צ'פטגיי בן ה-24 שהתגלה בשנים האחרונות ממשיך לרוץ לעבר פסגות לא נודעות. "השיא שלי בוולנסיה, הוא רק הבסיס לדברים שאני מתכוון בעתיד לעשות", אמר אחרי שהשלים את מבצע הפיכת השלטון בשתי הריצות הקלאסיות.
שנת 2020 שהוציאה את העולם משלוותו, הייתה דווקא מצוינת לג'ושוע צ'פטגיי. 54 ימים אחרי שהציב בליגת היהלום במונאקו שיא עולם חדש ב-5,000 מטר, והשאיר את בקלה מופתע כשראה אותו קובע 12:35.56 דקות, הוא ריסק בוולנסיה, ברגליים דקות (משקלו 52 ק"ג על 1.67 מ'), את מאחזו השני של בקלה, הפעם ב-10,000 מ', ב-26:11.02 דקות. חיתוך של יותר משש שניות לשיא של האתיופי שנחשב בעיני רבים למחסום בגובה פסגת האוורסט.
אם נוסיף לכך את השיא המדהים בפני עצמו של האתיופית לטסנבט גידאי ב-5,000 מ', 14:06.62, נמצא כי גבולות ה-14 דקות ל-5,000 בין הנשים, ו-26 דקות ב-1000 מ' בין הגברים, כבר אינם בלתי אפשריים למעבר. גידאי, בת גילו של צ'פטגיי והכוכבת האתיופית התורנית, מחקה מהטבלה כוכבת ברמת איכות מקבילה לבקלה וגברסילאסי. ולא סתם מחקה, אלא בכמעט 5 שניות.
מי שראה את התגובות בקרב חובבי האתלטיקה בעולם ובארץ, הבין מיד כי חלק מהאוהדים השרופים אינם מוכנים לקבל את תעשיית השיאים הזו. חלקם, אלו שמתמוגגים בדרך קבע מכל הישג במקצוע הדומיננטי של האולימפיאדה, לא הסתפקו בביקורת אלא אפילו לעגו. לא לכך פיללו, כהגדרותיהם. הרשת גועשת. הגלים גבוהים.
כדי להבהיר את הנושא כינסתי משאל טלפוני בין שלושה מומחים. פרופ' אורי גולדבורט, לשעבר יו"ר איגוד האתלטיקה, ואחר-כך פרשן במשך עשרות שנים, ולא פחות מכך חובב נלהב של הענף: "לא אהבתי את התחרות הזו. זה לא מה שאני מחפש באתלטיקה. הכול סינטטי, הכול מוכן מראש. אלו לא רק המושכים, אלא התוספת החדשה של אורות תכולים הנדלקים ומראים לרצים את הקצב הרצוי. אני קורא לאורות האלה 'נצנצים'. צ'פטגיי וגידאי, אתלטים גדולים, אבל לא כך הייתי רוצה לראות את השיאים שלהם".
יורם אהרוני, מהמכללה האקדמית במכון וינגייט: "המושכים הרבים אינם חידוש, היו דברים מעולם. גם בשיאים של פאבו נורמי הפיני האגדי בשנות ה-30 ואפילו הקטר הצ'כי נעזר בשנות ה-50 במושכים לשיאיו. לעומת זאת, התחושה באמת לא טובה. ב-1994 הייתי בתחרות בלונדון שבה ניסתה סוניה אוסליבן האירית לשבור שיא במתכונת הזו ב-3000 מ'. היא אכן שברה, אבל אז נזכרתי במה שקראתי באותו בוקר בעיתון על הטקטיקה וההכנה. הייתה לי הרגשה שכל מה שראיתי בתחרות, כבר קראתי בעיתון. זה לא חידש וריגש".
"מסכים שתחרות כזו לא יפה, אבל בוולנסיה לא המציאו את הגלגל", הודה ד"ר גלעד ויינגרטן, פרשן אתלטיקה. "מי שזוכר את אחד האירועים הגדולים בתולדות האתלטיקה, שבירת מחסום הארבע הדקות בריצת המייל של רוג'ר בניסטר הבריטי ב-1954, 3:59.4, ימצא שהיו לו שלושה מושכים מצמרת האתלטיקה הבריטית".
ועניין הנעליים. אין זה סוד, והדבר אינו מפורסם עכשיו לראשונה, שמלחמת חברות הביגוד גרמה לייצור נעליים באיכות אחרת. חברת "נייק" נטלה את ההובלה, וייצרה דגמים שיש בהם פחם. הנעליים האלה מרגישות לאתלט קלות יותר וחזקות יותר. ה"גרדיאן" טען השבוע כי מדובר ברמאות, אבל כל עוד התאחדות האתלטיקה אישרה אותן מסיבותיה שלה, אין מה לבוא בטענות. כך או כך, מומחים סבורים כי הנעליים האלו שוות לרץ בכיר חסכון של כשתי דקות אם תוצאתו מעל -2:10 שעות במרתון, וכ-3 דקות ברמה היותר גבוהה.
ונחזור לצ'פטגיי, לחלק המקצועי הטהור. כאן אין ויכוח: הבחור הזה ווינר. בשלוש השנים האחרונות, כבוגר, הוא מנצח בכל תחרות חשובה. למעט הסתפקות במדליית כסף באליפות העולם בלונדון 2017, אחרי המארח הבריטי והבלתי מנוצח עד אז, מו פארה, לכל יתר הריצות שלו מוצמדת האות g - כלומר gold. זה כולל גם את אליפות חבר העמים ב-10,000 מ' לפני שנתיים, אליפות העולם בריצת 10,000 בדוחא 2019. אם הדבר לא מספיק, הוא גם שיאן העולם בריצות 5 ו-15 ק"מ, ובסופ"ש הקרוב עוד מצפה לו אליפות העולם בחצי מרתון.
צ'פטגיי נולד בעיירה קפצ'ורווה באוגנדה, המרוחקת שלוש שעות בלבד מבסיס האתלטים הקנייתים הגדולים. אמיר אלפי, ספורטאי איש הברזל ובעברו רץ, ניצל את ביקורו באפריקה כדי לקפוץ לקפצ'ורווה. "מאוד סיקרן אותי לראות מה שקורה שם. אמנם צ'פטגיי לא היה כי באותו שבוע ניצח באליפות העולם בדוחא, אבל פגשתי רבים מהחברים שלו. בסופו של דבר, מדובר בעיירה בתנאי גובה, 2,000 מטרים מעל הים. הבנתי שיש שם מספר ענק של רצי 10,000 מתחת ל-28 דקות, הם נורא נחמדים, פשוטים וכמובן מוכשרים. יש להם מחנה לאתלטים כמו שחברות ציוד האתלטיקה הגדולות בעולם גדולות עושות באיטן".
לא רבים יודעים, אבל לפני יותר משנתיים ניצל צ'פטגיי ממוות בטוח בתאונה בקפצ'ורווה. כשניסה להתחבר עם הכביש המהיר, אוטובוס פגע במכוניתו ומחץ אותה. "הייתי בטוח שקרה הגרוע מכל. האל הציל אותי. מקווה להפיק את הלקחים, ולהצטיין באתלטיקה כדי להשכיח את המקרה", אמר צ'פטגיי אחרי הנס. ענף הספורט הראשון שאליו נחשף בילדותו היה כדורגל. בגיל 14 לערך עשה את ההסבה לאתלטיקה. כשבגר והחל לזכות בתארים, עבר להתאמן בבירה, קמפאלה, והפך לסטודנט באוניברסיטה שלה. המקצוע שלו היה ספרות. במקביל, לפרנסתו החל לעבוד כשוטר.
צ'פטגאיי גיבור לאומי עד כדי כך, שבגלל בעיות תעבורה אווירית בימי הקורונה, נשיא אוגנדה גייס מטוס מטען בקו קמפלה-מונאקו, כדי שיוכל להשתתף בתחרות ליגת היהלום שהתקיימה באוגוסט. צ'פטגיי שהה במטוס שלושה ימים, כולל עצירות לתדלוקים והגיע לצרפת סחוט. כל זאת לא מנע ממנו להציב שיא עולם חדש ב-5,000 מ', שהפך לפרק הפתיחה במסעו לעבר יעדים אטרקטיביים אחרים.
כדאי לעקוב אחרי מעלליו של הרץ הגדול ולהיווכח בהפתעות הבאות שהוא, ככל הנראה מכין לנו. הוויכוח על תבנית התחרות בוולנסיה, לא אמור לגרוע ממנו והוא עוד יוכיח עצמו, כמו בשיא ה-5,000 מ' שלו בתנאים רגילים. גם גידאי התגלתה כתופעה מחדשת לעולם אתלטיקה. האולימפיאדה, אם וכאשר תקיים, אמורה להפוך לאחד מאירועי האתלטיקה הגדולים בהיסטוריה.
