בית"ר ירושלים עמוסה בפוטנציאל. למה? כי ככה החליטו. לבית"ר תמיד יש פוטנציאל, תמיד יש שמות, תמיד אומרים עליה ש"היא תשחק את הכדורגל של בית"ר ירושלים". מדובר בקבוצה שלא זכתה באף תואר במהלך העשור החולף, ולא, גביע הטוטו לא נחשב, וברובו לא הייתה פקטור אמיתי בצמרת. איכשהו, עדיין יש המון ציפיות ממנה בתחילת כל עונה, והן תמיד מתרסקות.
הציפיות מבית"ר ירושלים מוגזמות ומופרכות, היא לא מועדון בסדר גודל של מכבי תל אביב ומכבי חיפה. היא לא טעמה מאבקי צמרת כבר שנים, למעשה מאז שאהוד אולמרט היה ראש הממשלה ופייסבוק הייתה בחיתוליה. רוח הקבוצה הגדולה של אלי אוחנה וחבריו אינה קיימת. מזמן. בית"ר לא מפחידה וטדי לא מבצר. עוד קבוצה, עוד אצטדיון, עוד שחקנים.
לכן קשה לתפוס את הראש כשגם ברדה ודראפיץ' לא מצליחים בינתיים לשנות את זה. הסגל של בית"ר בנוי מכל מיני שחקנים שנשאר מהם רק השם, או שהם בגדר פוטנציאל לא ממומש. בין כל אלה עלי מוחמד המסכן מנסה לנווט, ואומרים שיש לו "עונה חלשה". הוא בקבוצה חלשה, קבוצה שצריכה ניעור רציני כדי להילחם בצמרת. צמד המאמנים, עם כל הכבוד וההערכה, אינו יכול לשדרג משמעותית סגל בינוני. סגל שמצוי בלחץ תמידי משום מה, כאילו בית"ר רצה לאליפות וכל שער קובע. היא לא רצה לשום מקום. ריאלית היא "בבטן של הליגה" שזה אומר מקומות 14-3. אין מה לדאוג, היא לא תרד. המשחק אמש הוא המחשה מצוינת. היא יכולה להפוך 0:1 ואז לסיים ב-3:3 ואף אחד לא יופתע. הכל רנדומלי. כמו רוב קבוצות הליגה.
גם אחרי שעסקת השייח תושלם, תישאר עוד המון עבודה בבית וגן. כל כך הרבה שינויים דרושים בסגל שקשה לומר מאיפה להתחיל. אין בסיס. שום שיטת יהלום לא תשנה בחירת שחקנים גרועה וסגל שבנוי עקום. חלק קדמי עמוס אגו וחלק אחורי מאולתר, מדובר בשתי קבוצות שונות לחלוטין שהחוט המקשר ביניהן הוא כאמור עלי מוחמד. כמו שליח נמרץ הוא מנסה להעביר הודעות בין ההגנה להתקפה, ואף אחד לא שומע. בינתיים סלובו וברדה מתחלפים ביניהם במחציות, צועקים הוראות, מנסים לתרץ למצלמות שככה לא צריך להיראות במקום להודות ש"זה מה יש".
בית"ר צריכה לקחת את עצמה יותר בפרופורציות, זה שיש הרבה קהל לא אומר שמדובר בקבוצה גדולה. איך אפשר להשוות בין בית וגן לקריית שלום או למתחם קצף של מכבי חיפה? כמה שחקני בית ראויים בית"ר גידלה בעשור האחרון? כמה מנויים האוהדים ירכשו? בית"ר צריכה לדאוג לשאלות האלה לפני שהיא קונה חלוצים לפי משקל. קודם לבנות בסיס מסוים, ואז להתחרות באמת על האליפות.
המרגיע הלאומי ברק בכר
ברק בכר ניחן בכושר מדהים לסינון רעשים. כל משבר עובר לידו, תנו לו קבוצה טובה והוא יעשה את שלו. כשאף אחד מהשחקנים לא לוקח אחריות, טוב שיש מנהיג על הקווים. נטע לביא רוצה לעזוב? מפסידים לכפר סבא? המרגיע הלאומי יסדר.
כל כך שקט בחיפה, והיא סופרת כבר שמונה ניצחונות רצופים. רמזו שהוא איבד את זה אחרי הכישלון (היחסי) בשנתיים האחרונות בבאר שבע. שטויות. שוב ושוב הוא מוכיח שהוא המאמן הישראלי הטוב ביותר.
