מבט לא מעמיק בתוצאה שהשיגה שלשום אתלטיקו מדריד, 0:1 על ברצלונה, יכול לגרום למחשבה שמדובר במשחק אתלטיקו קלאסי, כזה שראינו כל כך הרבה פעמים – הגנה חזקה שלא סופגת, עקיצה אחת וניצחון מינימלי. התרגלנו. אבל המציאות היא שמדובר ב־0:1 הראשון שלה העונה, והוא ממש לא הושג רק בעזרת הגנה ועקיצה. הקבוצה גם לא נראית כמו אתלטיקו הקלאסית.
פתיחת העונה של אתלטיקו מדריד כבר קיבלה את הכינוי "צ'וליסימו 2.0". ואם לפילוסופיית הכדורגל על שם המאמן דייגו "צ'ולו" סימאונה – המושתתת על הגנה עוצמתית – יש כבר מזמן שם משלה, הרי שמדובר בעדכון גרסה. ההגנה הכמעט בלתי חדירה היא עדיין החלק המרכזי שלה – אתלטיקו ספגה שני שערים בלבד בשמונת משחקי הליגה – אבל הגרסה החדשה כוללת אלמנטים נוספים, כמו הרכבים התקפיים יותר וכמות שערים שלא הורגלנו אליה.
אתלטיקו לא נמצאת במקום הראשון בטבלה רק בגלל שהחלה את העונה מאוחר, וקיימה שני משחקים פחות מרוב קבוצות הליגה. ועדיין, כמות השערים שכבשה עד כה – 18, יותר מכפולה מהכמות שהייתה לה במשך הזמן הזה בעונה שעברה. מספר הבעיטות של שחקניה לשער גדל בכ־11 אחוזים לעומת העונה הקודמת, והיום הוא כמעט שווה לזה של ריאל מדריד וברצלונה. הנתון הבולט ביותר הוא כנראה ההחזקה בכדור, שם אפשר לראות שהשינוי אינו מקרי אלא מתוכנן.
המאזן מול בארסה
את קבוצות העולם אפשר לחלק לשניים. מצד אחד יש את קבוצות ה־possession (החזקת כדור), והרעיון ברור: כדי להבקיע אתה צריך את הכדור אצלך. ככה אתה השולט ומכתיב את הקצב. מהצד השני אפשר למצוא קבוצות ה־position (מיקום), וכאן העניין המרכזי אינו אצל מי הכדור אלא היכן הוא. עיקרה של האסכולה הוא שאם הכדור קרוב לשער היריבה, לא משנה מי מחזיק בו. כל עוד ההתרחשות רחוקה מהשער שלנו, כל חטיפה תביא למצב קרוב לשער השני. כאן נמצאת תמצית העניין במה שרואים היום מאתלטיקו.
סימאונה הוא מאבות הגישה השנייה, זו שלפיה יש חשיבות למיקום הכדור ולא להחזקתו. בשבע השנים האחרונות, למרות היותה של אתלטיקו קבוצת צמרת, היא החזיקה בכדור בממוצע פחות מ־50 אחוז מהזמן. לא הפעם. הממוצע העונתי עומד על 53.1 אחוז, והרענון התבטא היטב שלשום: מהרגע שבו אתלטיקו הבקיעה, לקראת סוף המחצית הראשונה, ועד סוף המשחק, היא החזיקה בכדור מעט יותר מברצלונה. כשקבוצה מובילה קורה לרוב תרחיש הפוך – היא מוותרת על הכדור. כך שהנתון עוצמתי עוד יותר. מי היה מאמין שדבר כזה, ניסיון שליטה של אתלטיקו, ועוד מוצלח, יכול להתרחש מול ברצלונה?
לסגנון צריך להוסיף שני מרכיבים – כמות שחקני ההתקפה, וכמובן איכותם. אתלטיקו משחקת שנים עם שני חלוצים, אבל אליהם הצטרף לרוב רק עוד שחקן התקפי אחד שהגיע מהאגף, בעוד שבצד השני שיחקו קוקה או סאול (קשרים מרכזיים במקור ולא שחקני התקפה). העונה סימאונה מציב ברוב המקרים שני שחקנים שמסתכלים בעיקר קדימה – אנחל קוראה (מלך הבישולים של הליגה), מרקוס יורנטה, ויטולו, יאניק קראסקו או תומא למאר. לכמות הזו (שני שחקני אגף אמיתיים ושני חלוצים), צריך להוסיף את האיכות, שבאה קודם כל לביטוי בשילוב בין לואיס סוארס לז'ואו פליקס.
הג'וקר מאורוגוואי
דייגו קוסטה חזר מפציעה, ונותן לסימאונה עוד אפשרות התקפית, אבל ברור שסיפור ההתקפה כרגע הוא סוארס־פליקס. הראשון נדבק בקורונה, ולכן לא שיחק מול האקסית, אבל נראה שהוא הולך להצטרף לרשימה ארוכה של חלוצים דרום אמריקאים שפרחו באתלטיקו. לסקורר מאורוגוואי יש חמישה שערים בשישה משחקים, ונדמה שהוא משפיע על לא מעט שחקנים אחרים. "נוצר שינוי קיצוני במשחק שלנו", אמר לאחרונה קוקה. "סוארס עושה דברים שמשאירים את פליקס, יורנטה וקוראה חופשיים. הוא מתאים לנו כמו כפפה ליד".
פליקס, כמו שאמר קוקה, אכן נראה כמו המרוויח הגדול. אחרי עונת בכורה פושרת, הפורטוגלי בן ה־21 הוא אולי השחקן הטוב בספרד מפתיחת העונה. פליקס, כמו סוארס, הבקיע חמישה שערים, אבל ההשפעה שלו על המשחק היא הרבה יותר מכדורים ברשת. הוא יורד אחורה, זז לצדדים ומחבר בין החלק האחורי לקדמי. התנועה של סוארס וקוסטה, וגם של יורנטה שנע ללא כדור מהאגף לשטח שפליקס מפנה, מאפשרת לאחרון להראות גם את יכולת המסירה שלו. כמות מסירות המפתח שניפק גדלה פי שלושה לעומת העונה שעברה.
עם הצמד סוארס־פליקס, ועם השינוי שסימאונה הבין שצריך לעשות אחרי הדיבורים על סוף העידן שלו בקבוצה, אתלטיקו אינה רק קבוצת ההגנה הטובה ביותר, אלא גם קבוצת ההתקפה המרשימה ביותר בספרד והיחידה שלא הפסידה בליגה העונה.
נכון, בליגת האלופות היא ספגה רביעייה מבאיירן מינכן, אבל בספרד אין היום קבוצה ברמה של באיירן, והליגה פתוחה לגמרי.
הניצחון שלשום פתח פער של תשע נקודות בינה לבין ברצלונה (אתלטיקו שנייה לסוסיאדד, אבל שיחקה פעמיים פחות ממוליכת הטבלה). גם ריאל מדריד מגמגמת, ויש שיאמרו כי אתלטיקו היא המועמדת המובילה כרגע לזכייה בתואר. לא נופתע אם זה יקרה, אך הדרך לשם בהחלט מפתיעה.
