אחרי עשר דקות של ראיון עם שר התרבות והספורט חילי טרופר אפשר לזהות שני דברים: 1. מדובר באיש שיחה נעים, חף מפוזה, חיתוך דיבור רך של איש חינוך רומנטיקן, ששולט בפרטים ומדבר בגובה העיניים גם על ערכים ומוסר וגם על לייאפים של עדי גורדון; 2. אל תיתנו לשקט שלו להטעות אתכם. טרופר עצמו מזהיר מכך.
את הניסיון האוטומטי להשוות אותו לקודמתו בתפקיד, מירי רגב, הוא מנפנף מיד. הוא לא ילכלך, ייזהר מלמעוד על מוקשים עם פוטנציאל נזק, יזרוק פה ושם מחמאות ענייניות ל"שרה מירי", ואם יש לו ביקורת הוא יבליע אותה במתק שפתיים מחויך. ועדיין, מדובר בטיפוס דעתן מאוד, שלא מתכוון להשאיר את האג'נדה שלו בחוץ. לידיעת הקורא ביברס נאתכו.
כדי להבין את דמותו של השר הצעיר, הנה כמה פרטים חשובים שכדאי לדעת על טרופר: הוא נולד בירושלים לפני 42 שנה, יש לו תשעה אחים ואחיות, אביו רב ואימו פסיכולוגית. הוא עצמו עסק לא מעט בחינוך, בצעירותו עבד כמדריך חבורות רחוב ובתנועת "אחריי", ואת החשיפה התקשורתית־ציבורית הראשונה הוא קיבל כמנהל בית הספר ברנקו וייס לנוער בסיכון ברמלה במסגרת סרט תיעודי בתוכנית "עובדה". בפברואר האחרון הוא תרם כליה לאדם שלא הכיר. חוץ מזה, הוא אוהד מושבע של הפועל ירושלים בכדורסל (כולל מינוי) והפועל קטמון בכדורגל.
אדם ערכי כמוך, איך תתמודד עם עולם הספורט רווי האינטרסים והקומבינות?
"אני לא מפחד, עבדתי בעבודות קשות יותר. אין לי פחד להיכנס אם אני מאמין במשהו ויש לי את הדרך שלי, מעדיף שקט והידברות. על אלימות וגזענות לא אתפשר. שלא תתבלבלו, זה שאני שקט לא אומר שאני פחות מחויב והישגי. יש גם דברים מדהימים בספורט, למשל כשהשבוע הקדישה הפועל ירושלים משחק לאוהד שלה שנפטר, או כשביקשתי ממכבי ת"א להגשים חלום לילד, מפגש עם דן גלזר, ותוך חמש שניות הוא השיב בחיוב".
הראיון עם טרופר, הראשון מאז כניסתו לתפקיד, מגיע רגע אחרי ההישג הראשון שלו: רשת הביטחון הכלכלית לקבוצות המקצועניות, עליה סיכם עם שר האוצר ישראל כץ. "זו בשורה חשובה מאוד, יעד מרכזי שסימנתי. מהרגע שהגעתי היה חשש שהליגות לא ייפתחו, ופעלנו שבועות ארוכים מול אגף התקציבים באוצר. זה התחיל רע, הם לא היו מוכנים להשתתף והביעו התנגדות, אבל דיברתי עם שר האוצר שנתן הוראה להמשיך את המו"מ על הסכומים. 110 מיליון השקלים של רשת הביטחון יהיו מגובים בהסכם בינינו, וחלקם יגיע ממשרד התרבות והספורט. ריד מיי ליפס, כל הסכום יועבר".
8 צפייה בגלריה
מכבי חיפה מול ב"ש לעיני יציעים ריקים. "היה לי חשש שהליגות לא ייפתחו"
(צילום: עוז מועלם)
הזכרת שהיו קשיים בדרך.
"יש באוצר אנשים טובים, אבל ישראל נמצאת עכשיו במצוקות ענקיות והם עסוקים במה שדחוף למדינה. אלה לא ימים טובים להוציא את הסכומים שביקשנו. המינהלות והקבוצות הציגו גרסאות שונות לכמה כסף צריך, אבל אחרי שתי פגישות שהתפוצצו רק השבוע הייתה דינמיקה טובה. הבאנו מספרים משמעותיים גם לתסריט קיצוני שהקורונה תהיה פה איתנו עוד הרבה זמן, כי בספורט חייבים ודאות. התעסקנו רק בליגות המקצועניות, משום שהכדורגל והכדורסל מביאים הכי הרבה קהל, וההכנסות מכרטיסים וממינויים מהוות חמישים אחוז מהתקציב שלהן".
הספורט לא אי בודד
חששת שהליגות לא ייפתחו?
"היה לנו, גם לי אישית כאוהד ספורט, חשש שהליגות לא ייפתחו עבור המוני ישראלים. רק מי שאוהב ספורט יכול להבין את זה, זו פגיעה קשה בחברה. אם הליגות לא היו נפתחות, 7,000־5,000 אנשים היו מאבדים את פרנסתם, ויש גם קבוצות ילדים ונוער, ולכן ברמה הערכית היה חשוב להחזיר אותן".
אחד התנאים להשגת המימון היה התחייבות של בעלי המועדונים לקיצוץ של כשליש ממשכורות השחקנים והמאמנים.
"כשהמשק במשבר, כשיש כמעט מיליון מובטלים, קיצוצי שכר, לא ראוי שהכדורגל והכדורסל ימשיכו להתקיים כמו אי בודד, כאילו שהמשבר דילג מעליהם. הבעלים לא חתמו על הסכם כזה מולנו, זו הסכמה בעל פה, והם בעצמם רצו בזה. ראינו שכבר בשלהי העונה החולפת קיצצו לשחקנים 50־25 אחוז. השחקנים צריכים להבין שהם חלק מהסיפור הישראלי והעולמי. כיף שיש קיום כלכלי לליגות, אבל מצד שני שלא ישכחו שיש פה סופה".
בינתיים יש סיכוי שהליגה לא תיפתח בגלל שאין פתרון בריאותי.
"אמרתי זאת בכנות במהלך הישיבה שלשום, ואני אומר עתה בצורה זהירה: אחרי שהליגות חזרו עם בידוד של כמה שבועות אתה לא יכול לעשות דבר כזה לעשרה חודשים. אמרתי לראשי הקבוצות לקחת בחשבון שפתיחת הליגה תידחה. אם בישראל מדברים על אפשרות של דחיית פתיחת שנת הלימודים, יש סבירות לא קטנה שגם הליגה תידחה. כשיש אופציה לסגר במדינה, אז גביע הטוטו בעוד שלושה שבועות זה סיפור מסובך".
ומה עם הפעילות הבינלאומית? אנחנו מדינה אדומה עם תחלואה גבוהה.
"דיברתי עם שר הבריאות יולי אדשלטיין, ואנחנו מבינים שצריך לבנות מתווה אחר לעניין הבריאותי. ישבנו עם פרופ' גרוטו בנוגע לפעילות הבינלאומית של נבחרות ישראל והקבוצות שאמורות לשחק בחו"ל, ואנחנו בדרך להשגת מתווה שיאפשר השתתפות הקבוצות עם טיסות פרטיות וטרקלין נפרד. חשוב לנו שישראל תהיה חלק מהפעילות הבינלאומית. אני זהיר, אבל יש סבירות גבוהה שיהיו משחקי נבחרת. לא רוצה לתאר מצב שישראל לא תשתתף במשחקי הנבחרות בגלל הקורונה".
הליגות המקצועניות הן הקצפת, אבל קיימת בעיה בליגות הנמוכות ובכל ענפי הספורט.
"מסכים שיש פגיעה משמעותית, אני בקשר עם יו"ר ההתאחדות אורן חסון. אז אמנם הפגיעות התקציביות בליגות הנמוכות קטנות יותר והסיפור הכלכלי פחות דרמטי, אבל אנחנו ממשיכים להעביר כספים לאיגודים, כמענה לשלטון המקומי. ביקשתי משר הבריאות שגורל משחקי הילדים והנוער יוצמד לחינוך הבלתי פורמלי. אם קיימת פעילות בתנועות הנוער, אי אפשר להפסיק את הספורט, שזו תנועת הנוער הגדולה והערכית ביותר".
לא פרס ניחומים
איך קיבלת את המינוי שלך כשר התרבות והספורט?
"אני אחד שאוהב ספורט ולא רואה בזה פרס ניחומים. הספורט הוא כלי חינוכי וקהילתי משמעותי, אין רגשי נחיתות מול משרדים, תנועות או גופים אחרים, זה אחד הדברים הכי פופולריים בישראל ולא צריך להתנצל על משהו שנוגע בלבבות של מיליונים. בשום תחום אחר למשל אין מוספים מיוחדים בעיתונים, זה משקף משהו, סוג של התעניינות. יש חשיבה אסטרטגית, בניית מתקנים עם דגש על נגישות לבעלי מוגבלויות, אבל לי לא פחות חשוב העניין הערכי. יש את העניין הספורטיבי, כמו להשיג מדליות אולימפיות, אבל לי חשובה גם הפריפריה. ספורט זה חינוך, ומגיע לכל אחד, ולא משנה איפה נולד, אם הוא ערבי או יהודי וכמה הוריו משתכרים".
אתה תהיה שר בולדוזר?
"מקווה שבצורה מכבדת, ובלי לדרוס אף אחד בדרך. המשרד מתפקד ויש בו דברים יפים וטובים, רק שנכנסתי בתקופה קשה. יש לי חלומות גדולים מה נכון לעשות בספורט הישראלי, אבל כרגע אני מחכה איתם. היום ההתעסקות היא בעיקר שגרת הקורונה. אני מגיע מתשוקה לספורט, לא מכיר אדרנלין יותר טוב מזה".
איזה שר תהיה לעומת רגב?
"יש לי עיקרון שאני לא מדבר על אחרים. למירי יש את הזוויות שלה ואת הסגנון שלה, ואני לא רוצה להשוות. הייתה לה מחויבות גדולה לספורט, ובתקופתה היה המהלך שהוגדר כשנוי במחלוקת כשהטוטו הולאם, אבל בניגוד לטענות משרד הספורט מימש את הכספים בצורה הטובה ביותר".
איך אתה מתנהג כאוהד במגרשים, מקלל?
"באופיי אני פחות אמוציונלי, אבל לגמרי כל־כולי בתוך המשחק. יש לי מינוי 25 שנה להפועל ירושלים מאחורי הסל, עוד מימי עדי גורדון העליזים במלחה. את הקרדיט לדברים הטובים אני נותן להוריי, והרעים - עליי. ההורים שלי לימדו אותי לא לקלל, כך שאם הילד שלי מצטרף לאיזה שיר לא יפה, אני מעיר לו אבל לא פוגע בתשוקה כאוהד".
לא קורא שפתיים
אתה בוודאי מכיר את האמירה שמי שלא שר את ההמנון לא ראוי להיות קפטן נבחרת ישראל. איפה אתה בעניין הזה?
"בעיניי זה אות כבוד לחברה הישראלית שבנבחרת שלה יש יהודים וערבים. אני חושב שכולם צריכים לכבד את ההמנון. להגיד לך שאעשה מבחן מי מזיז את השפתיים שלו בזמן התקווה - אני לא אעשה. אבל אני חושב שבזמן ההמנון הישראלי, כשאתה שחקן נבחרת ישראל, אתה צריך לעמוד ולכבד אותו. והקפטן, בעיניי, ראוי שיהיה אחד ששר את התקווה. הוא לא חייב להיות יהודי, אלא מישהו שצריך לשיר את ההמנון. אני חושב שצריך להשאיר למאמן את מי למנות לקפטן, אבל כל השחקנים צריכים לכבד את ההמנון".
בוא נקרא לילד בשמו, ביברס נאתכו אומר שכצ'רקסי הוא לא יכול לשיר "נפש יהודי הומייה". הוא יכול מבחינתך להיות קפטן?
"לא הייתי רוצה להפוך משהו שנכון לפתור בחדרי־חדרים לעימות ציבורי־פוליטי, בעיניי זה משהו שצריך לדון עליו מול הקפטן. ודאי שצריך לצפות ממנו לתת כבוד להמנון. ביברס אומר שהוא מכבד את ההמנון אבל יש מילים שקשה לו לשיר. אני הייתי יושב איתו ומנסה להבין מה הכאב שלו ומה הקושי שלו, ומנסה להגיע לפתרון. אני לא אוהב שעושים סיבובים על שחקנים. זה ראוי שקפטן נבחרת ישראל ישיר את התקווה, אבל להטיל סנקציות זה לא סוג השיח הנכון בעיניי, אני חושב שזה יותר מתאים לעולם הפוליטי. אין לי היכרות אישית עם ביברס, אבל אני מכבד אותו ולא רוצה להיכנס איתו לעימות מעל דפי העיתון".
אתה דתי ואוהד קטמון, מה לגבי כדורגל בשבת?
"המנכ"ל הקודם במשרד, יוסי שרעבי, הקים ועדה שדנה בעניין והגיעה למתווה עם הסכמה רחבה שאיפה שלא הכרחי אפשר לוותר. בליגות הנמוכות כבר עושים את זה, ובליגת העל הרוב מתנהל בשבת, אבל אני מבין שיש אילוצים כמו תאורה וזכויות שידור. כרגע לא נכון לעשות שינוי".
אתה איש חינוך, מה דעתך על פרשת אצילי ומיכה?
"אני שם את ההיבט המשפטי בצד, אבל חושב שאסור להיבהל מדיון ערכי. דווקא בגלל ששחקנים בליגת העל הם אנשים מפורסמים ודמויות לחיקוי עבור ילדים ונוער, צריך לצפות מהם להתנהגות ראויה ואחראית. אני לא אוהב שבורחים לשאלות אם זה היה פלילי או לא, או אם הם ידעו את הגיל של הבנות או לא. מדמויות מפורסמות יש ציפייה להתנהגות אתית גבוהה ביחס לנשים, בין היתר. הציפייה שלי שהשחקנים יהיו הכי טובים לא רק על המגרש אלא גם בחיים".
אז אתה שבע רצון מהתנהלות מכבי ת"א בעניינם?
"מכבי ת"א התנהגו בצורה יפה, השעיה שנבעה משיקולים אתיים. אני לא מכיר אישית את הבעלים, אבל הוא לקח החלטה אתית, אמר שיש לו שחקנים עם עננה ערכית ולכן כרגע הם לא עולים על המגרש, הם דמויות לחיקוי. אני לא מתמקד בדיון על מיכה ואצילי, אני רוצה שזה יהיה רחב יותר, כולל על השיימינג המכוער נגד הנערות. כאבא לבנות כאב לי מאוד לראות את זה, לא רוצה שזה יהיה חלק מעולם הספורט".
אחד הדברים שצריכים לשקם זה תדמית הספורט, שנחשב אלים וגזעני.
"אפילו בקהל של הפועל ירושלים, שהוא מלא תשוקה, כשהיו אירועים לא טובים הערכתי את התנהגות ההנהלה שיצאה נגד הדבר הזה. אני רוצה להגיע לאירועי ספורט עם הילדים שלי מבלי לפחד או להתבייש שהם ישמעו שירים לא ראויים או ייחשפו לאלימות ולגזענות. ברור שאני לא מצפה לקונצרט, אבל אני גם מבין שאלה לא עניינים שוליים. אני רואה ושומע שירים נגד ערבים ושחומי עור, קריאות 'נאצים', אלימות לא רק בתוך המגרש".
היית רוצה ששחקנים ישמיעו יותר אמירות חברתיות, כמו שקורה היום בארה"ב?
"הייתי מצפה שלספורטאים יהיו אמירות ערכיות יותר כשיש אלימות או כל אירוע קיצוני אחר. ראוי היה שלא רק שר הספורט או המינהלת יילחמו בזה, יש בעלי קבוצות שחלקם מציבים עמידה משמעותית גם אם זה נגד הקהלים שלהם. אני רוצה ששחקנים יגידו אמירות ברורות נגד אלימות, גזענות או פגיעה בנשים".
