לולא תאונת דרכים בגיל 18 בסרביה, שבעקבותיה ברכו נפגעה בצורה קשה, יכול להיות שהכתבה הזאת הייתה מספרת את סיפורו של איגור קוקושקוב השחקן, ולא איגור קוקושקוב המאמן. האיש שעומד מתחילת העונה על הקווים של פנרבחצ'ה ויפגוש הערב (חמישי, 21:05) את מכבי תל אביב, היה אמור להיות שחקן מבטיח, כך לפחות טוענים חבריו הקרובים.
אחד מהם הוא אגדת הכדורסל הסרבית, ולאדה דיבאץ': "איגור היה יכול להיות שחקן נהדר. לפני הפציעה הוא הראה יכולות גבוהות מאוד". קוקושקוב סיפר בעבר בראיון בעבר על אותם רגעים: "הייתי נער. זה שינה את חיי. ידעתי מאותה נקודה שלא אוכל לחזור לשחק, אבל הייתי מאוהב במשחק אז אמרתי לעצמי שאשאר בו. היה לי ברור שלא אעזוב את הענף".
"איגור נשאר שבוע, ואז עוד שבוע וככה הלאה"
את הענף הוא אמנם לא עזב, אבל את סרביה כן, ובראייה לאחור עשה החלטה הנכונה. בסוף שנות ה-90 טס לארצות הברית לחקור את המשחק. הוא הסתובב במכללות וראה אימונים. היכרות עם קווין סניידר, כיום מאמן יוטה ג'אז ובאותה תקופה עוזר באוניברסיטת דיוק, שינתה לסרבי את החיים.
"הפכנו לבני משפחה", סיפר סניידר בראיון בארה"ב. "איגור נשאר שבוע, ואז עוד שבוע וככה הלאה". ב-1999, כשסניידר קיבל ג'וב כמאמן ראשי באוניברסיטת מיזורי, ההחלטה הראשונה שלו הייתה להחתים את חברו. "זו הייתה החלטה קלה", אמר סניידר, שלמעשה הפך את קוקושקוב לאירופי הראשון שמכהן בתפקיד עוזר בקולג'ים במשרה מלאה.
שנה אחת במיזורי הספיקה לקוקושקוב, שהתקדם ל-NBA כאחד מעוזריו של אלווין ג'נטרי בלוס אנג'לס קליפרס. גם כאן הפך לאיש המקצוע הראשון מחוץ לצפון אמריקה שממונה לתפקיד היוקרתי בליגה הטובה בעולם.
אחרי הקליפרס עבר לדטרויט, איתה זכה באליפות ב-2004. קוקושקוב עבד גם בפיניקס, קליבלנד, אורלנדו וב-2015 התאחד עם סניידר ביוטה. קוקושקוב הוא אמנם אירופי, אבל 19 עונותיו כעוזר ב-NBA הפכו אותו לאמריקאי לכל דבר. גם השלטונות הכירו בכך כאשר ב-2010 קיבל אזרחות בטקס מרגש שנערך, איך לא, על הפרקט באולמה של פיניקס, שבאותה תקופה עבד בה.
בארה"ב מחשיבים את קוקושקוב למוח כדורסל התקפי מבריק. הוא מוערך כמאמן פיתוח יכולות שחקנים משובח, שגם הכדורסלנים הוותיקים ב-NBA מקשיבים לו. כך למשל עבד בפיניקס צמוד לסטיב נאש וגם עם ג'ורג' היל. "זה שונה לעבוד איתו. הדברים שהוא מבקש ממני לעשות הם אחרים ממה שהייתי רגיל אליהם. זה בעיקר הדברים הקטנים שבכלל לא הייתי מודע אליהם שהופכים אותי לקלע טוב יותר, משפרים את יכולת הכדרור שלי, דברים בסגנון הזה", אמר עליו היל.
עוד שחקן שפירגן לו הוא בוריס דיאו, אותו אימן קוקושקוב בפיניקס וגם ביוטה: "יש לו המון ידע, זה מדהים לראות איך הוא התפתח עם השנים". כשמייק בראון החליט לצרף אותו לצוות שלו בקליבלנד ב-2013, שחקן העבר, ארל בויקנס, שעבד עם קוקושקוב בקליפרס, התקשר ישר לכוכב הקאבס, קיירי ארווינג, ואמר לו "אתה הולך לאהוב את הבחור הזה. הוא מאמין שהכדור צריך להיות ביד של הרכז כל בזמן".
העיטור מנשיא גיאורגיה
במקביל לקריירה שטיפח ב-NBA, קוקושקוב לא שכח את שורשיו ביבשת הישנה. ב-2008 מונה למאמן נבחרת גיאורגיה, הוביל אותה שלוש פעמים ליורובאסקט וזכה לקבל מהנשיא את "אות הכבוד" - העיטור הגבוה ביותר שמוענק לאדם משליט המדינה. עוד קודם לכן, ב-2005 היה עוזרו של ז'ליקו אוברדוביץ' בנבחרת סרביה, ולימים יהיה זה שיחליף את השועל בפנרבחצ'ה.
ב-2016 קיבל קוקושקוב את הג'וב שלמעשה שינה את חייו, או יותר נכון להגיד - הקפיץ את מניותיו. יו"ר האיגוד הסלובני, שחקן העבר ראשה נסטרוביץ', חיפש מאמן לנבחרת שלו. הוא טס לבלגרד להיפגש עם המאמן האגדי בוז'ידאר מאליקוביץ' (ארבע זכיות ביורוליג עם ספליט, לימוז' ופנאתינייקוס, אימן גם בברצלונה וריאל מדריד), שאימן את הסלובנים בין 2011 ל-2013, על מנת להתייעץ איתו.
"הוא הגיע והיו לו כל מיני רעיונות", נזכר מאליקוביץ' באותה פגישה בביתו בבלגרד. "עוד בכניסה לבית שלי, ואני זוכר את זה כאילו זה קרה אתמול, אמרתי לנסטרוביץ' 'תיקח את קוקושקוב'. איגור הזכיר לי את עצמי בתקופה שאימנתי את לימוז' מול האימפריות של אירופה. הוא טקטיקן, יש לו הרבה טריקים ושחקנים סומכים עליו, הצעירים והמבוגרים. עקבתי אחרי הקריירה שלו וראיתי שהוא מצליח מאוד. סיבה נוספת היא שהוא עבד בפיניקס עם הכוכב של הסלובנים, גוראן דראגיץ', וידעתי שיש להם מערכת יחסים מיוחדת".
נסטרוביץ' לא חשב פעמיים, הקשיב לעצתו של מליקוביץ' וקוקושקוב קיבל את התפקיד. שנה וחצי לאחר מכן לוקה דונצ'יץ', דראגיץ' וקוקושקוב, עשו היסטוריה כשזכו עם סלובניה הקטנה ביורובאסקט 2017.
ההישג של הסלובנים אדיר בכל קנה מידה מכמה סיבות. אמנם היה להם כוכב-על אחד בדמותו של דראגיץ', שבאמת עשה כל מה שהוא רוצה באליפות, דונצ'יץ' בדיוק פרץ וגם אנתוני רנדולף מריאל מדריד הוא חיזוק משמעותי כמתאזרח. אבל חוץ מהשלושה, שאר השחקנים היו משלימים, סוג של חוטבי עצים, שעובדתית לא הצליחו אחרי האליפות יותר מדי בקריירות שלהם בקבוצות.
סלובניה לא לקחה במקרה את הטורניר. בדרך למדליית הזהב היא חלפה על פני הנבחרות החזקות באירופה. בשלב הבתים ניצחה את יוון וצרפת, ברבע הגמר הדיחה את לטביה וקריסטפס פורזינגיס, בחצי פירקה את ספרד הענקית ב-20 הפרש, ובגמר הדהימה את סרביה בדרבי הפרטי של קוקשוב.
הוא המשיך לעוד עונה כעוזר של סניידר ביוטה, ובקיץ 2018 קיבל סוף סוף, אחרי 18 שנים כעוזר ב-NBA, את תפקיד המאמן הראשי של פיניקס. בכך קבע קוקושקוב עוד ציון דרך בקריירה - הראשון שנולד מחוץ לארה"ב שהפך למאמן ראשי בליגה הטובה בעולם.
"אני לא מחשיב את עצמי כמאמן אירופי, אני מאמן NBA", אמר במסיבת העיתונאים לאחר מינויו. "העובדה שאני מאמן שנולד מחוץ לארה"ב מגיעה עם הרבה אחריות. אם אכשל התקשורת והציבור יגידו 'אתם רואים, הם לא יכולים לאמן, אנחנו צריכים להישאר עם החבר'ה האמריקאים שלנו. בסוף זה הכל עניין של ניצחונות. זה לא משנה אם אתה מאמן בינלאומי או אמריקאי. כל מה שחשוב זה אם אתה יכול לספק את הסחורה".
לצערו, כמה שהוא צדק. אחרי 82 משחקים מתוכם ניצח רק ב-19 והפסיד ב-63 הוא פוטר, פחות משנה אחרי שמונה לתפקיד. הפיטורים מפיניקס עשו משהו לקוקושוב, שהבין שלא יהיה לו קל לקבל שוב ג'וב כמאמן ראשי ב-NBA, אבל באירופה יש לו שם מצוין, בטח אחרי הזכייה עם הסלובנים ביורובאסקט. החבר הטוב דיבאץ', שהיה עד לאחרונה הג'נרל מנג'ר של סקרמנטו קינגס, עוד סידר לו להיות עוזרו של לוק וולטון, אך אחרי עונה אחת ובעיצומה של ה'בועה' באורלנדו, עזב לטובת פנרבחצ'ה.
הכל בגלל קלייבורן
בפנר החליף את אחד ממוריו, ז'ליקו אוברדוביץ', שאחרי שבע שנים במועדון בהם הגיע לחמישה פיינל-פורים רצופים וגם זכה פעם אחת ביורוליג ב-2017, הרגיש מיצוי והחליט לעזוב. מבחינה כלכלית פנר היא לא אותה קבוצה. מגפת הקורונה פגעה בתקציב המועדון, שמושפע ישירות מה"שאריות" של קבוצת הכדורגל. והמשימה של קוקושקוב הייתה קשה.
דרך אגב, בימים האחרונים פורסם בארה"ב שסטיב נאש, ששיחק תחתיו בפיניקס, הציע לו להצטרף לצוות האימון בברוקלין יחד עם עוד שחקן ששיחק אצל הסרבי, אמארה סטודמאייר, אבל הוא דחה את ההצעה.
פנר דווקא פתחה טוב את היורוליג עם שני ניצחונות על הכוכב האדום ובדרבי נגד אנאדולו אפס. גם בליגה הקבוצה נראית טוב ועדיין לא הפסידה. אך משהו קרה לה מהמחזור השלישי במפעל הבכיר ביבשת. הטורקים אירחו את צסק"א לקרב ענקיות. פנרבחצ'ה עוד הוליכה 66:69 בדקה האחרונה של הרבע הרביעי, אבל וויל קלייבורן בשלשה ענקית שלח את המפגש להארכה. בשניות האחרונות של ההארכה הטורקים הובילו 75:77, אבל שוב קלייבורן היה שם עבור הרוסים עם מהלך של סל ועבירה, סה"כ שלוש נקודות, שסידרו לצסק"א 77:78 דרמטי.
"ההרגשה היא אותה הרגשה כשאתה מפסיד ב-20 הפרש או בנקודה", אמר קוקושקוב לאחר ההתמודדות. "אנחנו יוצאים מהאולם עם טעם מר. אנחנו לא מרגישים טוב בנוגע למשחק הזה. היינו ראויים לנצח, אם זה היה קורה זה היה הדבר הנכון. לא היינו צריכים להגיע להארכה, היינו צריכים לסגור את המשחק בצורה חכמה ולסיים אותו ברבע הרביעי".
המשחק מול באיירן מינכן במחזור הרביעי היה בכלל הזוי. פנר הוליכה ב-21 הפרש ברבע השני, ואיכשהו הצליחה להפסיד 75:71. את החצי השני היא הפסידה בתוצאה 50:26, כאשר בשני הרבעים האחרונים לקחה 6 ריבאונדים בלבד לעומת 25 של באיירן. זה היה הקאמבק הגדול בתולדות באיירן ביורוליג, הקודם היה חזרה מפיגור 19 מול לוקומוטיב קובאן ב-2014. כמו כן, זה היה ניצחון ראשון של הגרמנים בחוץ על פנר, וניצחון ראשון גם של מאמנה, אנדראה טרינקיירי, על הטורקים. "אחד המנטורים שלי תמיד אמר שאם אתה מוביל ב-20 הפרש ומפסיד את המשחק, האשמה היא עלייך. אני לוקח אחריות על ההפסד הזה", סיכם בסיום קוקושקוב.
במשחק האחרון מול פנאתינייקוס, אפילו לקוקושקוב הנחמד "קפץ הסרבי". ברבע השני הוא איבד את זה לגמרי וצעק לשופט: "תשרוק על עבירה מז*****". במהרה הוא הורחק מהמשחק. בלעדיו, פנר הפסידה 82:68. דרך אגב, באותו משחק שפט עמית בלק הישראלי.
קוקושוב והטורקים מגיעים להתמודדות הערב בהיכל מנורה מבטחים נגד מכבי תל אביב כשהם עם רצף של שלושה הפסדים ביורוליג, ובידיעה שכל תוצאה פרט לניצחון עשויה לפגוע קשה ברצון שלהם להתברג בקרוב בצמרת המפעל, ואולי אף לסכן את השתלבותם בפלייאוף בעתיד.
