19 קבוצות משחקות בליגות העל לנשים בכדורסל ובכדורגל, אבל על הקווים שולט הרוב הגברי. 17 מאמנים, רק שתי מאמנות. היוצאות מהכלל הן שירה העליון ודנה כרם קורן. כן, גם ביום האישה 2021 צריך לחפש מאמנות בליגות הבכירות בארץ.
איך זה ששתיהן כן הצליחו לחרוג מהמוסכמות? "אולי כי אני תמיד אוהבת להיות ייחודית במה שאני עושה", צוחקת העליון, שמוליכה את אליצור רמלה בכדורסל לעונה חלומית. בליגה הקבוצה מובילה עם מאזן של 2:13, ובשבוע הבא תנסה להעפיל לחצי גמר היורוקאפ. "בנימה רצינית יותר, ברמה הפמיניסטית אם תרצו, זה די מבאס שאין עוד נשים שמאמנות בליגת העל", היא אומרת.
2 צפייה בגלריה
שירה העליון ודנה כרם קורן
שירה העליון ודנה כרם קורן
המאמנות היחידות בליגות הנשים בכדורגל וכדורסל. העליון וכרם קורן
(צילום: עוז מועלם)
"גם אותי זה לא משהו שמעסיק יותר מדי", מוסיפה כרם קורן, מאמנת קבוצת הנשים של הפועל רעננה בכדורגל. "כמובן שהייתי שמחה אם עוד נשים, מאמנות או שחקניות עבר, היו הולכות בכיוון הזה ותורמות לענף. רק שמבחינת הסביבה זו תמיד הייתה מעטפת שהיא יותר גברית. עבורי זה לא משהו זר, כי ככה אני מכירה את הענף עוד מהיום שהתחלתי לשחק".
אז מה הסיבה לכך שאין כמעט מאמנות בכירות בספורט הישראלי? העליון: "אני לא יכולה להצביע על סיבה. הייתי רוצה שעוד נשים יגיעו לרמות הללו, אבל צריך להבין שזה לא תלוי רק בהן. יש הרבה מאמנות טובות בליגה הלאומית, למשל. לגבי ליגת העל, צריך שמישהו יפתח להן את הדלת, כמו שלי פתחו".
כרם קורן: "כמי שחוותה את הענף הזה המון שנים, התסכול והחוויה הלא נעימה שנדרשת שחקנית לעבור בדרך מאוד מתישים. כמות ההקרבה במציאות הנוכחית היא עצומה. לכן אני חושבת ששחקניות שפורשות מנסות להתרחק, להתפתח לעוד כיוונים ולצאת מהעולם הלא מתגמל הזה".

"התחושה הכללית היא שהכדורגל חסום לנשים"

השתיים מכירות את שני הצדדים של המשחק, גם כספורטאיות פעילות וגם כנשים על הקווים שמכוונות את כל העסק. הן היו שחקניות ועשו את כל הדרך מלמטה עד שהפכו לסמכויות מקצועיות.
העליון (40) החלה בקריירת האימון ב־2007, ודווקא בקבוצת הגברים של הפועל ת"א, ששיחקה אז בליגה הארצית. בהמשך הדריכה חמש שנים את נשות הפועל ראשל"צ, עברה תקופה זהה במכבי עירוני ר"ג (איתה זכתה גם בגביע המדינה ב־2017), שימשה כמאמנת נבחרת הנערות והעתודה לנשים, ובשנים האחרונות היא גם עוזרת המאמן בנבחרת הבוגרת.
כרם קורן (34) שיחקה במשך רוב הקריירה באס"א ת"א, שם גם החלה לאמן במחלקת הנערות. בשלוש השנים האחרונות היא ברעננה, בתחילה כעוזרת מאמן ובשנתיים האחרונות כמאמנת ראשית.
אתן מאמינות שלאישה קל יותר לאמן קבוצת נשים מאשר לגבר? כרם קורן: "אני לא מייחסת חשיבות לשאלה אם אני מאמנת גברים או נשים. הדבר החשוב ביותר עבור מאמן הוא להיות יסודי ולהשקיע. אולי יש תכונות שמייחסים לנשים, כמו אינטליגנציה רגשית, אבל יש אותה גם אצל הרבה מאמנים גברים".
העליון: "מבחינת ההתייחסות ברמת המקצוענות, המחויבות, התכנים והדרישה – אין שום שוני בין גברים לנשים, ואני גם אומרת שלא צריך להתייחס לנשים אחרת. במבנה האישיות יש שוני. כאחת שהתאמנה אצל גברים, ואחר כך אימנה גברים, יש הבדל באימון ברמה המנטלית והפסיכולוגית".
2 צפייה בגלריה
שירה העליון ודנה כרם קורן
שירה העליון ודנה כרם קורן
"הדבר החשוב עבור מאמן הוא להיות יסודי ולהשקיע"
(צילום: עוז מועלם)
למה בעצם הגעתן לאימון? העליון: "כשהייתי שחקנית לא עניין אותי רק התפקיד שלי, אלא גם של יתר השחקניות על המגרש. זה גם ברמה הטקטית. הסתכלתי במאקרו ופחות על עצמי. מאמן צריך לדעת להתנהל עם הנהלות, תקשורת, שחקנים. לדעת לתקשר איתם, להתכונן למשחקים, לבנות סגל ומערכי אימון".
כרם קורן: "לכדורגל הגעתי כי זה הדבר שאני הכי אוהבת בעולם. לאימון הגעתי כשהייתי לקראת פרישה, והבנתי שאם אעזוב את הענף ייווצר חלל גדול מדי. למרות שהיה לי תואר בשיווק, עברתי ללמוד חינוך גופני בווינגייט, ואז לאימון".
בעלי הבית או היו"רים שופטים אתכן יותר בחומרה יחסית למאמנים גברים? העליון: "לדעתי לא. האמת היא שלא פייר לשאול אותי היום את השאלה הזו, כי בקבוצות הנשים צברתי קילומטראז'. ביום ששוב אאמן גברים, השאלה הזו תהיה רלוונטית. בכל מקרה, הרבה תלוי במבנה האישיות. מאמן, גבר או אישה, נמדד לא רק בחומר המקצועי, אלא גם בצורה שהוא מתנהל מול ראשי הקבוצה ומנהל משברים".
כרם קורן: "אני נמצאת במועדון נפלא ותמיד קיבלתי אמון מלא ותמיכה. יש בו גם יושבת ראש, כך שאני לא חושבת שזה פקטור. אני כן חושבת שבאופן כללי, ראשי הענף פחות נותנים הזדמנויות למאמנות. יש כל מיני משרות ובסופו של דבר התחושה שהוא די חסום לנשים. לא משנה מה העבודה שנעשית ומה הרקע – זאת התחושה הכללית".

"גם בכדורסל חייבים לשפר מלמעלה ומלמטה"

ספורט הנשים בארץ סובל מבעיות רבות, כמו למשל תקצוב נמוך והיעדר חשיפה. "חשוב להציף את הבעיות, הכרה בהן זה החלק הראשון בפתרון", אומרת כרם קורן. "נדרשת תוכנית אמיתית ארוכת טווח, שתאפשר לייצר כמות לצד איכות. זה מתחיל בתרבות שצריך לשנות, בשפה ובשיח. כל העולם מתקדם – וזה צריך לקרות גם כאן. לפני 20 שנה מישהו אמר לי שלכדורגל נשים אין זכות קיום, והנה בכל העולם הוכיחו אחרת. אם משקיעים ובונים בצורה נכונה, גם הקהל מגיע".
העליון: "גם אצלנו בכדורסל חייבים לשפר מלמעלה ומלמטה. אפשר להשתפר באיתור שחקניות צעירות ובבנייתן כספורטאיות. האיגוד עובר ארגון מחדש ברמת הניהול, ואני מצפה שכדורסל הנשים יגיע למקומות יותר טובים. הייתי רוצה שהחשיבה תהיה לטובת השחקניות ולא אינטרס כלכלי כזה או אחר. שכדורסל הנשים יהיה במקום אחר כי יש פוטנציאל, שחקניות ברמה מאוד גבוהה ומאמנים טובים".
לסיום, האם צריך לחגוג את יום האישה? כרם קורן: "אני בעד לחגוג כל דבר, בעיקר קידום של נשים והצפת הבעיות שקיימות מבחינתן בכל התחומים. השנה יום האישה צריך להיות בסימן אלימות במשפחה. זה משהו שהוא הרבה יותר גדול מכל ענף ספורט או כל דבר אחר. נשים צריכות להרגיש מעל לכל בטוחות, וזה מבחינתי הדבר המרכזי".
העליון: "מבחינתי יום האישה זה משהו מינורי שאני לא מייחסת לו חשיבות. רוצים סיבה למסיבה – אין בעיה. מה שכן, בכל יתר הימים צריכים להעצים יותר נשים, ובמיוחד בספורט. תמיד אמרתי שאף פעם לא ביקשתי ג'וב בגלל שאני אישה. מי שטוב - שיקבל. ואם יש אישה ראויה לתפקיד – כמובן לתת לה".