העונה הזו והסוף של זו הקודמת ניפקו תוצאות וסיטאוציות הזויות שאף אחד לא חשב עליהן לפני שנתיים. ה־2:8 של באיירן מינכן על ברצלונה, ה־7:2 של אסטון וילה על ליברפול, ליגות מושבתות וקבוצות שמשחקות עם חצי הרכב.
אבל מעבר לכך, בתקופת הקורונה – עם ובלי קשר – הגענו לכל מיני תובנות, הנה שתיים מהן.
קץ התמימות בברצלונה
רוב חובבי הכדורגל בישראל הם אוהדי ברצלונה. אפשר לראות זאת על פי ציוד בית הספר, החולצות של לאו מסי, וכמובן תופעת ה"בארסה מצווה" שעוברים רוב הילדים שמגיעים לגיל 13. אבל בתקופת הקורונה פוסט הגל הראשון היה אפשר להתחיל להרגיש את הקריסה: הפסדי תארים, שחיתויות של ההנהלה, התכתשויות בין השחקנים לצוות המקצועי ולהנהלה המושמצת (שהתפטרה בינתיים) וכמובן השמינייה המטורפת. האוהדים ניסו בכל כוחם לסלק את היו"ר הכושל ברטומאו, שבסופו של דבר נכנע. אבל האם זו הבעיה היחידה של המועדון?
הרבה מאוד זמן תהיתי אם רוב אוהדי ברצלונה הם אוהדי מסי וברגע שיעזוב הם ינטשו את הספינה וירדפו אחריו לאן שילך. ככל הנראה – כן.
מסי הוא שחקן נדיר, אבל עם כל הכבוד לו הוא אחת הסיבות לנפילת ברצלונה. ריכוז הכוח אצלו וההסתמכות העיוורת עליו הם חלק מהבעיה. כל אחד בקבוצה רואה את מסי כמשיח, אבל מדובר בבן אנוש שזקוק לשקט על מנת לזרוח. מספיק לראות את התחנונים של האוהדים כדי שיישאר בשביל להבין עד כמה האימפריה שברירית.
אני רוצה לצטט את ג'ו עמר לגבי מה שמתרחש בבארסה מתוך שירו "ברצלונה": "אנא זיכרי את הד קולי כמזכרת לאהבה". ברצלונה היא הד של תהילת עברה.
עשן ואש: פפ גווארדיולה מול ז'וזה מוריניו
החודשים האחרונים הראו לנו מי באמת הצליח להישאר רלוונטי במבחן הזמן ומי הוא בלון שניפחו אותו קצת יותר מדי. עד לפני שנה נראה היה שמוריניו איבד את הקסם באופן סופי, ושפפ הוא המאמן מספר 1. האמנם? מנצ'סטר סיטי ביזבזה מיליארדי דולרים על מנת לזכות בליגת האלופות, ושמה את כל הקלפים על גווארדיולה, שאמנם הביא לה שתי אליפויות, אחת במזל גדול, אבל כשל פעם אחר פעם במפעל הבכיר של היבשת. ארבע הדחות רצופות ברבע/שמינית הגמר, שרק אחת מהן הייתה מול יריבה עדיפה או שווה, מספרות הכי טוב את סיפורו של המאמן שלא מספק את הסחורה.
מנגד, מוריניו אמנם כבר שנים לא בעניינים, אבל רשימת ההישגים שלו לאורך כל הקריירה היא אדירה. הפורטוגלי הגיע לטוטנהאם כשעל גבו הוא סוחב את המשקולת של הקדנציה הכושלת במנצ'סטר יונייטד, ועם הרוח הווינרית שלו הצליח להחזיר את התרנגולים לצמרת הפרמייר ליג. הוא יצר בספרס איזון בעונה הכי לא מאוזנת ומוכיח שמוקדם להספיד אותו.
אצטט את אלון אולארצ'יק משירו "שני חלקים בתוך השלם": "איזה חיוך לו ואיזה חן, אבל המוח לא מפסיק לתחמן. אתה אמרת שזה טרי, אבל הריח בלתי אפשרי". אניח לכם להבין למי אני מתכוון בכל אחד.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד – כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא. אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה. נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
