"ההגנה של טורונטו בלתי רגילה", צייץ פרשן ה-NBA קווין אוקונור. "מרגיש כאילו הם תמיד מסביב או בקרבת הכדור, יוצרים בעיות להתקפה. הם שחקנים גדולים וארוכים, אין חוליה חלשה אחת למרות הסגל הנחות על הנייר. פשוט חבורה של שחקנים חכמים שמבצעים הכל ברמה גבוהה".
אין דרך טובה יותר לתאר את טורונטו ראפטורס, האלופה המכהנת של ה-NBA שפשוט משאירה רבים מאיתנו עם פיות פעורים בעקבות ההצלחה הבאמת מדהימה שלה בעונה הנוכחית - על רקע השינויים המשמעותיים שעברה. העזיבה של קוואי לנארד, ה-MVP של העונה הקודמת, שפשוט נתן פלייאוף יוצא דופן ברמה ההגנתית וההתקפית, ושל דני גרין, שחקן חמישייה וסקורר גדול וקר רוח שגם שומר מצוין, טורונטו נותרה בלי שני עמודי תווך ומעטים נתנו לה סיכוי לשחזר את ההצלחה ולהיות אחת מקבוצות הצמרת במזרח.
אבל רוב הסגל נשמר בכל זאת, כמה חתיכות מעניינות נוספו לפאזל והקבוצה של ניק נרס יצאה לדרך. הקבוצה שיחקה שוטף כבר מתחילת העונה, והעסק זרם למרות פציעות והשבתות של שחקני מפתח במהלך העונה. כעת, הקבוצה נמצאת במקום השני במזרח עם המאזן השלישי בטיבו בליגה, כשהיא במרחק ביטחון יפה מבוסטון, השלישית במזרח.
יש סיבות רבות להצלחה של טורונטו, וזה מתחיל בהתפתחות המטאורית של פסקל סיאקם. השחקן המשתפר של העונה שעברה קיבל ביטחון אדיר מאז התצוגה שלו בסדרת הגמר, אותה סיים עם ממוצעים של 19.8 נקודות, 7.5 ריבאונדים ו-3.7 אסיסטים למשחק. היכולת הפנומנלית העונה הכניסה אותו לחמישייה של יאניס באולסטאר. כל מי שצופה בתהליך של סיאקם פשוט נדהם מגרף השיפור שלו - בקליעה מרחוק, בליטוש, בקריאת מצבים הגנתיים ועוד, ממש כוכב שצומח לנו מול העיניים. לצידו קייל לאורי מנהל את המשחק בתבונה רבה, בשקט, חוכמה וקשיחות המאפיינים כל כך את טורונטו. לטעמי הוא שחקן שצריך לקבל הרבה יותר קרדיט.
וישנם סרג' איבקה שתמיד נותן את כל כולו, מארק גאסול הבלתי נגמר, או-ג'י אנונובי, מגן נפלא שעושה הרבה עבודה שחורה, ואפילו הפך לשחקן התקפה יעיל במכונה המשומנת של נרס. כריס בושה הפך לשחקן מפתח רציני בהגנה, ומי היה מאמין שבעונה שעברה שיחק בליגת הפיתוח על מנת להתחשל ולהתפתח (מסלול שעשו גם גם סיאקם ופרד ואן וליט). היום הוא מעיל הרוח בהגנה הכי מיוחדת בליגה.
את ההגנה הזאת ראינו פעמים רבות בפלייאוף הקודם, בו יאניס פשוט לא הצליח להתמודד עם הראפטורס. הצבע נאטם הרמטית, יאניס לקח זריקות קשות מאוד ונותר מיואש מכל ההפתעות שהכינו לו. ג'ואל אמביד מפילדלפיה קלע אפס נקודות מול המלכודות שהכינו לו, וגם לברון ודייויס של הלייקרס, שנראו בלתי עצירים ביחד במהלך כל העונה, התקשו מאוד מול ההגנה של הקנדים. אחת מהטקטיקות של טורונטו היא לא לאפשר לכוכבי היריבה לנצח אותה - הראפטורס נותנים לשחקני המשנה יותר חופש, ומורידים באופן עקבי לכל הסופרסטארים את כמות הזריקות.
הראפטורס מובילים את הליגה באחוזים של היריבה מ-3, 33.6 אחוזים בלבד. יש להם הרבה תכסיסים בכיס: הם מחליפים הגנות במהלך משחקים, טומנים מלכודות רבות, שומרים אזורית בכל מיני וריאציות ומדי פעם לוחצים על כל המגרש. למרות כל השיטות והסגנונות, השחקנים ערים למתרחש ומתואמים באופן חסר תקדים. התיאום הזה הוא הגורם המכריע לכך שטורונטו מחזיקה בהגנה הטובה בליגה (106.3 נקודות של היריבה). זה מה שקורה כאשר כל אחד יודע את מקומו, עבודת צוות שלא זוכים לראות כל יום, השלם גדול מסך חלקיו. היופי הוא שבחטיפות יש לטורונטו רק שחקן אחד בטופ 20 בליגה (ואן וליט במקום ה-6 ), אך בתור קבוצה הם במקום השני בקטגוריה זו - בדיוק הנקודה שמראה כמה זאת הגנה קבוצתית נכונה ולא פרסונלית.
נרס ממשיך לאתגר את בחוריו והם נענים למשימותיו בדרך הטובה ביותר. נראה כי היצירתיות והחדשנות של נרס מובילות את טורונטו לגבהים שספק אם האמינה שביכולתה להגיע אליהם, הניסויים ממשיכים לשאת פרי, ונראה כי השמיים הם הגבול גם בפלייאוף הנוכחי. לברון טען לאחר ההפסד של קבוצתו לקנדים שלטורונטו יש די-אן-איי של אלופה ואי אפשר לקחת את זה ממנה - ומי אנחנו שנתווכח עם הקינג? הסוס השחור של הפלייאוף בדרך, הפעם אל תהיו כל כך מופתעים.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד – כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא. אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה. נא לא לצרף תמונות וסרטונים מהאינטרנט, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
