דני אבדיה, ים מדר ונועם דוברת סומנו מזמן כשלושה שצפויים להוביל את הכדורסל הישראלי ב-15 השנים הקרובות, לצדם של תמיר בלאט ויובל זוסמן, שקצת יותר מבוגרים. כבר עכשיו ניתן לסמן שם אחד, שבעיני רבים, אמור להיות זה שאולי יחליף אותם בבוא העת, וסיכוי לא רע שאף ישתלב איתם בנבחרת הבוגרת עוד קודם לכן.
לכתבות נוספות במדור "מכת ברק"
בן שָׂרָף (15, 1.96 מ'), הוא הרכז הראשון בנבחרת הקדטים ובקבוצות הנוער והנערים של הפועל עמק חפר. כבר בשנה שעברה, כשהוא בקושי בן 14, הוקפץ הכישרון ממושב גן יאשיה לאימוני נבחרת הקדטים, למרות שהיה צעיר מכולם בשנה ויותר. בטורניר הצ'אלנג' שנערך בקיץ הוא היה המצטיין בנבחרת עם משחקים של 20 נקודות ויותר.
ויתר על הצעה קוסמת מאיטליה
"מהרגע שהוא הגיע לנבחרת ידענו שהוא יהיה היוצר העיקרי שלנו", מספר מאמן הקדטים בקיץ הקודם, ברק דמיציאן. "לפני הצ'אלנג' שיחקנו בטורניר הכנה נגד נבחרות אירופיות עד גיל 17, וגם שם למרות שלא היה תמיד יציב, ראו את האיכויות שלו מול שחקנים שגדולים ממנו בכמעט שלוש שנים".
דרך אגב, עוד לפני הטורניר האירופי טס שרף לאיטליה להתרשמות הדדית באקדמיה של סטלה אזורה, שנחשבת לאחת האיכותיות ביבשת. הוא הרשים מאוד את האיטלקים, שרצו לצרפו, אבל הוא העדיף להישאר בעמק חפר בשלב זה.
שרף מגיע מבית של כדורסל. אבא שלו, ידיד (1.95 מ'), גדל במחלקת הנוער של בני הרצליה ואף שיחק עונה אחת בקבוצה הבוגרת. אמא שלו, אלה (1.78 מ'), עברה בנבחרות הצעירות ושיחקה לא מעט שנים בליגה השנייה. "שניהם מאוד רציניים ומבינים עניין", מספר עליהם ליאור קפלינסקי, יו"ר עמק חפר ומי שהיה מאמנו הראשון של שרף. "הם יודעים טוב מאוד מה נכון עבורו ומה לא, חיים עם הרגליים על הקרקע למרות שברור לכולם מה הפוטנציאל שלו".
מהרגע שדרך על מגרש הכדורסל בכיתה ד' שרף שיחק עם שנתון מעליו. העונה הוא אפילו משחק עם שני שנתונים מעליו כרכז הראשון של קבוצת הנוער מהעמק, לא דבר של מה בכך. בכלל, המעטפת שהוא מקבל מהמועדון, שכוללת תוכנית שבועית שמשתנה לפי עומסים עם עבודה אישיים, יכולות גופניות, עבודה עם רמון וולפסון, מאמן הנערים שאחראי בין השאר לטיפוחו, ועוד הרבה דברים מסביב, גרמו לו להבין שאין לו מה לטוס לאיטליה או לעבור למועדון גדול אחר בארץ.
קליעה קטלנית
אז מה כל כך מיוחד בשרף חוץ מהגודל החריג לרכז ישראלי בגילו? "הוא עושה פעולות שמנצחות משחקים, בוגר מאוד, חיית משחק", אומר דמיציאן. "אחד הדברים שמייחדים את בן לעומת אחרים זה המנטליות שלו. בטורניר הצ'אלנג' הוא היה השחקן היחיד שפחות או יותר תפקד בקדטים", מוסיף קפלינסקי.
"ראיית המשחק ויכולת המסירה שלו היא רמה אחת מעל", מציין יהוא אורלנד, לשעבר המנהל המקצועי בעמק חפר, ומי שעדיין עובד אישית עם שרף. "בשנתיים האחרונות הקליעה שלו התפתחה בצורה יוצאת דופן. נכון, אנחנו עובדים יחד אבל אני תמיד אומר שלמאמנים יש מידת השפעה מסוימת על שחקן. אתה יכול לתקן את הזריקה בפן הטכני, אבל בסוף זה הכישרון ומוסר העבודה של השחקן שקובעים". הדוגמה הטובה ביותר לשיפור בקליעה היא 53 האחוזים של הרכז בן ה-15 במדי הקדטים באליפות (מתוך 6 זריקות בממוצע למשחק), נתון חריג שדירג אותו ראשון מבין כל הגארדים באירופה, ושני בסך הכל.
לאורלנד יש סיפור על שרף, שיכול להעיד על האופי שלו: "יש לי הרגל עם שחקנים שאני עובד איתם, שאחרי משחקים הם תמיד שולחים לי הודעה מה הם עשו, איך שיחקו לדעתם ובכלל על ההרגשה שלהם. בשנה שעברה היה לבן משחק של 30 נקודות ו-13 אסיסטים. כל שחקן אחר היה כותב לי שהוא שיחק מעולה, אבל בן כתב שהוא יכול היה לשחק הרבה יותר טוב. כשקראתי את ההודעה הבנתי שיש פה מישהו שדוחף את עצמו לקצה עם ביקורת עצמית גבוהה, שזה מאוד חשוב לשחקן".
כשמדברים על כישרונות מעמק חפר, קשה שלא להתייחס לעוד שחקן נהדר ששיחק במועדון, נועם יעקב, שכיום שייך לווילרבאן הצרפתית ומשחק בקבוצה שלה עד גיל 21. שניהם אמנם באותה עמדה, אבל הנתונים הפיזיים וסגנון המשחק שונים. "באופן כללי מדובר בילדים עם אופי אחר לגמרי", מספר קפלינסקי. "נועם הוא אירופי לכל דבר (ישראלי-דני), אז היה לו יותר קל לצאת לשחק בצרפת. בן צריך לצאת בזמן מהעמק, בין אם זה לאירופה או לקבוצת בוגרים בישראל. די ברור לנו שבכיתה י"ב הוא כבר לא יהיה אצלנו, ואנחנו גם לא מחפשים בכוח להשאיר אותו. המטרה שלנו כמועדון היא לקדם שחקנים, בן הוא פרויקט".
אורלנד מוסיף בנושא: "אם לבן תהיה אפשרות בשנה הבאה לשחק בבוגרים ארצית לצד הנוער בעמק זה יהיה מאוד חשוב להתפתחות שלו. אני חושב שליגה לאומית עבורו בכיתה י"א בלי עוד מסגרת בה יוכל לשחק הרבה זה מסוכן מדי כרגע לקריירה".
דרך אגב, במקביל לכל המסגרות שלו בעמק ובקדטים, שרף אף הוביל לאחרונה את תיכון רמות ים ממכמורת לראשונה בתולדותיו לליגת העל לבתי ספר, למרות שהיה צעיר מרוב השחקנים בשנתיים. בכלל, 80 אחוז מהסגל של רמות ים היו שחקנים בכיתה י', כך שהעתיד שלהם במפעל נראה ורוד.
אלוף עולם
במקביל לאליפות עם הקדטים, שרף לקח חלק באירוע די חדש של פיב"א - אליפות העולם ביכולות אישיות עד גיל 15 - בו זכתה נבחרת ישראל במקום הראשון בבנים ובבנות. "זו תעודת כבוד גדולה לכדורסל הישראלי. השתתפתי לא מכבר בכנס של פיב"א וכולם שם דיברו על ההצלחה שלנו בטורניר הזה, לו פיב"א ייחסה חשיבות גדולה", אמר יו"ר האיגוד, עמירם הלוי.
בשדרות יהודית בת"א יודעים באיזה כישרון גדול מדובר, ורק לאחרונה בטקס חגיגי שנערך למיתוג מחדש של האיגוד, עלה שרף לבמה לצד גיא פניני וגל מקל, והציג את המדים החדשים של נבחרות ישראל לקיץ הקרוב, כשבקהל גדולי שחקני הכדורסל בתולדות המדינה בכל הזמנים כמו מיקי ברקוביץ' ואחרים.
סט היכולות שלו, ובעיקר העובדה שהוא רכז אמיתי שאוהב למסור לא פחות מאשר לקלוע, צפויים לסייע לו מאוד כשיעלה לבוגרים. "בדרך כלל כששחקן נוער עולה לקבוצה הבוגרת מאוד קשה לו לספק נקודות, בניגוד למה שהיה רגיל אליו בנוער, לכן הרבה מאוד נתקעים. לבן יש את יכולת המסירה ולדעתי כבר בתחילת הדרך הוא יוכל לסיים משחקים עם הרבה מאוד אסיסטים, מה שייתן לו יותר צ'אנסים", אומר אורלנד.
"מעבר לכל הנתונים הפיזיים והכישרון שלו, בן מאוד מחויב, יודע מה הוא רוצה וקשוב", מספר עליו עמית בן דוד, מאמנו בנוער והמנהל המקצועי בעמק, ועוד שחקן עבר שחווה שנים רבות ברמות הגבוהות. "בזכות זה אני חושב שאפשר לראות עבורו אופק בבוגרים".
שרף הוא כמובן לא שחקן מושלם, ויש לו גם חסרונות. משחק ההגנה כרגע לא נמצא עדיין ברמה שהוא צריך להיות, ויכול להיות שזה נובע גם מההשקעה הגדולה שלו בהתקפה. בנוסף, הוא מתבסס כמעט לחלוטין רק על יד שמאל. עוד חסרון בולט זה שהוא לא מגיע הרבה לטבעות במשחק העומד, כנראה בעקבות עניינים פיזיים מול שחקנים שבוגרים ממנו בשנתיים וחזקים ממנו.
נכון הוא עוד לא בן 16 (יחגוג באפריל), אבל עדיין ניתן לנבא לאילו מקומות הוא יכול להגיע אם ימשיך באותו הקו. "לדעתי הוא יגיע מאוד רחוק. היו פה בעבר שחקנים, כמו למשל סילבן לנדסברג, שאם היה גדל בארץ כולם היו אומרים שהוא ברמת NBA, אבל הוא לא הגיע לשם. אני חושב ש-NBA זה תלוי סיטואציה, אז קשה להגיד עכשיו שלשם הוא יכול להגיע, אבל בהחלט לרמת טופ יורוליג. בראש רץ לי השם של טל בורשטיין", מוסיף אורלנד. "תקרת הזכוכית שלו גבוהה מאוד. המטרה היא יורוליג, ואולי אפילו לחלום גבוה יותר מזה", מסכם קפלינסקי.