קחו קבוצה אלופה. קחו ממנה את השחקן הפורה ביותר שלה (42 שערים ו-22 בישולים בשתי עונות), את הקשר האחורי הכי טוב בליגה, בלם מצוין ומאמן שזכה ב-6 אליפויות ב-8 שנים. מה צפוי לקרות לה? כנראה שלא אליפות נוספת. מכבי חיפה שחררה את אצילי, אבו-פאני, בטובינסיקה וברק בכר. היינו מצפים להבאת מחליפים ראויים, ומה קיבלנו? במקום דילן ומוחמד - שימיץ' ושואו, שני שחקני חילוש ולא חיזוק. לעומר לא ניסו בכלל להביא מחליף, וכפות הרגליים של דגו קטנות לאין שיעור מהנעליים של ברק, ולו מחמת חוסר הניסיון שלו.
זו הייתה נקודת הפתיחה בקיץ, ולכולם היה ברור ששחר, פחות או יותר, ויתר על העונה. הקבוצה נחלשה משמעותית, וזו עובדה. אחרי שלוש אליפויות וליגת אלופות, אפשר לנוח קצת, לא נורא. צמד המילים "עונה פיננסית" נלחש. והנה, מה קרה? בניגוד לציפיות, חיפה השיגה תוצאות יפות מאוד בפתיחת העונה. שורת ניצחונות איכותיים הביאה את המועדון כפסע מהעפלה שנייה רצופה לליגת האלופות, והתיאבון נפתח. ועל כן, די בשתי תוצאות תיקו בליגה כדי להקים ועדת חקירה לכישלון הקולוסאלי.
הבה נזכור: חיפה נחלשה משמעותית ביחס לשנה שעברה. מסאי דגו לא אחראי לבנייה המחפירה של הקבוצה השנה ולפציעות הארוכות. באופן יחסי לנקודת המוצא, חומר השחקנים והיעדר הניסיון שלו – דגו עושה עבודה טובה מאוד, לא נטולת טעויות כמובן (גם בכר טעה). הוא לא חושש לשלב צעירים (חלאילי, חג'ג', פיינגולד), שיהוו את דור ההמשך של הקבוצה. להתאכזב ממקום שני בליגה, בתנאים המתוארים, דומה לתלמיד שלא התכונן לבגרות וקיבל 80. אפשר להתאכזב, אבל ראוי להכיר במציאות.
בפינה לשיפוטכם
אתחיל במשפט שיפתיע רבים – השיפוט בארץ אינו הגרוע בעולם. בפרמייר ליג היו כבר לא מעט תצוגות שיפוט שנעות על הסקאלה שבין תמוהות לתמהוניות. אבל גם השיפוט בישראל זקוק לניעור, ובכל העמדות: חלק מהשופטים יהירים, הדינמיקה עם שופטי ה-VAR אינה ברורה לפעמים, ועל הפנינים של איגוד השופטים באמת חבל להשחית מילים. במשחק הפועל חיפה – בית"ר, השופט פריד פסק פנדל לזכות חיפה. ה-VAR קרא לו, ופריד – שומו שמיים – החליט לדבוק בהחלטתו המקורית. איזה "עליהום" תקשורתי עשו לשופט. כמה קטלו אותו הפרשנים, הבית"רים והאבוקסיסים. דווקא בטוקבקים היו לא מעטים שהצביעו על העובדות הפשוטות: השחקן התוקף היה בדרכו לחלוף על אחורי המגן, וזה שלח את האגן החוצה, יצר מגע חזק עם החלוץ והכשיל אותו. והשופט? הוא היה שני מטר משם. והוא ראה הכשלה. ולא שינה את החלטתו. כל צילומי הטלויזיה לא הוכיחו שלא היה מגע.
לפעמים התערבות VAR נכונה, לפעמים לא. מה אמר שופט ה-VAR, דניאל בר נתן, לשופט המשחק? האם אמר לו חד משמעית שאין מגע? האם המליץ לו לשקול שוב? האם רק הציע לו לצפות מזווית נוספת? לעולם לא נדע. ומדוע? כי בישראל, איגוד השופטים לא מתיר לפרסם את הקלטות הקול וחילופי הדברים בין השופט לצוות ה-VAR. בעוד שבאנגליה יש תוכנית שבועית עם ראש איגוד השופטים, במהלכה משמיעים לנו, הצופים, את השיחה בין השופט לצוות ה-VAR, בישראל אנחנו שומעים קול דממה דקה. למה? כי אם אור יום הוא המחטא הטוב ביותר, מקומות חשוכים כמו איגוד השופטים סוגרים את הווילון ומכבים את האור, שחלילה לא ייחשף קלונם ברבים.
בקטנה
בכל משחק ראשי נחשפים צופי הערוץ שמתקרא ספורט לפרסומת של ווינר. ולא מדובר בפרסומת סמויה כלל - בהתחלה, במחצית, ובסיכומים בסוף, 40 שניות כל פעם, פרסומת לווינר בתחתית המסך. מומחי האולפנים "מנתחים" את "התפלגות לקוחות הווינר" (לקוחות, סטייל אורחים במסעדה. מהמרים, רבותי, מהמרים) משל הדבר קשור למשחק שזה עתה ראינו.
יש כללים לגבי פרסומות, ובמיוחד בנושאים מזיקים כגון אלכוהול, עישון והימורים. האם הפרסומת לווינר עומדת בתנאי החוק והרגולציה? מסופקני. מאות אלפי ילדים ובני נוער נחשפים לפרסומת (שאסורה בקרבת מוסדות חינוך, אגב). מי ירים את הכפפה ויפסיק את הפרסומת להימורים? (או, למצער, ידרוש מערוץ הספורט גילוי נאות האם המועצה להימורים בספורט משלמת לו או תומכת בו בדרך כלשהי?)
גם אתם רוצים להיות פרשנים? התחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
