סוף תקופה: שחר צוברי יכנס ביום חמישי מסיבת עיתונאים בה יודיע על פרישה מפעילות. מדליסט הארד האולימפי מהמשחקים בבייג'ינג ב-2008 החליט על הצעד בגיל 35 - ולאחרונה אף מונה למאמן נבחרת השייט לנשים.
צוברי, יליד העיר אילת, השתתף בשלוש אולימפיאדות (2008, 2012 ו-2016), וגם לטוקיו 2020 העפיל תחילה, אך בעקבות נגיף הקורונה ודחיית המשחקים בשנה, המרוץ להשגת הכרטיס נפתח שוב ויואב כהן זכה בסופו של דבר בתחרות הפנימית - וייצג את ישראל ביפן.
4 צפייה בגלריה
שער מוסף הספורט של "ידיעות אחרונות" אחרי הזכייה של צוברי בארד האולימפי
(צילום: ראובן שוורץ)
צוברי נחשב לעילוי בגלישה מגיל צעיר. ב-2008, כשהוא בן 22, זכה במדליית ארד באליפות העולם בניו זילנד. בהמשך, כאמור, ענד על צווארו את הארד האולימפי בבייג'ינג. שנה לאחר מכן הוכתר לאלוף אירופה, תואר בו זכה גם ב-2010. עוד תארים משמעותיים בקריירה: סגן אלוף אירופה ב-2013 ו-2020, ומדליית ארד באליפות היבשתית ב-2018.
הלך בעקבות אביו ואחותו
צוברי החל לגלוש בגיל שבע בעקבות אביו ואחותו שגלשו בעצמם. כבר בשנת 2000 החל לזכות במדליות ברמה הבינלאומית כשסיים שני באליפות העולם לנערים. בהמשך עבר להתאמן בגלשן מדגם "מיסטרל", שהיה בעברו אולימפי וב-2002 הוכתר לאלוף העולם עד גיל 17.
ב-2006, אחרי שעבר להתחרות בדגם ה"ניל פרייד", נכנס צוברי לתודעה בספורט הישראלי כשניצח את האלוף האולימפי גל פרדימן באליפות ישראל באותה שנה.
לאורך כמעט כל הקריירה שלו צוברי היה במאבקים כאלה ואחרים, תחילה עם פרידמן, ובהמשך עם נמרוד משיח, כשהשניים התחרו על הכרטיס האולימפי היחיד שהיה לישראל למשחקים. בין השניים היו לא מעט תקריות בתחרויות, בעיקר ברגעים המכריעים לפני ההחלטה מי מהם יטוס לאולימפיאדה ומי ייאלץ להישאר בארץ. בסופו של דבר צוברי תמיד היה זה שניצח במאבק הסופי, ומשיח, שזכה בלא מעט מדליות באליפויות עולם ואירופה, נשאר בבית.
