כשהיילי קופס בת ה-19 תעלה יחד עם שותפה יבגני קרסנופולסקי למשטח הקרח בבייג'ינג, לתחרות ההחלקה האמנותית במסגרת אולימפיאדת החורף שתיפתח בעוד חודש בדיוק, ב־4 בפברואר, זו תהיה מבחינתה הגשמת חלום. זה נכון עבור כל ספורטאי, אבל ההגשמה הזו קשה יותר עבור יהודייה ממשפחה דתית אורתודוקסית.
קופס גדלה בבית אורתודוקסי מודרני – וספורטיבי – בניו־ג'רזי (שם הצמד גם מתאמן עם המאמנת גלית חייט). היא יהודייה מאמינה ושומרת שבת, בת לליסה, שהייתה מחליקה אמנותית, וסטיבן ששיחק הוקי קרח. "שמו אותי על הקרח בגיל צעיר מאוד, אמא שלי קנתה לי מחליקיים ברגע שלמדתי ללכת", היא מספרת. "יש לי ארבעה אחים, אחד משחק הוקי והשאר כדורגל".
לפני מספר שנים הפכה לאזרחית ישראלית, וייצגה את המדינה לצד ארטיום צוגלין באליפויות עולם ואירופה לנוער. עכשיו מחכה לה הבמה הגדולה ביותר. "היה מרגש מאוד לקבל את הפנייה מהאיגוד הישראלי", היא אומרת. "לא חשבתי שאקבל הזדמנות כזו, אז שמחתי מאוד להיענות".
"יכולה לתת השראה"
עד לא מזמן זה נראה רחוק ממנה. בשנה האחרונה בתיכון היא לא התחרתה בגלל פציעות, ואחרי סיום הלימודים לקחה הפסקה של שנה מהספורט ולמדה במדרשת אמי"ת בירושלים. "מקובל אצלנו לקחת שנה אחרי התיכון וללכת למדרשה", היא מספרת. "אני חושבת שזה היה טוב בשבילי, הלימודים שם עזרו לי להבין את דרך החיים שלי. המשמעות של השנה הזו הייתה גדולה עבורי".
מסובך לשלב בין קריירה ספורטיבית ושמירת שבת?
"לכולם יש דרכים משלהם לכבד את הדת. לא אדבר בשם כל היהודים האורתודוקסים. בצעירותי מצאתי את הדרך לשלב בין הדברים. היו תחרויות שבהן הלכתי ברגל לאולם, ואם זה היה רחוק מדי אמא שלי דאגה לדבר עם המארגנים כדי שאתחרה בקבוצות שעולות על הקרח מאוחר יותר. המציאות הזו הפכה נורמלית עבורי. דיברתי עם רב על הנושא, והוא אמר לי שבאופן טכני אני לא מחללת שבת בכך שאני מתחרה, כי זה לא חלק מהמלאכות האסורות בשבת. ברור שזה לא מקובל, אבל העובדה שאני מתחרה באולימפיאדת החורף כיהודייה אורתודוקסית נותנת לי הרגשה שאני יכולה לתת השראה לאחרים להתחרות ולא לוותר על הקריירה".
ובכל זאת, לא נתקלת בבעיות?
"לפעמים יש עיכוב בנסיעה לתחרות כדי לא לטוס בשבת, אבל לא יותר מזה. הצוות המקצועי מבין מאוד, ועושים הכל כדי להקל עליי. אני גם לא מתאמנת בכלל בשבת".
מעבר לשבת, בענף שלך ספציפית יש גם התנגשות עם לבוש צנוע ושמירת נגיעה.
"כמו שאמרתי, אני לא יכולה לדבר בשם כל דתי, כי כל אחד נוהג בדרך שלו. אני הגעתי להחלטה בשם עצמי. התלבושת היא מה שהיא, ואם זה לא מוצא חן בעיני אחרים, זו לא בעיה שלי. כן, אני לובשת מכנסיים לפעמים ולא הולכת בחצאית כל הזמן, אני מתחרה יחד עם גבר, אבל אלו ההחלטות שלי והדרך שבה אני בוחרת לפעול במסגרת האמונה שלי. זה לא מה שמסמל עד כמה דתייה ואדוקה אני".
את חושבת שבישראל צריכים לשנות נהלים כדי לאפשר לספורטאים דתיים להתחרות?
"אני מאמינה שיש דרכים לשלב דת וספורט. לא צריך לשנות את כל חוקי המדינה, אבל כן לקבל החלטה גורפת לנסות להיות רגישים יותר ולהתאים את התחרויות לכל האוכלוסייה, כי יהיה נהדר לראות עוד דתיים מתחרים ועוסקים בספורט".
"חושבת על עלייה בעתיד"
קרסנופולסקי וקופס הבטיחו את הכרטיס לבייג'ינג 2022 בתחרות בגרמניה בספטמבר, אחרי שלושה חודשים בלבד של אימונים משותפים. זו תהיה ההופעה השלישית של קרסנופולסקי הוותיק (33) במשחקים. בסוצ'י 2014 הוא התחרה יחד עם אנדריאה דוידוביץ' (מקום 15), ובפיונגצ'אנג 2018 שיתף פעולה עם פייג' קונורס (מקום 19). "אחרי שבת הזוג הקודמת שלי עזבה והלכה לקולג' היו לי ניסיונות עם שתי בנות זוג, ולא הלך טוב. לא השגנו את הקריטריון, אפילו לא קרוב", מספר קרסנופולסקי, "עד שעלה הרעיון להתקשר להיילי".
מהי המטרה שלכם בבייג'ינג?
"קודם כל צריך לעלות לגמר. יש 19 זוגות טובים, ושלושה הולכים הביתה לפני הגמר. על הדבר הקטן ביותר אפשר ללכת הביתה. בגמר הכל פתוח".
אתה חושב שהריחוק שלכם מהארץ מקשה על חובבי הספורט כאן להתחבר אליכם?
"בהחלט, וזה נושא שיחה שעולה בכל פעם מחדש. היה טוב אם הייתה אפשרות להתאמן בארץ. עד גיל 19 התאמנתי במטולה, אבל התנאים היו על הפנים. היה צריך לריב על אימונים של שעתיים ביום, הקרח לא היה ברמה טובה ודפקו לאיגוד מחירים בשמיים. אם הייתה זירה טובה, אני חושב שרוב הספורטאים הישראלים היו חוזרים לארץ. הרי אין טעם לטייל בכל העולם אם זה יכול לקרות גם בישראל".
יש בינך ובין היילי פער גדול מבחינת הגיל והניסיון, איך מגשרים עליו?
"ברור שלפעמים הרגשתי שצריך לעזור לה, להבהיר לה שזה לא משחק ילדים וצריך לתת עבודה. מהרגע שהשגנו את הקריטריון היא באותו ראש איתי, וחושבים על התחרות לא במונחים של גן משחקים. כל תחרות היא כמו אולימפיאדה עכשיו, כי היא חשובה גם לדירוג שלנו".
זו תהיה האולימפיאדה האחרונה שלך?
"אני מאמין שכן. לא רוצה לפתוח פה, אבל אני כבר בגיל מתקדם. בחיים כמו בחיים, הכל יכול להשתנות".
קרסנופולסקי הוא יליד אוקראינה שעלה בגיל שלוש לישראל. קופס היא כאמור אמריקאית, אבל מרגישה כמו אחת משלנו. "גם בארה"ב יש לך קשר אוטומטי לישראל כשאת גדלה כיהודייה דתייה", היא אומרת. "ביקרתי במדינה המון פעמים, והרגשתי את החיבור בצורה חזקה".
יש לך מחשבות על עלייה לישראל?
"זה עבר לי בראש, ההורים שלי חשבו על זה הרבה ואפילו התחילו לחפש בית, אבל בגלל ענייני עבודה זה לא הסתדר. זו עדיין אפשרות מבחינתי בעתיד".
פורסם לראשונה: 11:35, 04.01.22
