חודש וקצת לפני פתיחת המשחקים בליגת העל, אפשר כבר להצביע על מגמה ברורה אחת: בעלים רבים החליטו לצאת מהקופסה, להפסיק את הלופ הקבוע ולהכניס פרצופים חדשים לסגל המאמנים.
רק שלושה מאמנים שפתחו את העונה שעברה בליגה הבכירה יתחילו גם את הנוכחית באותה קבוצה: אליניב ברדה, יוסי אבוקסיס וזיו אריה. מאמנים רבים, שמחליפים ביניהם קבוצות כל קיץ, נותרו ברשימת ההמתנה ההולכת ומתארכת, ומנגד מקבלים את המושכות אנשי מקצוע חדשים, גם אם הם טירונים על הקווים כמאמנים ראשיים בליגת העל.
8 צפייה בגלריה
יוצאים מהלופ. ברדה, קוז'וק, דגו, ברקוביץ',רפואה וסילבס
(צילום: עוז מועלם, יאיר שגיא )
ארבעה מאמנים חדשים יעמדו בחודש הבא על הקווים, חלקם לא שימשו מעולם כמאמנים ראשיים בקבוצות בוגרות, למעט במשחקים ספורים: רובי קין במכבי ת"א, מייקל ולקאניס בהפועל ת"א ואלי לוי במ.ס אשדוד. הרביעי הוא עופר טסלפפה מהפועל פ"ת, שלא אימן מעולם בליגה הבכירה. אליהם אפשר להוסיף את מסאי דגו, שרשם שתי קדנציות קצרות יחסית בליגת העל, בהפועל אשקלון (איתה ירד ליגה) וקריית־שמונה, וביתר הזמן אימן בלאומית ובעונה שעברה בנוער של מכבי חיפה.
"הבעלים מחפשים רעיונות חדשים", מסביר אחיו של מסאי, שחקן העבר ברוך דגו. "ראינו מה המאמנים הוותיקים יותר הביאו ועכשיו רוצים משהו אחר. זה מקובל בכל אירופה, מאמנים צעירים רבים מקבלים את ההזדמנות במועדונים הגדולים ביותר". גם אלי לוי הוקפץ מהנוער לקבוצה הבוגרת: "אני מרגיש בשל לאמן את אשדוד, הכינו אותי לרגע הזה דרך מספר משחקים שהייתי מאמן ראשי בבוגרים ולאחר מכן בקבוצת הנוער. ברור שיש את נושא הניסיון וניהול חדר ההלבשה, אבל אני מוכן לגמרי".
"מוטב להשקיע בסגל"
יש מספר הסברים למציאות החדשה, ואחד מהם הוא הנושא הכספי. ברק בכר קיבל במכבי חיפה למעלה מ־110 אלף שקל נטו לחודש, ורן בן־שמעון השתכר 60־70 אלף שקל באשדוד – אלו סכומים שדגו וכהן אפילו לא מתקרבים אליהם. בנוסף, בחירה במאמנים חסרי ניסיון שתלויים מאוד במערכת אמורה ליצור אצלם יותר מחויבות. במכבי ת"א החליטו לחזור לפורמט של מאמן חסר ניסיון, כמו במקרה אוסקר גרסיה, אחרי הכישלונות בשנים האחרונות של מאמנים מנוסים שקיבלו שכר מפוצץ אבל לא באמת שיפרו את הקבוצה.
בחלק מהקבוצות שהלכו על המהלך הזה ישנם מנהלים מקצועיים או בעלים דומיננטיים שבונים מעטפת למאמן הטירון. גל אלברמן הפך אחרי העזיבה של ברק בכר לאוטוריטה הבכירה בכפר גלים, כמו אלמוג כהן במכבי נתניה וג'קי בן־זקן שיכול לאפשר לעצמו למנות מאמן נוער באשדוד. מי שלקחה את ההימור הגדול ביותר היא הפועל ת"א, דווקא בעידן האמריקאי החדש, שמינתה מנהל מחלקת כדורגל (חן סול) שהיה בשיאו מאמן נערים ג' בוולפסון, ומאמן שמעולם לא בנה קבוצה בתחילת העונה.
נשיא מכבי חיפה, יעקב שחר, הסביר את הרציונל: "מוטב לנו להשקיע יותר בסגל השחקנים מאשר להביא מאמנים זרים יקרים, שרוצים להגיע עם הצוותים שלהם לארץ. יש לנו מעטפת מצוינת ואת אלברמן, זה יתרון גדול שלנו".
בשנים האחרונות היו כבר ניסיונות של בעלים לצאת מהקופסה במינוי מאמנים, אבל לא תמיד הייתה להם סבלנות לתת צ'אנס אמיתי. יוצאת הדופן היא הפועל ירושלים, שנתנה גיבוי לא שגרתי לזיו אריה, אשר מתחיל את עונתו החמישית ברציפות בקבוצה. חלק מהעונות היו טובות, חלק פחות, אבל מעמדו של אריה לא התערער.
דוגמה הפוכה היא הפועל חדרה, שהעבירה בקיץ שעבר את עוזר המאמן אסף נימני לקדמת הבמה מטעמים של חיסכון כספי. ההתחלה הייתה הצלחה מסחררת, וחדרה דורגה מחזורים רבים במקום החמישי, אבל כשהגיע משבר, אורן גולן איבד את הסבלנות והחליף אותו במנחם קורצקי, אשר פינה בעצמו את מקומו לניסו אביטן בשלהי העונה. נימני עצמו לא מצא עדיין קבוצה אחרת וכך גם ניר ברקוביץ', שאימן בעונה שעברה בנס־ציונה וקריית־שמונה, ושלומי דורה שלא הצליח להציל את נס־ציונה מירידה.
עוד דוגמה לאי־הצלחה במינוי מאמן מחוץ ללופ הוא שי ברדה, שהגיע לראשונה כמאמן ראשי לנוף הגליל וירד איתה ליגה, ועונה לאחר מכן פוטר ממכבי פ"ת. אבל לא צריך לדאוג לו, את העונה הקרובה הוא יפתח בקריית־שמונה.
לעומת זאת, יש את ההצלחה עם רן קוז'וק, שהוא חלק מהמגמה בנתניה לנסות דברים אחרים. קודם זה היה ריימונד אטוולד, אחר כך בני לם שהוקפץ מקבוצת הנוער של מכבי חיפה ובהמשך כאמור קוז'וק, שהיה עוזרו של לם. הוא הקפיץ את נתניה מתחתית הטבלה למקום החמישי, זכה איתה בגביע הטוטו והגיע לגמר גביע המדינה, מה שסידר לו חוזה לעונה נוספת. "אייל סגל החליט שנגמר עידן מאמני הלופים", אמרו בנתניה. "הוא הביא את לם ואת קוז'וק, מאמנים עם בשורות חדשות ולא אותם תכנים ותוצאות של הקודמים".
תשעה מהמאמנים שסיימו את העונה שעברה על הקווים יפתחו את העונה הקרובה בליגת העל באותן קבוצות. מעבר לשלושה ששרדו עונה שלמה בליגה הבכירה ועוד אחד בלאומית (טסלפפה) ומשדרים יציבות והצלחה, חמישה נוספים שהגיעו במהלך העונה מקבלים צ'אנס לפתוח אחת נוספת. מדובר בקוז'וק בנתניה, אביטן בחדרה, לם במכבי פ"ת, רוני לוי בהפועל חיפה ושרון מימר בבני־ריינה.
מחפשים את עצמם
המציאות של מאמנים חדשים בליגה יצרה רשימת המתנה של מאמנים אחרים, שחלקם החליפו ביניהם קבוצות ונמצאים עכשיו בסכנת ירידה מהגלגל. בליגה הבכירה יש כרגע שלושה מאמני לופ בלבד: אביטן שכבר היה בחוץ אחרי סדרת כישלונות וחזר לחדרה, שם עשה את הפריצה הגדולה שלו; סלובודן דראפיץ' שכשל בבית"ר ירושלים והפועל ת"א וירד ליגה עם קריית־שמונה, אבל מצא עבודה בבני־סכנין; ושרון מימר, שקיבל חבל ארוך מהבעלים של בני־ריינה, סעיד בסול, גם כשליקט שש נקודות בלבד מ־45 אפשריות, והצליח להשאיר את הקבוצה בליגה.
אחד הבעלים בליגת העל הסביר: "הכי קל זה ללכת למוכר, החוכמה היא לאתר את הדבר הבא. אלי טביב עשה את זה בעבר בבית"ר עם דראפיץ' (בקדנציה הראשונה שלו), בני בן־זקן וגיא לוי. הם עולים פחות, מערכתיים יותר ועדיפים על כל אלו שהסתובבו פה בשנים האחרונות. המאמנים האלה רק רוצים לשמור על הכסא שלהם עם כדורגל פחדני ופוגעים לנו בקבוצות".
רשימת ההמתנה של המאמנים מורכבת משתי קטגוריות. הראשונה כוללת את מרקו בלבול ורן בן־שמעון, והשנייה מאמנים כמו חיים סילבס, מנחם קורצקי, אלישע לוי, קובי רפואה ואחרים. בלבול, שמשמש בימים אלה כעוזרו של אברם גרנט בנבחרת זמביה, קיבל לא מעט הצעות מקבוצות בליגה העל, אבל יש לו דרישות גבוהות גם בענייני שכר וגם בנושא יצירת מעטפת מקצועית, ולכן הוא נמצא כרגע מחוץ לעניינים למרות ההצלחה הגדולה בעבר בשיקום מכבי חיפה.
בן־שמעון עזב את אשדוד בהסכמה הדדית, אחרי ששני הצדדים מיצו זה את זה, אבל מי שחשב שהוא ייחטף על ידי קבוצה גדולה בעקבות ההצלחה שלו בעונה שעברה – טעה. מכבי חיפה לא לקחה אותו בכלל בחשבון, מכבי ת"א מעדיפה מאמנים זרים והפועל ת"א הלכה על מאמן זר זול.
מנגד, יש את המאמנים שנהנו בשנים האחרונות מהיעדר חלופות והצליחו למצוא בכל פעם מחדש קבוצה אחרת למרות הכשלונות במקומות העבודה הקודמים שלהם. סילבס נפל בעונה שעברה בסכנין ולאחר מכן גם בהפועל ת"א; רפואה עשה את הדרך ההפוכה, וגם הוא לא הצליח יותר מדי בשתי הקבוצות; קורצקי לא הביא תוצאות בקריית־שמונה, עבר לחדרה וגם ממנה פוטר; אלישע לוי הספיק מאז שעזב את תפקידו כמאמן הנבחרת להיות מפוטר ממכבי פ"ת, בני־יהודה והפועל כפר־סבא. לבעלי המועדונים והמנהלים המקצועיים ירד האסימון והם מעדיפים לחפש פנים חדשות.
יש גם מאמנים שחישבו מסלול מחדש. ניר קלינגר, שפתח את העונה שעברה בהפועל חיפה, מונה למנהל המקצועי של עירוני דימונה מליגה א'. עוד לפני כן מאמנים כמו גיא לוזון ואופיר חיים החליטו לעזוב את מחול השדים של העבודה היום־יומית בקבוצות ולעבוד בהתאחדות כמאמני הנבחרות הצעירות. חיים הפך לאחרונה למאמן מבוקש בזכות הצלחתו עם נבחרת הנוער, ואף קיבל הצעה מקבוצה בכירה בליגה, אבל סירב.
