ב-1 במארס החליטה אלונה ברקת להיפרד מהמאמן רוני לוי אחרי קצת יותר משנה. זה היה בשיאו של משבר מקצועי שעבר על הפועל באר־שבע - שלאחר פתיחת עונה נהדרת איבדה את המקום הראשון.
באותם ימים לא רק שבאר-שבע לא נראתה כמו קבוצה שיכולה לאיים על האלופה מכבי חיפה, אלא היה נדמה שזאת רק שאלה של זמן עד שגם מכבי ת"א תעקוף אותה. היום, שבועיים לאחר המהלך של הבעלים - הצנחת אליניב ברדה לקווים - המצב השתפר פלאים. איתו רשמו האדומים שלושה ניצחונות רצופים (שניים בליגה ואחד בגביע) שמשאירים אותם חזק בתמונת התואר.
עניין של סגנון
השינוי לא מתבטא רק במאה אחוזי ההצלחה. חשוב להזכיר שגם תחת רוני לוי בסיבוב הראשון, קצב צבירת הנקודות היה מצוין, אך האוהדים העדיפו כבר אז שיעזוב, כאשר עיקר הטענות היה על סגנון המשחק ההגנתי. כשהתוצאות עוד היו טובות הקהל הבליג על היכולת, אבל כשהקבוצה החלה לאבד נקודות הסבלנות נגמרה.
אם באר-שבע של רוני לוי התקשתה מאוד להבקיע, אצל ברדה יש לה כבר שבעה שערים בשלושה משחקים. תחת המאמן הקודם הרוב המכריע של השערים הגיע ממצבים נייחים, קרנות ופנדלים, ולא ממהלכי כדורגל קלאסיים. עם ברדה רק שער אחד מהשבעה הובקע מקרן - היתר מפעולות מסודרות ויזומות - התקפות שלא ראינו בתקופה של לוי.
שחקנים ועובדים במועדון מספרים שהתחושה הכללית במתחם הבית האדום השתנתה לחלוטין. ממועדון לחוץ ומתוח, האווירה נרגעה והפכה להרבה יותר נינוחה ומשוחררת. "האנרגיות אחרות לגמרי", טען אחד מהם. שחקן אחר התייחס לשינוי שחל ביציעים: "האוהדים לא יכלו לסבול את הקבוצה של רוני לוי. כל ספיגה או טעות במהלך המשחק הובילה לשריקות בוז ולקללות. עכשיו הכל השתנה, וגם כשנקלענו לפיגור נגד הפועל חיפה לא שמענו שריקות. להפך, הקהל עודד יותר וזה עזר לנו לחזור במהירות למשחק".
יכול מאוד להיות שכל מאמן אחר שהיה מקבל את הקבוצה במצבה היה מצליח להחיות אותה. מצד שני, אי-אפשר לקחת מברדה את הטאץ' שהביא. בעוד אצל לוי ההרכב והשיטה היו ידועים מראש, עם ברדה גם השחקנים לא יודעים עד המשחק מי יפתח ובאיזה מערך תשחק הקבוצה. כל אחד יכול לעלות בהרכב בהתאם ליכולת באימונים ולצורך הספציפי. כך לדוגמה רועי גורדנה ותומר יוספי, שהצטיינו בניצחון על הפועל חיפה, מצאו את עצמם על הספסל בניצחון על נוף הגליל. שחקנים שלא נספרו על ידי לוי, כמו רותם חטואל ואביב סולומון, מקבלים הזדמנויות ומחזירים בגדול.
אצל המאמן הקודם התקבע טאבו שדור מיכה ורמזי ספורי לא יכולים לשתף פעולה, ושלשום הם פתחו יחד. דאבל-פס נהדר בין השניים במחצית הראשונה, בסיומו ספורי כמעט כבש, הצית את הדמיון של האוהדים. יש לציין שספורי, אחרי ירידה חדה בכושר בחודש האחרון, כיכב עם צמד שערים.
תפקיד חייו
מאז שפרש בתום עונת 2017/18 בעקבות בעיות בריאות, ברדה לא חשב אפילו לרגע אחד לעזוב את המועדון שבו גדל ואיתו הוא הכי מזוהה. תחילה מונה למנהל המקצועי של מחלקת הנוער, לאחר מכן עבר לתפקיד עוזר המאמן, וגם עמד על הקווים באופן זמני. רק בקיץ האחרון קיבל את התפקיד שאותו סימן עוד כשהיה שחקן בשלהי הקריירה - המנהל המקצועי. מכיוון שמדובר בפונקציה שמעולם לא מולאה בבאר-שבע, ברדה וראשי המועדון לא באמת ידעו איך להגדיר את סמכויותיו. הוא למעשה היה החוט המקשר בין רוני לוי והצוות שלו לבין המנכ"ל גיא פרימור. בפועל, ברדה היה הגורם המשמעותי ביותר בבניית הסגל. רבים מהשחקנים שהגיעו בקיץ עברו דרכו - עוד לפני שלוי נתן את האישור - בעיקר הזרים.
בניגוד למקובל בהרבה קבוצות בכדורגל העולמי, ברדה לא באמת היה אמון על הפן המקצועי. הוא לא היה הבוס של המאמן, לא מינה אותו ובטח גם לא הייתה לו אמירה בנוגע לפיטוריו. למעשה, הוא נשאר לויאלי כלפי לוי עד הרגע האחרון. אבל מהרגע שבו הסכים לקחת על עצמו את התפקיד, בידיעה שמדובר במינוי קבוע, ברדה חוזר למקום שאוהדי באר-שבע תמיד אהבו לראות אותו: בפרונט, כפנים של המועדון.
רק לא מזמן סיים המאמן בן ה-40 את קורס הפרו תחת וילי רוטנשטיינר ואף נבחר למצטיין. עכשיו הוא צריך להוכיח שהוא יודע לתרגם את מה שלמד במציאות.
כשחקן בראשית דרכו, ברדה עזר לקבוצה לחזור לליגת העל לאחר שנים קשות, וכששב מבלגיה הפך את באר-שבע מקבוצת תחתית בליגת העל לאלופה שלוש פעמים ברציפות. עכשיו הוא על הקווים, בעמדה טובה להשיג אפילו דאבל. נראה לכם תרחיש דמיוני? ברדה כבר הוכיח שאין דבר כזה בלתי אפשרי אצלו.
