סירת המאמנים שהתניידה אתמול (שבת) בין הגלים במרינה האולימפית במארסיי, ביום הגדול ביותר של השייט הישראלי אי פעם, הכילה חמישה מדליסטים אולימפיים ישראליות בהווה ובעבר. מצד אחד, השניים הטריים - האלוף האולימפי תום ראובני וסגנית האלופה האולימפית שרון קנטור - לצד גל פרידמן (זהב באתונה 2004 וארד באטלנטה 1996) ואחת של שחר צוברי (ארד בבייג'ינג 2008), שני המאמנים שהובילו את החניכים שלהם ליום אדיר.
זו הייתה החלטה נהדרת של יו"ר איגוד השייט, שי בובר, שאחרי המשחקים האחרונים בטוקיו ו-16 שנה ללא מדליות בשייט החליט למנות את השניים, פרידמן למאמן נבחרת הגברים וצוברי עם הנשים. אחד הפך את ראובני לאלוף אולימפי, השני הוביל את קנטור לזכייה ראשונה של אישה ישראלית בשייט ופספסה ממש ברגע האחרון את מדליית הזהב.
2 צפייה בגלריה
המאמן היה האלוף האולימפי הישראלי הראשון, חניכו סגר מעגל וזכה בזהב 20 שנה לאחר מכן. ראובני ופרידמן
(צילום: הוועד האולימפי הישראלי)
פרידמן, שזכה במדליית הזהב הראשונה של ישראל באולימפיאדה לפני 20 שנה, חזר לראשונה למשחקים האולימפיים, הפעם בכובע המאמן, וזכה כמאמן עם ראובני בתואר היוקרתי ביותר. שני אלופים אולימפיים מהשייט. הסיפור של פרידמן פשוט מדהים, אגדה ספורטיבית שאף אחד לא ממש מתקרב אליה.
זו הפעם הראשונה שהוא שב למשחקים מאז שזכה באותה במדליית זהב בבירת יוון. הוא כבר רצה למכור את המדליה שלו, עבד בצילום ולפני שיו"ר האיגוד שי בובר והמנכלית סמדר פינטוב הציעו לו לשוב לפני שלוש שנים, הוא עבד בפרויקט רחפנים, כמפעיל ומדריך, כולל בגופים בטחונים. אתמול הוא הפך סופית לאגדת ספורט.
"כבר לא חשבתי שאאמן", הוא משתף, "הייתי מחוץ לעניינים. כשרציתי לאמן אז לא הסתדרתי עם שיטות העבודה של האיגוד הקודם, אבל בובר ופינטוב פנו אליי לפני שלוש שנים הסכמתי. היו לי בעבר חילוקי דעות מקצועיים עם האיגוד. אני אחד שיש לו דרישות ברורות, מאוד דעתן ולכן הייתה לי דילמה אם לעזוב את העבודה שלי ולהמר על ספורט, ששם אחרי שנה אפשר לזרוק אותך. זה לא היה חכם וטריוויאלי מבחינתי, אבל הלכתי על זה והצלחתי. לחזור כאלוף אולימפי למשחקים ולזכות בזהב - מבחינתי זו הפסגה".
2 צפייה בגלריה
"זו הרגשה מטורפת שבתקופה קשה ריגשנו ושימחנו עם דגל ישראל על ראש הפודיום"
(צילום: Clive Mason/Getty Images)
שחר צוברי וגל פרידמן מדברים אחרי המדליות של תום ראובני ושרון קנטור
( צילום: נדב צנציפר)
הפכת לאייקון ספורט.
"זה מטורף, אבל אני גאה בתום בעיקר. ברור שזו הרגשה מטורפת שבתקופה קשה ריגשנו ושימחנו עם דגל ישראל על ראש הפודיום. יש בי המון אושר והמון שמחה. כל התחרות אמרתי לתום שהיתרון שלנו הוא שאנחנו נישאר רגועים ושאחרים יתבלבלו, האמנתי בזה. הרבה מהפייבוריטים פה קרסו מהלחץ ואנחנו התכוננו בסימולציות כמו שצריך".
כמה זה שאתה ושחר צוברי מאמנים את ראובני וקנטור?
"המון, אנחנו יודעים מה זו אולימפיאדה. אני מגיע רגוע מאוד, משרה על הספורטאי שהכל בשליטה ואנחנו נעשה את שלנו ונישאר מפוקסים. שום דבר לא מוציא אותי מהחדות או גורם לי לאבד עשתונות. הכנסתי לראובני ביטחון ובעיקר שייקח את זה בשתי ידיים. האמנתי ביכולות שלו, הוא לא חיבר דברים עד הסוף עד עכשיו, אבל עבדנו שיאמין ביכולות שלו ותמיד אמרתי לו שאולימפיאדה זה משחק אחר. אמרו לנו כל הזמן שאנחנו לא מועמדים טבעיים, אמרתי שזה נכון כי בתחרויות הגדולות הוא לא הצליח, אבל היה ברור שבכל אולימפיאדה יש מועמדים שיפשלו מנטלית ולא יעמדו בלחץ".
האמנת שהוא יכול להיות אלוף אולימפי?
"ידעתי שאנחנו יכולים להגיע לפודיום, אבל לגבי צבע המדליה - ראית שזה שברירי שניות, שאתה לוקח החלטות ב-50 ומשהו קמ"ש. זה היה בין זה שחשבנו שהוא פסול בזינוק ובסוף הוא אלוף אולימפי. היה לנו קשה לחזור אחרי ה-7 באוקטובר לאימונים. בשבוע הראשון אמרנו שנתאמן בלי מצופים, רק נתאוורר. זה השפיע עלינו כמו על כל אחד בישראל ".
