סיום המשחק בין אתלטיקו מדריד לבאייר לברקוזן במחזור החמישי בליגת האלופות, עורר סוגיות המזמינות מסקנות ולקחים בנוגע ל-VAR ולדרך הראויה להשתמש בו. כזכור, השופט הצרפתי קלמון טורפן שרק לסיום המשחק כשהתוצאה הייתה 2:2, מבלי להורות לשחקנים להמתין עד שתסתיים בדיקת VAR של אירוע שקדם לשריקה. לאחר מכן הוא נקרא לעמדת המסך, התבונן באירוע, הורה על פנדל לזכות אתלטיקו ו"הזמין" את השחקנים לחזור לשדה המשחק.
אופן ניהול העניינים היה בניגוד להנחיות הפרוטוקול לשופטים. באביב 2018, כאשר השימוש בשופטי מסך היה בחיתוליו והיה נהוג במדינות בודדות בלבד, התרחש במשחק בין מיינץ לפרייבורג בבונדסליגה אירוע שממנו הופקו הלקחים המתאימים: גווידו וינקמן שרק למחצית והשחקנים ירדו לחדרי ההלבשה, אך לפתע התקבל איתות משופטת המסך ביביאנה שטיינהאוז, שאיתרה נגיעת יד מכוונת (על פי נוסח החוק דאז) של מגן פרייבורג. השחקנים, שכבר הגיעו לחדרי ההלבשה, נקראו לשוב לביצוע הפנדל.
האירוע עורר הדים ברחבי העולם והביא לדחיית הכנסת VAR לליגות שונות, ובראשן הפרמייר ליג. הוא יצר את הבסיס לפרוטוקול הנוכחי: אם השופט קיבל איתות משופט המסך על קיומה של בדיקה כלשהי על סף סיומה של אחת המחציות, עליו להורות לשחקנים להמתין להשלמת הבדיקה גם אם שרק לסיום. מכאן, ברור שהייתה טעות באופן הסיום המקורי במדריד. מקור השגיאה הוא בשופט, אם קיבל איתות במועד משופט המסך ז'רום בריסאר, או שה-VAR הוא המקור אם איחר להודיע על קיום הבדיקה.
כפי שניתן היה לראות, עמדת המסך ב"אסטאדו מטרופוליטאנו" מחייבת את השופט לעבור בין האזורים המוקצים לאנשי הצוות ושחקני הספסל של שתי הקבוצות. ברוב המגרשים בעולם, כולל בישראל, זהו המצב הנתון והוא אינו בריא, זאת משום שאנשי שתי הקבוצות מפעילים לחץ גלוי או סמוי על השופט בדרכו למסך; ובשובו, כאשר החלטתו כבר ידועה לכול, השופט נתון לנאצות מאנשי הקבוצה שההחלטה אינה לרוחם. לפיכך, אני סבור שעל ראשי איגוד השופטים בישראל לדרוש מן ההתאחדות לכדורגל שהמסכים במגרשים השונים יוצבו במקום צדדי, מרוחק ככל האפשר מספסלי הקבוצות. כך לא ניאלץ לראות מאמנים, עסקנים ושחקנים מפעילים לחץ על השופט בדרכו אל המסך וממנו.
יש עוד משהו ששווה לדבר עליו. בערב אחד צפינו בשני אירועים דומים: VAR מזהה עבירה; השופט צופה במסך ומקבל את ה"המלצה"; לפני שבעיטת העונשין מבוצעת, שחקנים משתי הקבוצות פולשים למרחק שהוא פחות מעשרה יארדים (9.15 מ') מנקודת העונשין; השוער הודף. ואז פג הדמיון. במקרה הראשון (ברוז' - פורטו), חדרו ארבעה-חמישה שחקנים ושופט המסך הורה למייקל אוליבר לפסוק בעיטה חוזרת. ההחלטה אכן הרתיעה, שכן בעת ביצוע הבעיטה החוזרת, שחקן אחד בלבד, במדי פורטו, הפר את החוק. למעשה, מבחינה טהרנית, היה צריך להורות על בעיטה חוזרת נוספת, כי היה מדובר בשחקן הגנה שחדר לפני ששוערו הדף גם את בעיטת העונשין השנייה. אולם כנראה שאין "דין פרוטה כדין מאה", או ש-VAR החליט שברוז' תשפר יכולות באימונים ולא על חשבון השוער הפורטוגלי.
במקרה השני, במשחק אתלטיקו, בוצעה "פלישה" של שלושה-ארבעה שחקנים, אך נראה ששופט המסך החליט שלא רצוי להלהיט יצרים מעבר לדרוש ונמנע מלהזעיק את שופט המשחק. מעבר ל-VAR, אין לי ספק ששופטי המשחק בשני המגרשים ראו את השחקנים החודרים, וכמו במאות מקרים אחרים, החליטו שלא להגיב. גם שופטי מסך בדרך כלל אינם קוראים לבעיטה חוזרת. הנושא כולו נתון לשיקול דעת, ולא פעם לשרירות לב של בן אנוש, בין אם הוא בשדה המשחק, בין אם בתפקיד VAR.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
