השנתיים האחרונות של עודד קטש במכבי ת"א היו סוג של סיפור אגדה: הוא חזר למועדון שבו גדל, ובניגוד לקדנציה הקודמת שלו על הקווים הפעם הוא הגיע עם מעמד, ביטחון והרבה יותר ניסיון. אמנם החיבור המחודש עם הקהל שהתאהב בו בימיו כשחקן לא היה מיידי, אך ככל שהעונה התקדמה והאוהדים ראו את התוצאות – נדלק הניצוץ. הוא הצעיד את המועדון לשנתיים הכי טובות שלו ביורוליג מאז הזכייה ב־2014, כשהיה במרחק משחק אחד מהפיינל־פור, למרות ההתנהלות הקשה תחת מגבלות המלחמה, שהובילה לקשיים במציאת שחקני חיזוק ואירוח מחוץ לאולם הביתי החם. רק שרגע לפני 2025, יש טוויסט באגדה, משבר גדול, וכלל לא בטוח שיהיה לה סוף טוב.
קטש חתם במאי לשנתיים נוספות, בחוזה שמוערך בכמיליון דולר לכל התקופה, סכום לא שגרתי עבור מאמן ישראלי. התחושה הייתה שאחרי שנתיים של גישושים, הפעם מכבי ת"א תצליח לעשות עוד צעד אחד קדימה ביורוליג, אבל ככל שהקיץ התקדם וסגל השחקנים נבנה – היה ברור למדי שלא לשם מכוונת ההנהלה. הסיבוב הראשון ניפץ את החלומות האירופיים של קטש. 17 משחקים ביורוליג, מקום 17 מתוך 18 בטבלה, רק ארבעה ניצחונות. במכבי ת"א לא מכירים מציאות כזו. ההפסד הצורב להפועל ירושלים שלשום הראה שגם בזירה המקומית מכבי עלולה לסיים את העונה בידיים ריקות.
לקטש קשה להסתיר את האכזבה, היא מהדהדת על פניו. גם חצי החיוך שיצא מדי פעם כבר נעלם. אחרי משחקים רואים אותו בעיקר פוסע במסדרונות עם הראש למטה, מנסה להבין איך מ"עודד מלך ישראל", כפי ששרו האוהדים, הוא הפך לשכפ"ץ של ההנהלה. אין מה לעשות, בסופו של דבר המאמן סופג את האש בכל קבוצה תחרותית ובכל ענף, אבל אל תטעו: גם הוא לא חף מטעויות.
בזמן שהפועל מבזבזת
כשקטש חזר למכבי ת"א לפני שנתיים וחצי, הוא הרגיש שהדברים השתנו. המאמן ידע שהפעם הוא לא מגיע כטירון שמקבל הזדמנות נדירה, אלא כאיש מקצוע שיש לו קול ואפשרות להביע את דעתו. קטש נוטה לשמור את הקלפים קרוב לחזה, אבל כשמשהו באמת מפריע לו, הוא לא עוצר את עצמו.
הפעם הראשונה הייתה לפני שנתיים בדיוק. דווקא אחרי שהצהובים השלימו ניצחון ביתי ענק על אלופת אירופת דאז, אנאדולו אפס, המאמן בחר לפרוק את מה שישב לו על הלב. "אני מקבל את כל האנרגיות מהשחקנים והצוות שלי, הייתי שמח לקבל אותן מעוד כמה מקומות", אמר ברמז עבה להנהלה. אותה צרימה חזרה העונה בפרשת סייבן לי. הגארד חתם על חוזה שמאפשר לו להישאר בבלגרד ולא להגיע לארץ, מה שפגע בחיבור שלו עם הקבוצה והוביל בסופו של דבר לשחרורו, כשבמהלך התקופה הקצרה איתו קטש הבהיר: "לא הייתי מודע לעובדה שסוכם איתו שהוא לא יחזור לישראל, זה בטח לא מצב אידיאלי".
בימים האחרונים, חוסר התיאום בין קטש להנהלה הרים שוב את ראשו. כשהתחילו השמועות על ההצעה של פנאתינייקוס לווניין גבריאל, קטש אמר: "אם יש פניות לשחקנים, אנחנו לאו דווקא צריכים להסכים לזה. אנחנו משוועים לעוד שחקנים, אנחנו לא במצב כזה שמאפשר לנו לעשות מהלך של שחרור בשלב כזה". אתמול גבריאל סיים את דרכו בישראל למרות התנגדותו של קטש למהלך ועבר לאלופת אירופה היוונית. למעשה, ההחתמה של טרביון וויליאמס לא הוסיפה לסגל, אלא רק ממלאת את מקומו של הסנטר שעזב.
לא פעם ולא פעמיים התלונן קטש בפני מקורביו על כך שהתכנון לבניית הסגל היה מאוד שונה ממה שקרה בפועל. למשל, שחקן כמו דריל מייקון, שהיה אמור להיות השביעי ברוטציה מאחר שהגיע פצוע, פתאום הפך למשמעותי יותר במכלול, ואז עזב לפני פתיחת העונה בגלל מצבו הרפואי והשאיר חור ענק בקו האחורי.
בזמן שקטש לא מוצא תחליף לכוכבים עוד מהקיץ, הוא צופה מהצד בהפועל ת"א שהעמידה לראשונה בהיסטוריה סגל שחקנים יקר יותר משל היריבה העירונית הצהובה, סוללת שחקני יורוליג לכל דבר ועניין, כולל ג'ונתן מוטלי, שאותו קטש מאוד רצה בקיץ. קטש לא מרוצה מכך שנבנה סגל בהתאם למגבלות כלכליות שהונחתו מלמעלה, שאפילו לא מתקרב לקבוצות אמצע טבלה ביורוליג, בסדר הגודל של מכבי, שלא לדבר על אריות אירופה.
"עודד מנסה בכל פעם מחדש לדרוש עוד שחקן, וגם אומר את זה פעם אחר פעם אחרי משחקים, כדי להדגיש שהכוונה שלו לחזק את הסגל", מספר מקורב למאמן. "לא קל עבור מאמן שרק לפני כמה חודשים החזיק סגל עם מספר שחקנים בכירים מאוד שכל קבוצה אחרת ביורוליג הייתה רוצה, לעבור לשחקנים שהגדירו אותם כ'רעבים' ולהתמודד עם סגל חסר מתחילת העונה. ברור שכשאתה נמצא על הקווים יש עליך את האחריות, אבל צריך להסתכל על כל התמונה. מעטים המאמנים שיכולים לקחת סגל שחקנים שחלקם לא תואמים לרמת יורוליג ולהצליח, בטח כשהקבוצה מתמודדת עם טיסות אינסופיות. מה שהם עשו בשנה שעברה היה לא רגיל עם כל המלחמה והבהלה, יש כאלה שאמרו שעודד הוציא מים מהסלע".
לא יודעים לפתוח
אבל אי-אפשר להתעלם מהשגיאות שקטש עצמו ביצע העונה. הוא האיש שעומד על הקווים, הוא מחווה את דעתו על כל שחקן שמגיע לקבוצה, והוא זה שמעביר את האימונים ומכין את השחקנים לפי תוכנית המשחק שלו. הצהובים הובילו בפער דו־ספרתי בשישה משחקי יורוליג והפסידו בהם בסופו של דבר, כשבכל פעם מחדש הקריסה הגיעה ברבע האחרון, וקטש לא מצליח להביא את השחקנים באנרגיות או בגישה הנכונות כדי לשמור על היתרון. ניצחונות אפילו בחצי מהמקרים היו משנים את התמונה ומצב הרוח ביורוליג.
בעיה אחרת היא הנטייה של קטש לסחוט את השחקנים המובילים, שמגיעים תשושים לדקות ההכרעה. סביר להניח שהדבר נובע מחולשת הסגל, שלא מאפשרת לו לקיים רוטציה רחבה מספיק, אבל מצד שני, הירידה בדקות והשימוש חסר האחידות בשחקנים כמו ג'ון דיברתולומאו וג'ייק כהן הוציא אותם לגמרי מאיפוס והם כמעט לא תורמים דבר כשהם משחקים.
מעבר לכך, היה מי שטען שקטש שימש בשנה שעברה בתור הדבק שחיבר את חדר ההלבשה ברגעי המלחמה הקשים וההסתגלות לאירופה. בראיון למוסף "7 ימים" ביולי, קטש הודה: "אני לא בן אדם שמתבייש לגלות חולשה ולבכות. דאגתי לא לעשות את זה מול כולם, כי הרגשתי שאם אגלה חולשה ברגעים מסוימים - העסק יתפרק". אבל נראה שהסיטואציה המתמשכת השפיעה כנראה גם עליו, והקבוצה נראית בלא מעט מהמשחקים כבויה ואנמית, בורחת לתירוצים על עייפות. את המשחק החשוב מול היריבה לתחתית, באסקוניה הספרדית, הצהובים פתחו רע ולא הצליחו לחזור – וזה בדיוק מה שקרה בירושלים, שהתחילה את המשחק ב־2:18 מול יריבה שלא נראתה מוכנה.
חרב פיפיות מקצועית
אם מדובר היה בעונה סטנדרטית, קטש כנראה לא היה מסיים את הסיבוב הראשון ביורוליג, אבל הנסיבות המקילות משמעותיות – אין מנורה מבטחים באירופה, זרים מפחדים להגיע לארץ. זה לא שהמחשבה על פרידה לא עלתה בראשם של חברי ההנהלה, אבל היא ירדה במהירות. ראשית, לא כל מאמן יוכל להתמודד עם הסיטואציה הזו, שבה צריך להסביר כל פעם מחדש לזרים למה הם צריכים לטוס יותר מכל שחקן אחר ולרתום אותם למשימה – ומאמן זר (שגם יעלה ביוקר, מעבר לפיצוי שקטש יקבל) בטח לא יוכל לעשות זאת בתור מי שעלול לנטוש בעצמו במקרה של הידרדרות במצב הביטחוני. בנוסף, אין כמעט אופציות של מאמנים ישראלים עם ניסיון ביורוליג. בסופו של דבר, גם ההנהלה יודעת שמדובר בחרב פיפיות – כפי שקטש הוא המטרה לביקורות בגלל התוצאות, פיטוריו רק ידגישו את התנאים הקשים שההנהלה סידרה לו ויגלגלו את האשמה אליה.
בין אם זה יקרה ובין אם לא, ישנה שורה תחתונה אחת, זו שבעתיד יסתכלו עליה: את מהלכי ההנהלה שוכחים, והמאמן הוא זה שנשאר עם כתם התוצאות. גם קטש יודע את זה.
פורסם לראשונה: 01:30, 24.12.24
