האם מישהו יצליח אי פעם לשבור את שיא 24 הגראנד סלאמים של נובאק ג'וקוביץ'? זו שאלה מצוינת, כי העולם מלא בהישגים שנראים בלתי אפשריים אבל מחכים לאיש הנכון בזמן הנכון. את התשובה, בכל אופן, לא נוכל לקבל בעתיד הקרוב. אבל יש שאלה אחרת שהתשובה עליה הולכת ומתקרבת – האם 24 הוא המספר הסופי, וראינו באליפות ארה"ב ב־2023 את ההנפה האחרונה של נולה באחד מארבעת הטורנירים הגדולים?
בגיל 37, שיאן הזכיות באוסטרליה יפתח בתחילת השבוע הבא את המסע בניסיון לקחת את כל הקופה במלבורן בפעם ה־11 בקריירה. זה המקום שחייך אליו יותר מכל מגרש אחר, וזה שיש לסרבי את הסיכוי הגבוה ביותר להגיע בו למספר 25 – וגם מקור הטראומה שעבר עם המעצר והגירוש בתקופת הקורונה. מאז שרפאל נדאל ורוג'ר פדרר הפסיקו להיות רלוונטיים, הרבה לפני הפרישה שלהם, אי־אפשר היה שלא לסמן את ג'וקוביץ' כפייבוריט לזכייה בכל גראנד סלאם – אבל השנה האחרונה שינתה את המשוואה הזו. למרות הזהב האולימפי בו זכה הסרבי, יאניק סינר וקרלוס אלקראס הם שחקנים טובים יותר כיום, ואפילו לא מתקרבים לשיא שלהם מבחינת ניסיון וכושר פיזי. ג'וקוביץ' עדיין שם למעלה, אבל יהיה האנדרדוג של חבורת הצמרת.
הוא מדורג רק שביעי בעולם כיום. גם סשה זברב, טיילור פריץ, דניל מדבדב וקספר רוד עקפו אותו (גם אם במקרה שלהם, לא בטוח שהם עדיין מוכנים לנצח אותו בגלל המחסום המנטלי המשתק); בשנה שעברה, שבה לא זכה בגראנד סלאם לראשונה מאז 2017, הוא ירד מהמקום השני ל־12 בסבב באחוזי הניצחון במשחקוני הגשה, יתרון גדול שהיה לו ומתחיל לדעוך; מטורניר ההכנה בבריסביין הוא הודח ברבע הגמר על ידי הענק האמריקאי ריילי אופלקה, שהידרדר למקום ה־293 בעולם; ובכלל לא בטוח אם חזר לעצמו לגמרי אחרי הניתוח בברך שעבר ביוני האחרון, גם אם הוא משחק באופן סדיר.
הזווית של מארי
אה כן, עוד נתון חשוב: אולימפיאדה זה טוב ויפה, והוא התעלה שם, אבל ג'וקוביץ' כיום מבוגר יותר מכל זוכה גראנד סלאם בעידן המודרני. זה לא קרה מעולם בגיל הזה. את חוכמת המשחק והכישרון הפנומנלי לא ניתן לקחת ממנו, אבל סינר ואלקראס בני 23 ו־21 בהתאמה, ולא רק שהם מסוגלים לרוץ יותר ממנו, אלא גם מביאים עוצמות חריגות. הוא לא בנוי באופן מיטבי לסגנון שלהם כיום, והאמת היא שלאורך הקריירה, גם כשהיה צעיר יותר, לא התמודד עם שחקנים רבים כאלה. זה לא נראה מבטיח – ואולי בגלל זה ג'וקוביץ' שלף נשק סודי מפתיע.
הצלע הרביעית בטופ העולמי בעידן המוזהב שעומד להסתיים היה אנדי מארי, שחקן אדיר שבשיאו הגיע לרמה של ג'וקוביץ', נדאל ופדרר, אבל לא זכה בתארים בכמויות שלהם. מארי ניסה למשוך כמו נולה, הוא בסך הכל מבוגר ממנו בשבוע, אבל כמו במקרה של נדאל, הגוף לא שיתף איתו פעולה והוא הרים ידיים באוגוסט. הסקוטי התמודד עם הסרבי בגמר אוסטרליה ארבע פעמים, והפסיד בכולן, אז אולי עכשיו הוא מאמין שיעשה תיקון כחלק מהצוות שלו. לפני חודשיים הודיע ג'וקוביץ' כי מארי יאמן אותו, ושלשום הם נראו יחד לראשונה באימון במלבורן פארק שעורר סקרנות רבה.
"ביקשתי ממנו לעזור כי עדיין יש לי תוכניות גדולות", הסביר ג'וקוביץ'. "אני אוהב לדבר איתו על ניואנסים במשחק, הפרטים הקטנים, איך אני יכול להשתפר, להשיג עוד יתרון על היריב. הוא הביא זווית רעננה למשחק שלי שאני יכול להרוויח ממנה, יש לו נקודת מבט ייחודית על טניס בתור אחד מהיריבים הגדולים ביותר שלי. הוא מכיר את היתרונות והחסרונות שלי. יש לו מנטליות של אלוף".
אגדת העבר סטפן אדברג התלהב משיתוף הפעולה: "היו בעבר שחקנים שדורגו במקום הראשון בעולם והפכו למאמנים, אבל זה קרה הרבה אחרי הפרישה שלהם. מארי מגיע היישר מהסבב ומכיר היטב את כל השחקנים. הוא ייתן לנובאק השראה ומוטיבציה להמשיך". טים הנמן, ששיחק יחד עם מארי בנבחרת הדייויס של בריטניה, דיבר על הכוח שמביא איתו הסקוטי בתור טקטיקן מעולה. רק השחקן הקזחי אלכסנדר בובליק עיקם את האף, וטען שמדובר בניסיון פתטי של מארי להחיות את העבר, אבל הקול שלו נעלם בתוך גל של התלהבות מהחיבור הייחודי.
הג'וב האיטלקי
מארי אינו היריב היחיד שג'וקוביץ' העביר לצד שלו. האוסטרלי הסוער ניק קיריוס היה מסוכסך עם ג'וקוביץ' במשך שנים רבות, עד שחלה הפשרה (דווקא סביב המעצר באוסטרליה), ובבריסביין הם שיחקו יחד בטורניר הזוגות. באימון הראשון במלבורן, ג'וקוביץ' אפילו שיחק מערכת ידידות נגד אלקראס, שבה ניצח 5:7. הוא רוצה להישאר הטוב ביותר, והמחשבה הזו מצריכה יצירתיות בגישה, באנשים שהוא מקיף את עצמו בהם. הטניס של תחילת דרכו הוא ממש לא הטניס של שלהי הקריירה, והסרבי מודע לכך ומחפש לנצל כל היבט שהוא מגלה. הרי גראנד סלאם מספר 25 ישבור את השוויון עם מרגרט קורט, ויציב אותו לבדו במקום הראשון בכל הזמנים.
אבל עם כל הנקודות החיוביות, כולל ההתפעלות של הפרשן מאטס וילאנדר ממצבו הגופני של ג'וקוביץ' כפי שהציג באימון, צריך לחזור רגע לאחור. 2024, שהתאפיינה בנסיגה של נולה, הייתה השנה של סינר. האיטלקי הפגין דומיננטיות בממדים היסטוריים, גם אם זכה "רק" בשניים מהגראנד סלאמים, ונראה נפלא גם בטורניר סיכום השנה שלא עבר זמן רב ממנו. אין שום סיבה שלא יגיע למלבורן בדיוק באותו הכושר – וזו הבעיה האמיתית של ג'וקוביץ', וכל עולם הטניס. כי גם אם מארי יכניס שפצורים למשחק של ג'וקוביץ', והגוף שלו יהיה במצב אופטימלי, התחלנו כבר בעידן חדש שבו זה לא חשוב, כי הסרבי כבר אינו הטוב ביותר גם בשיאו. יש בוס אחר בעיר.
פורסם לראשונה: 01:30, 09.01.25
