לא כל גמר של טורניר גדול הוא שווה כוחות. כמעט תמיד יש נבחרת אחרת, או קבוצה אחת, הנחשבת לפייבוריטית, גם אם מדובר במאבק צמוד. גמר מונדיאל 2022 הוא דווקא כזה, נראה שוויוני לגמרי, מקרה כמעט נדיר. במשחקים כה צמודים, כולם מחכים לראות איזה רגע של גאונות מצד אחד הכוכבים המובילים, ובגמר הזה יש שניים שהם הטופ של הטופ, ישיג את ההכרעה, אבל הניצחון יכול להיות מושג דווקא בזכות תשומת לב לפרטים הקטנים, מהלך כזה או אחר, מתן תשומת לב מספק או פחות מספק, שמביא תהילת עולם.
עוד כתבות לקראת הגמר - היכנסו למתחם המיוחד
ההגנה של אמבאפה
כולם חושבים שהמאבק בין לאו מסי לקיליאן אמבאפה הוא קודם כל "מי יכבוש יותר", וזה נכון במובן מסוים, אבל החודש האחרון מראה לנו שיכולה להיות להם, תחזיקו חזק, גם חשיבות הגנתית. כולם יודעים שמסי נמצא בעולם משלו, מתהלך כשארגנטינה ללא הכדור. הדבר נכון כבר קרוב לשני עשורים וכך גם במונדיאל הנוכחי - מסי הוא השחקן שגמא את המרחק הגדול ביותר בקצב הליכה, לא ריצה, מבין כל שחקני הטורניר.
מה שפחות שמים אליו לב הוא שגם אמבאפה נמצא בעולם משלו. בעוד דידייה דשאן דורש מעוסמאן דמבלה, שנמצא בצד השני של המגרש, לרדת לעמדה נמוכה ולעזור הגנתית, אמבאפה שומר כוחות בחלק הקדמי. ממוצע הפעולות ההגנתיות שלו בטורניר הוא 0.2 למשחק, הכי נמוך מבין כל השחקנים שקיבלו דקות במונדיאל, בכל הנבחרות.
גם אנגליה וגם מרוקו, שתי היריבות האחרונות של צרפת, ניסו לנצל זאת, ותקפו בעיקר מהצד שלו. הפער הגדול ביותר במספר התקפות בין שני אגפים, בכל 63 משחקי הטורניר עד כה, נקבע אצל מרוקו בחצי הגמר. 53 אחוזים מההתקפות המרוקאיות עברו מצד ימין שלה, כלומר הצד של אמבאפה, לעומת 24 אחוזים בלבד מהאגף השני (היתר מהמרכז). למרות שמרוקו לא כבשה, זה עבד לא רע בכלל. כשמוסיפים למשוואה את העובדה שתיאו הרננדז, המגן מאחורי אמבאפה, מחזיק בעיקר בכישורים התקפיים, ברור מאיפה ארגנטינה צריכה לנסות להבקיע.
ההתקפה של אמבאפה
העסק עובד כמובן גם לכיוון השני. שימו את אמבאפה באחד-על-אחד והוא יעבור כל שחקן, אף אחד לא עבר את היריב שלו מספר גדול של פעמים במונדיאל הזה כמו אמבאפה, גם לא מסי. שימו שומר שני והרננדז יישאר פנוי - לא סתם יש למגן מילאן שער ושני בישולים בחודש האחרון. דילמה.
הפתרון של ליונל סקאלוני בהקשר הזה רשום על שחקן אחד ושמו רודריגו דה פול. אנחנו לא יכולים להיות בטוחים באיזו עמדה יוצב דה פול, אבל בכל מקרה הוא יהיה הקשר הקרוב לאמבאפה-הרננדז. אומרים שדה פול הוא שומר הראש של מסי. במשחק הזה הוא צריך להיות השומר המסייע על אמבאפה.
שפעת הגמלים
הצרפתים נזהרים. מסתובבים עם מסכות, שומרים על ריחוק חברתי. לא מדובר באזהרות מקורונה, אלה ימים אחרים, אלא משפעת המשתוללת בתוך המחנה, וירוס המכונה שפעת הגמלים הנפוץ במדינות האזור. המחלה מנעה מדאיו אופמקאנו ואדריאן ראביו לשחק בחצי הגמר. בימים האחרונים נדבק גם קינגסלי קומאן. יכול להיות שכולם ישחקו, אבל לא בטוח שזה הדבר הנכון במשחק כה אינטנסיבי.
בצד של ארגנטינה צריך להתמקד בכשירות של אנחל די מריה, שנחשב לפני הטורניר לאחד משחקני המפתח, אבל אז נפצע ובשני המשחקים האחרונים עלה רק מהספסל. ההחלטה לגבי די מריה תתקבל לפי המערך שאיתו יבחר סקאלוני לפתוח. המאמן הארגנטינאי שיחק בשלושה מערכים שונים. הוא יכול לעלות עם שלושה בלמים, ואז המגן נאואל מולינה יהיה אחראי לתקוף יותר, הוא יכול לשחק 3-3-4 עם די מריה או לשמור על ההרכב המנצח בחצי הגמר, אז הציג 2-4-4 ללא שחקני אגף אמיתיים.
התוכנית מול מסי
אנגולו קאנטה היה כל כך טוב במשחק של צרפת מול ארגנטינה במונדיאל הקודם עד שאחרי המשחק החברים לנבחרת חיברו עליו שיר. בצרפתית זה כנראה נשמע יותר טוב, וגם מתחרז, אבל בגדול אפשר לומר שהמילים הן "הוא נמוך, הוא נחמד, הוא עצר את מסי". הפעם אין קאנטה.
הברירה הטבעית היא לזרוק את המשימה על הקשר האחורי אורליאן צ'ואמני, אבל כלל לא בטוח שדשאן יבחר בכך. "לפני ארבע שנים קאנטה היה על מסי כל המשחק, לא עזב אותו", אמר שלשום אוליבייה ז'ירו, והוסיף: "נראה מה המאמן יכין עכשיו במקום". יכול להיות שצמד קשרים אחוריים, בדמות צ'ואמני ויוסוף פופאנה, יהיה הכיוון בו דשאן יבחר.
היוצרים
אנטואן גריזמן, וכולם כבר מבינים זאת, פורח בתפקידו החדש והוא השחקן שמייצר הכי הרבה מצבים בטורניר. מאיפה הוא מייצר אותם? בעיקר מפינת הרחבה בצד ימין. בארגנטינה היוצר המרכזי הוא כמובן מסי, כשמי שנמצא בתור אחריו הוא מק אליסטר. מאיפה מק אליסטר יוצר? בעיקר מפינת הרחב בצד שמאל.
שני השחקנים האלה, גריזמן ומק קליסטר, צריכים כמובן להמשיך באותה יכולת מסירה, אבל במקביל הם גם אלה שיהיו אמונים לסגור אחד את השני. זו משימה כפולה, ויכולות להיות לה השלכות רבות.
אוטמנדי באוויר
רוברט לבנדובסקי – זוכרים שהוא היה במונדיאל פעם? – הוא השחקן היחידי שלקח יותר מאבקי גובה, כלומר ניסיון להגיע לכדור עם הראש מול היריבה, מאשר ניקולאס אוטמנדי. בגיל 34 אוטמנדי נמצא בתקופה מדהימה, והוא גם אחד השחקנים שהפכו את בנפיקה ליסבון לאחת הקבוצות הטובות באירופה בחלק הראשון של העונה. הוא מעולה גם במונדיאל.
מי עוד בולט במשחק הגובה שלו? אוליבייה ז'ירו כמובן. בין השניים האלה הולך להיות מאבק פיזי, גם על הקרקע ובעיקר באוויר. המנצח ביניהם יכול להיות המנצח במשחק כולו.
מי כאן הג'וקר
שלושה מבין ארבעת משחקי הגמר האחרונים לא הסתיימו ב-90 דקות, ולאור השוויוניות בין הנבחרות יש סיכוי לא רע שגם הפעם המונדיאל יוארך בחצי שעה נוספת. אחרי חודש מתיש, לטריות של השחקנים בחלק האחרון של המשחק תהיה השפעה מכרעת, והניצחון יכול להיות מושג מהספסל.
בהקשר הזה, האיש של צרפת צריך להיות מרקוס תוראם, שעלה מהספסל מצוין מול מרוקו ומביא איתו אנרגיות ומהירות שיכולות להמם את היריב. בארגנטינה זה צריך להיות די מריה במקרה שלא יפתח, אבל לא לפסול את לאוטרו מרטינס. חלוץ אינטר רחוק מלהיות מבריק בשבועות האחרונים, ואיבד את המקום שלו לחוליאן אלבארס. יש כאלה שכבר משווים אותו לגונסלו היגוואין, שקיבל לא מעט הזדמנויות במשחקים חשובים בנבחרת והחמיץ. "למרות הכל, לאוטרו עדיין קריטי עבורינו", אמר מסי בשבוע שעבר. לא נתווכח איתו.