שנים. שנים שאנחנו רואים כדורגל. אתם גם יודעים כמה הספורט הזה הוא חלק מרכזי בחיים שלנו. ממסי ועד רוני, מניימאר ועד פירלו, מזידאן ועד גאטוסו. הכדורגל הביא לנו המון שחקנים מהפנטים עם סיפורים מרתקים שעומדים מאחוריהם. גם קבוצות היסטוריות שעוד שנים ארוכות נדבר עליהן יצא לנו לראות: בארסה של פפ, לסטר של וארדי ומחרז, ריאל של רונאלדו וזידאן. קבוצות שאפשר לעשות מהן שובר קופות הוליוודי.
ופה בארצנו הקטנה? תמיד יהיה לנו את יוסי. וגם ערן. ואיזה כיף היה לראות את הפועל ת"א ב-2010, ב"ש ב-2017 ומכבי חיפה השנה (ותודה לשרי על אחד הרגעים הכי שמחים בחיי). אבל מה לעשות, זה לא היה ברמות האלה, לא במגרש של הגדולים, אולי רק קצת.
אבל מה שקרה ברבע גמר יורו הצעירות, מה שקורה עם הכדורגל פה בחודשים האחרונים, מעניק, לי לפחות, תקווה, תקווה אמיתית, שאנחנו סוף סוף בדרך למעלה, שכן, הספירה לאחור להופעה בגביע העולמי לבוגרים החלה. יש פה דור שחקנים כל כך מוכשר, מאומן וחכם, שכבר עכשיו השיג דברים שאף פעם לא הושגו ע"י מדינתנו הקטנה.
ובואו נתעכב על ה"כבר עכשיו" שנייה: כי כבר עכשיו הבחורים הצעירים האלה כתבו סיפור מדהים ומטורף, כבר עכשיו מדברים עליהם במגרשים של הגדולים, אלה שתמיד חלמנו להיות חלק מהם, והכי חשוב, כבר עכשיו הם הרטיטו את האבר הפועם הזה בין צלעותינו, זה שבאשמתו אנחנו כמו מטומטמים לא מפסיקים להתרגש ממשחק פשוט של 22 אנשים מנסים להכניס כדור קטן לתוך שטח מוגדר, הלב.
אז תודה לך דניאל, תודה לך אוסקר, תודה גיא, תודה דור, תודה לכם שחקני הנבחרות הצעירות של ישראל. אתם אמנם רק בתחילת דרככם, אבל כבר עכשיו גרמתם לכולנו רגע של אושר במציאות המטורפת של אירוע רודף אירוע רודף פיגוע רודף משפט. כבר עתה גרמתם לנו לחלום, שגם פה בישראל הקטנה אפשר, רק בחייאת, אל תעירו אותנו מהחלום הזה.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? התחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
