רגע אחרי שהשחיין האמריקאי קיירן סמית' זכה במדליית הארד במשחה ל-400 מ' חופשי, הצליחו הכתבים בבריכה האולימפית בטוקיו להביך אותו. "מה אתה יודע לספר לנו על אחמד חפנאוי, האלוף האולימפי הטרי?", הם שאלו אותו, "הדבר היחיד שאני יודע להגיד עליו זה שהוא האלוף האולימפי ב-400 מ' חופשי", הוא הודה.
קשה להאשים את סמית'. עד היום, כשנכנס אל דפי ההיסטוריה של השחייה האולימפית, אחמד חפנאוי בן ה-18 מתוניסיה היה דמות אלמונית בענף השחייה. רק לפני שנתיים הוא השתתף באליפות העולם לנוער ולא עבר את שלב המוקדמות ב-400 מ' חופשי. החל מהיום הוא האלוף האולימפי במשחה הזה. בלתי נתפס.
אף אחד לא ציפה מחפנאוי להישג כזה במשחקים האולימפיים. כנראה שגם הוא עצמו לא. זמן ההרשמה שלו לטוקיו עמד על 3:46.16 דקות. במוקדמות הוא קבע 3:45.68 דקות והשתחל לגמר מהמקום השמיני האחרון. מאוחר יותר הוא הודה שעצם ההעפלה למשחה הגמר הייתה הפתעה עבורו.
כיאה לשחיין שעלה לגמר עם התוצאה האיטית ביותר, חפנאוי שובץ למסלול השמיני והמרוחק. מסלול ממנו ברוב המקרים לא מגיעים המנצחים. את מה שקרה מהרגע שחפנאוי קפץ למים ועד שנגע בקיר בפעם האחרונה, קשה מאוד להסביר. חפנאוי פשוט הוציא מעצמו את משחה חייו. מחוץ לרדאר של המועמדים הטבעיים הוא חתר בכל כוחו ואחרי 350 מ' מצא את עצמו במקום השני אחרי ג'ק מקלאפלין האוסטרלי. הוא לא הסתפק בזה. בפיניש אדיר התוניסאי עקף את יריבו האוסטרלי ועצר את השעון על 3:43.36 דקות. כמעט שלוש שניות מהר יותר מתוצאת השיא שלו לפני אולימפיאדת טוקיו.
חפנאוי לא הצליח להסתיר את ההפתעה העצומה כשהבין שהוא המנצח במשחה. הוא שיחרר צרחה אדירה, חבט במים ונראה המום מהסיטואציה. "הייתי כל כך מופתע, לא הצלחתי לעכל את זה", הוא סיפר מאוחר יותר והקדיש את מדליית הזהב למשפחתו ולעם התוניסאי, "יש לכם אלוף כעת, תהיו גאים בי". בפודיום כבר הכול התפרק ממנו והוא פרץ בבכי.
עד היום הדמות המזוהה ביותר עם השחייה התוניסאית היה השחיין למרחקים ארוכים אוסמה מלולי, מי שזכה באולימפיאדת בייג'ינג במדליית הזהב במשחה ל-1,500 מ' חופשי וארבע שנים מאוחר יותר זכה בזהב נוסף, הפעם במשחה ל-10 ק"מ במים פתוחים ובארד ב-1,500 מ' חופשי.
חפנאוי גילה את השחייה בגיל 6, קצת אחרי מדליית הזהב הראשונה של מלולי. אביו ששיחק בנבחרת הכדורסל של תוניסיה רשם את בנו לחוג שחייה באחד המועדונים המקומיים - והילד הפגין כישרון יוצא דופן. כשחפנאוי היה בן 12 הוא צורף לתוכנית השחייה הלאומית של תוניסיה. הישגיו בנוער כאמור היו צנועים יחסית, בטח לא כאלו שיבשרו על מי שכבר בגיל 18 יזכה במדליית זהב אולימפית. כך למשל, לפני שלוש שנים הוא סיים שמיני ואחרון בגמר 400 מ' חופשי באולימפיאדת הנוער בבואנוס איירס, ולפני שנתיים החמיץ מדליה באליפות העולם לנוער כשסיים רביעי במשחה ל-800 מ'.
היום, אחרי הזכייה הוא הפך לסיפור הגדול של הרגע ועיתונאים רבים התגודדו סביבו (עד כמה שאפשר במגבלות איסורי הקורונה) וניסו להבין מאיפה נחת עליהם הזוכה המפתיע הזה. צופים אמנם לא היו במקום, אך בכל מקרה הבקשות לסלפיז מטעם אלו שכן זכו לנכוח בבריכה, לא פסקו.
"אני אוהב לעשות דברים רגילים של בני גילי, להסתובב עם חברים ולשחק כדורגל", הוא סיפר לכתבים הסקרנים, "אני מתכוון בעתיד לשחות וללמוד בקולג' אמריקאי, אבל אני עוד לא יודע איזה".
מקלאפלין שנאלץ להסתפק במדליית הכסף בגלל התוניסאי המפתיע, נשאל האם הופתע מההישג של המנצח וטען שלא במיוחד, "זו אולימפיאדה. תמיד יש הערכות ותחזיות, אבל בסוף הכול יכול לקרות. בכל פעם יש במשחקים האולימפיים סיפורים מיוחדים כאלה, ועכשיו חפנאוי הוא סיפור כזה. הוא עשה שיא אישי אדיר ומגיע לו כל הקרדיט".
וכדי להפוך את היום המושלם שלו למושלם אפילו יותר, חפנאוי זכה לפרגון מהמלך הנצחי של הבריכה, מייקל פלפס, שאחרי חמש אולימפיאדות בהן לקח חלק כשחיין - יכול סוף סוף לצפות מהצד בדור הבא ולהתרשם. "חפנאוי עשה משחה לא יאומן - וחתך המון מהשיא שלו. ההבדל באולימפיאדה הזו ביחס לאולימפיאדות קודמות הוא שהפעם לדעתי לכל שחיין בגמר יש סיכוי לזכות בזהב ולא משנה באיזה מסלול הוא נמצא".
