1. מיכה מי?
הפועל באר־שבע היא אחת משש קבוצות בלבד באירופה שלא הפסידו העונה ויש לכך כמה סיבות. רוני לוי עבר במשחקים האחרונים למערך חדש והדברים עובדים טוב יותר, בעיקר ההגנה שנראית הכי חזקה בליגה, אבל זה לא הכל. הדבר המרשים ביותר בסיבוב הראשון היה רמזי ספורי. 21 שערים הבקיעה המוליכה, והקשר אחראי – בעזרת כיבושים (6) או בישולים (4) - לעשרה מהם, כפול מכמות השערים שהיה מעורב בהם בכל העונה שעברה וכמעט מחצית מהכמות שהבקיעה הקבוצה העונה.
בין שלל הרכישות בקיץ האחרון, והיו המון כאלה, סומן דור מיכה כמי שיעשה את ההבדל, אבל בסופו של דבר ספורי נכנס למקום שלו, ממש לאותה משבצת על המגרש, והוא מוביל את ההתקפה. רבים רואים בעומר אצילי כשחקן המצטיין עד כה, אבל ספורי בהחלט נותן לו תחרות.
2. כוכבת רשת
הסיבוב הראשון של העונה שעברה היה חלומי עבור מכבי חיפה, סימן הפתיחה לאליפות שבדרך. אחרי 13 משחקים הייתה הקבוצה בפסגה, במרחק 8 נקודות ממכבי ת"א. העונה היא השיגה פחות נקודות, והיא אפילו לא במקום הראשון, אבל כמות השערים שלה גדולה יותר. מכבי חיפה של הסיבוב הראתה שהיא יכולה להתפוצץ בכל רגע נתון.
32 שערים לעומת 21 של באר־שבע, הכובשת השנייה בטיבה – כ־50 אחוז יותר, והרגל (או הראש) עוד נטויה, כיוון שרק לאחרונה התחיל אחד החלוצים להבקיע בצרורות. 7 שערים יש לדין דוד, כולם בחמשת המשחקים האחרונים – והפוטנציאל אפילו גדול מהמצב הקיים.
3. בית ובלגן
כבר שנים רבות שבית"ר ירושלים היא שם נרדף לבלגן. גם אם קורה משהו מקצועי מעניין, אפילו אם הקבוצה רצה יפה ומטפסת בטבלה, משהו מתרחש. אבל משהו כמו המעצר של משה חוגג עדיין לא ראינו. בית"ר לא נראתה טוב עוד קודם לכן. ההגנה רחוקה מלהיות סבירה, הקישור לא יצירתי, וההתעוררות של ירדן שועה לא מספיקה.
אז חוגג לא נמצא, כמו גם המאמן שהתחיל את העונה, ארווין קומאן, והיחיד מהשדרה המקצועית הבכירה שעדיין בתפקיד הוא אלי אוחנה. האם הוא, יחד עם הנאמן, יצליחו להוציא משהו מהעונה הזו? אפשר להיות ספקנים. קחו בחשבון שבית"ר עוד צריכה למכור שחקנים, כך שהיא עלולה להתגעגע לסיבוב הראשון.
4. חזרו בגדול
אוהבים לומר ששחקנים ישראלים חוזרים מחו"ל ואז זוכים לחוזה מנופח בקבוצה רק על בסיס תג "לגיונר לשעבר". לאחרונה אנחנו מגלים מגמה שונה – קאמבקים מוצלחים. בירם כיאל, שחזר אשתקד לארץ, פותח עונה בישראל לראשונה מאז 2009 והוא אחד השחקנים הטובים בליגה. אותו דבר אפשר לומר על אלון תורג'מן, שעזב את הפועל חיפה לפני שלוש שנים, שיחק באוסטריה ובפולין, וחזר בינואר של העונה שעברה רק כדי להתפוצץ בסיבוב הזה. אלמלא הפציעה יש להניח שהיה פותח פער בטבלת מלך השערים.
אבל הסיפור המעניין ביותר הוא של קני סייף, שלא היה שחקן מוביל כאן לפני שעבר לבלגיה ולארה"ב (שם גם הופיע בנבחרת), והוא כנראה האחראי המרכזי לשינוי העונה של אשדוד.
5. מיישרים קו
מועדון עובר שינויים מקצועיים כל הזמן, לפעמים קטנים ולפעמים גדולים, אבל ההבדל בין מכבי ת"א שזכתה באליפות רק לפני שנה ומשהו לבין זו הנוכחית הוא עצום. אם בצלחת האחרונה הציגו הצהובים את אחת מקבוצות ההגנה הגדולות שהיו פה, אז את הסיבוב הראשון של העונה הם סוגרים כאחת מקבוצות ההגנה הגרועות בליגה.
אוהדים חיים על תקווה, וזו ניתנת להם פעמים רבות על ידי פיטורי מאמן, רק שלמכבי ת"א הנוכחית לקח חודש וחצי למצוא מחליף על הקווים, תקופה שהציגה בעיות נוספות. המאמן החדש, מלאדן קרסטאיץ', יהיה זה שיפתח את הסיבוב השני. הנה התקווה.
6. להיטי ה-90
בחודש מארס האחרון, לקראת סיום העונה שעברה, לא היה בליגה אף מאמן שנמצא בעשור השביעי לחייו. גם בכדורגל, הרי, צעירים תופסים מקום של אחרים.
מאז הספיק אלישע לוי (64) לקבל את התפקיד בהפועל חיפה, בני לם (62) חסר הניסיון באימון בוגרים אבל בעל ניסיון חיים עשיר נענה לאתגר במכבי נתניה, ויוסי מזרחי (68), המבוגר מכולם, הוזעק כדי להציל את בית"ר. שלושתם אימנו בליגה באמצע שנות ה־90, בזמן שהמאמן הצעיר ביותר בליגת העל כיום, ברק בכר, פילס את דרכו במחלקת הנוער של נווה יוסף.
7. תעלומה אדומה
נלך רגע חודשיים אחורה. הפועל ת"א הביסה אז את חדרה במחזור השביעי, אמצע הסיבוב, ונשארה קרוב למקום הראשון. כן, הראשון. שלוש נקודות מתחת לבאר־שבע, נקודה אחת מעל מכבי חיפה, כפול נקודות מהיריבה הגדולה מכבי ת"א, וגם אם ההתקפה לא הרשימה, הסגנון ההגנתי לפחות הביא לשער נקי. הפועל ת"א נראתה אז כמו קבוצת פלייאוף עליון.
נריץ קדימה. בששת המשחקים הבאים הפועל לא ניצחה, הוציאה שלוש נקודות במצטבר (הכי מעט בליגה אחרי מכבי פ"ת), הכדורגל עדיין הגנתי ולא טוב והיא כבר בפלייאוף התחתון. הסגל אולי לא מושלם, אבל יכול להספיק לחצי העליון של הטבלה, רק שאף אחד, כולל ניר קלינגר, לא יודע איזו הפועל ת"א תגיע לסיבוב השני.
8. צרות בבית
אוהדי מכבי פ"ת יוצאים נגד שם המשפחה לוזון? אם דבר כזה מתרחש כנראה המצב באמת רע, והביטוי לכך הוא המקום האחרון בטבלה. בשנתיים הקודמות גיא לוזון ירד ליגה עם מכבי פ"ת, העלה אותה בחזרה, ועכשיו עלול שוב למצוא עצמו בלאומית. האוהדים רוצים שיניח את המפתחות, אבל לוזון לא מסכים. אבל אולי המאמן צריך לחשוב גם על האחריות שלו, למשל בהחתמת קבלן הירידות בן רייכרט. אם פ"ת תרד יהיה רייכרט השחקן השני בהיסטוריה שיורד ליגה עם חמש קבוצות שונות. רק ישראל זגורי עשה זאת קודם.
9. רעש, מנצחים
סכנין, יחד עם אשדוד, היא הדוגמה הטובה ביותר למה שעובר על הליגה העונה: רגע היא בתחתית, עומדת בפני פיטורי מאמן, ורגע בצמרת חושבת על אירופה. סכנין, עם קישור אדיר שכולל את איהאב גנאים, מרואן קבהא וכיאל, נמצאת כבר במקום השלישי.
אבל בסכנין, כמו בסכנין, אין רגע דל גם כשהכדורגל מסתדר. מהומות והתפרעויות, סגירת דוחא, טענות לפעמים מוזרות ולפעמים לגיטימיות (כמו במקרה האחרון) לגזענות – כל אלה היו בסיבוב הראשון, ויש להניח שעוד מחכות הפתעות לסיבוב השני. וכמו תמיד, המצב הנפיץ עלול להשפיע על המגרש.
10. הפוך על הפוך
ליגת העל מודל 21/22 היא אקראית, בלתי צפויה. הפועל חיפה והפועל ת"א פתחו בסערה והידרדרו. אשדוד הייתה מתחת לקו האדום ושבועיים מאוחר יותר קפצה לחלק העליון. קריית־שמונה נראתה כמו הקבוצה הכי חלשה בליגה, אבל כרגע היא היחידה חוץ משתי המוליכות שסגרה את הסיבוב עם שלושה ניצחונות רצופים.
כן, מתחת לטופ, מתחת לבאר־שבע ומכבי חיפה, הכל יכול לקרות. רק ארבע קבוצות (סכנין ומכבי ת"א הן השתיים האחרות) מחזיקות במאזן שערים חיובי בליגה. עד כמה מדובר בנתון מוזר? זה לא קרה כבר 16 שנה. בקיצור, סיבוב אחד הסתיים, אבל הסיפורים של הסיבוב הבא יכולים להיות שונים לגמרי.
פורסם לראשונה: 14:34, 15.12.21
