לדני אבדיה יש השנה עונה מצוינת. הוא מראה שיפור ניכר כמעט בכל המדדים והתרומה שלו למשחק בוושינגטון השתדרגה בשנים האחרונות משחקן משלים לאחד משניים או שלושת הכוכבים הלגיטימיים של הקבוצה. יש הנסחפים עד כדי לראות בו אולסטאר בעתיד הקרוב (עזבו את זה: אם דומנטאס סאבוניס הנפלא, מלך הדאבל דאבלים של הליגה והאיש שבלעדיו סקרמנטו מתקשה לתפקד, לא נבחר, אז דני קל וחומר). אבל ללא כל קשר למנת המחמאות היומית המוזרמת עליו מדי יום בתקשורת הישראלית, כדאי למדוד אותו לפי כמה פרמטרים סטטיסטיים ברורים יותר.
נחזור ליסודות. אבדיה הוא סמול פורוורד שנבחר תשיעי בדראפט של 2020. אם רוצים לראות מגמת שיפור שלו ביחס לעצמו, כמו גם ביחס לאחרים, כדאי לבדוק זאת בהשוואה לשחקנים באותה עמדה שנבחרו באותו דראפט. יודעים מה? בואו נצמצם את זה לסמול פורוורדים שנבחרו בסיבוב הראשון. התוצאות עשויות להיות מרתקות.
שיהיה ברור: אבדיה הוא שחקן נהדר, עובד קשה, צנוע, לא מרוכז בעצמו ובא למשחק עם הגישה האירופית הבריאה שגורסת ידיעה של כל התפקידים על המגרש (גם אם לא בהכרח התמחות בכל אחד) וקבוצתיות חסרת פשרות. אבל הוא לא יהיה לארי, לברון, דוראנט או הדוקטור. ולכן לא אליהם צריכה להיות ההשוואה – מה גם שהם הגיעו לליגה עם נתונים אחרים לגמרי ולפעמים גם בתקופות בהן המשחק היה שונה לחלוטין. ההשוואה תהיה לפטריק וויליאמס, אייזק אוקורו, ארון ניסמית', סאדיק ביי וג'יידן מקדניאלס.
אבדיה, נכון לאמצע השבוע, עומד על 14.6 נקודות ב-29.9 דקות (לעומת 6.3 ב-23.3 בעונה הראשונה), 7.2 ריבאונדים (4.9) ו-3.8 אסיסטים (1.2), עם עלייה באחוזים מכל הטווחים. איש מבין השישה (אבדיה וחמשת הנוספים) אינו כוכב גדול בתחום החסימות והחטיפות, כך שהנתונים הללו לא רלוונטיים. אבל עדיין יש לנו כמה פרמטרים להשוואה. אפשר לראות בבירור שוויליאמס, שנבחר רביעי על ידי שיקגו, הוא שחקן בדעיכה. בהשוואה לתחילת דרכו, המספרים שלו כיום אינם מראים שיפור משמעותי, אם בכלל. כמות הדקות שהוא מבלה בממוצע על המגרש כמעט ולא השתנתה, האחוזים שלו מהקו אמנם השתפרו, אבל בסך הכל הזריקות מהשדה לא נכנסות טוב יותר מבעבר וממוצע הנקודות שלו בין העונה לראשונה צמח רק בנקודה אחת, מ-9 ל-10. מספר הריבאונדים זניח (3.9).
אצל אוקורו המצב מוזר משהו. גם הוא נבחר מעל אבדיה (קליבלנד בחרה בו במקום החמישי בדראפט, מיד אחרי וויליאמס), והוא הפך כבר בשנתו הראשונה לשחקן חמישייה. הוא משחק כיום חמש דקות פחות בממוצע למשחק (שזה המון) מששיחק כפרשמן (27.4 לעומת 32.4), ולמרות שהממוצעים שלו השתפרו בקליעה מהשדה, מיעוט הדקות מביא לכך שהוא קולע כיום בממוצע מספר דומה (אפילו נמוך מעט) של נקודות מדי משחק, 9.4 לעומת 9.6.
מקדניאלס נבחר ע"י מינסוטה לקראת סוף הסיבוב הראשון (מקום 28), ובסוף עונת הבכורה הממוצעים שלו היו דומים למדי לאלה של אבדיה, אולי מעט מעליו. כמו אבדיה, אחרי שתי עונות כמחליף, הוא הפך להיות שחקן חמישייה לגיטימי. אבל שוב, ארבע שנים אחרי שנבחר, הנתונים שלו אמנם גבוהים יותר בנקודות (הוא משחק חמש דקות יותר מבעונה הראשונה, וקולע 10.6 נקודות), אבל הוא מוריד פחות ריבאונדים (3.1 לעומת 3.7) וכמעט אינו רלוונטי במסירות.
ביי (נבחר 19) היה כוכב כבר מתחילת דרכו. הוא נכנס לליגה כשחקן חמישייה לגיטימי בדטרויט ומיד פתח בנתון קליעה דו ספרתי, 12.2 נקודות למשחק. בחלוף השנים, הוא שיפר רק ל-13.7. האחוזים שלו השתפרו מטווח ה-2 וצנחו מטווח ה-3, האחוז הכללי מהשדה בינוני מאוד (41.6) וגם מסירות הוא לא למד לתת. לעומת זאת, הוא לוקח שני ריבאונדים יותר מבתחילת הדרך (6.5) למרות שהוא משחק חמש וחצי דקות פחות, ותפוקת הריבאונדים שלו היא היחידה כאן שמתקרבת לנתונים של הישראלי.
מה שמשאיר אותנו עם ניסמית' מהמקום ה-14. את עונת הפתיחה שלו בליגה הוא בילה בקצה הספסל של בוסטון, כשכמעט במחצית המשחקים הוא לא שותף כלל. אחרי שנתיים מתסכלות הוא עבר לאינדיאנה ושם הוא פותח בחמישייה זו השנה השנייה ברציפות. מספר הדקות על המגרש עלה בהתאם, האחוזים השתפרו והתפוקה בנקודות זינקה פי שניים וחצי, מ-4.7 ל-12.3.
ואחרי כל אלה, בואו נדבר על אבדיה. הבחור קולע בעונה הזו את הממוצע הגבוה ביותר שלו בכל עונותיו בליגה, והנתון הזה הוא שיאו של רצף שיפור מעונה לעונה. בכל אחת מארבע העונות שלו בליגה הוא קלע יותר נקודות, וכמעט תמיד באחוזים משופרים לעומת השנה הקודמת. הוא שיפר מאוד את נתוני השלשות שלו, בעיקר בהשוואה לצניחה היחסית בעונה שעברה אבל גם ביחס לעונה הראשונה. הוא פוגע מהשדה בעשרה אחוז יותר מבעונה הראשונה, והנתון שלו מהעונשין דומה. גרף הלמידה והשיפור שלו חיובי ותלול יותר משל כל אחד אחר כאן.
והכי חשוב: מבין כל הפורוורדים שהזכרתי הוא המגוון ביותר. הכוונה בעיקר לריבאונדים, אבל לא רק. דני עם 7.2 ריבאונדים למשחק השנה, שיפור של יותר מארבעים אחוז מאז עונתו הראשונה והנתון הגבוה ביותר מאלה של בני מחזורו ועמדתו. אותו הדבר נכון לגבי האסיסטים. הבחור תמיד ידע למסור, אבל בשנה הראשונה המשחק שלו היה הססני משהו, ואילו השנה הוא בטוח בעצמו הרבה יותר, וכך הנתון קפץ יותר מפי שלושה מ-1.2 ל-3.8 אסיסטים למשחק.
לו היה דראפט 2020 יוצא לדרך היום, סביר להניח שחלק מהדירוגים היו משתנים. גארדים זריזים כמו האליברטון, מקסי, קוויקלי וביין היו מזנקים במעלה הדירוג. מדורגים גבוה שזכו להערכת יתר, כמו ווייזמן, אוקונגוו, הייז וטופין אולי היו יורדים למיקום נמוך יותר. מה שבטוח הוא שמבין כל החבר'ה בעמדה מספר 3, אבדיה היה מזנק לראש הרשימה. הפרפורמנס שלו פשוט טוב יותר משל כל אחד אחר שם.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? התחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
