הדני שהרעיד את פסגות הרי האלפים. אין דרך אחרת לתאר את מה שעשה אתמול יונאס וינגגור במה שסומן כאחד השלבים הקשים והאכזריים של הטור דה פראנס, בדרכו ללבישת החולצה הצהובה ולמהפך שזעזע את טבלת הרוכבים המובילים.
אמנם השלב האייקוני ביותר יתקיים היום (חמישי), עם העלייה האימתנית לפסגת האלפ דואז, אבל השלב של אתמול היה לא פחות קשה (בהתחשב בתנאי השרב איתם מתמודדים הרוכבים בימים המפרכים הללו). בשיא הטיפוס לפסגת הקול דה גאליבייה עוד היה נדמה שווינגגור וטדיי פוגצ'אר (מנצח הטור בשנתיים האחרונות ומי שלבש עד אתמול את החולצה הצהובה) ימשיכו ראש בראש עד הסיום, כשגם בטבלת הדירוג הכללי הפרידו ביניהם 39 שניות בלבד.
הפועל שהפך למנהיג
רק שאחד הקטעים האפיים שנראו בתולדות הטור, סידר דרמה מהאגדות, כשהרוכב הדני בן ה-25 מצא את האנרגיות ודיווש במלוא העוצמה לפסגה האחרונה (הקול דה גראנון), תוך שהוא תוקף באופן בלתי נתפס כ-4.5 ק"מ לסיום, ללא כל תגובה מצידו של הסלובני הצעיר, שלראשונה מזה זמן רב נראה פגיע באופן חריג. בסופו של השלב בן ה-152 ק"מ נדהמו כולם לגלות כי הטבלה התהפכה לגמרי ו-וינגגור פתח פער משמעותי של 2:22 דקות על פני פוגצ'אר שצנח אל המקום השלישי בדירוג הכללי. אם לא די בכך, הרי שמדובר בניצחונו הראשון אי פעם של וינגגור בשלב בודד בטור דה פראנס.
ביום אחד, בעקבות ניצחון פנומנלי אחד, הפך וינגגור מ'פועל' שהיה אמור לסייע לרוכב הבכיר של יומבו-ויסמה קבוצתו, פרימוז' רוגליץ' (פרק את הכתף בשלבים הראשונים), לזכות בחולצה הצהובה, לפייבוריט המובהק ללבוש אותה בעצמו בשלב המסיים בשדרות השאנז אליזה בפריז. כעת, הוא זכה בבונוס יוקרתי, ללבוש אותה ביום הבסטיליה, כאשר הטור דה פראנס יגיע היום לעליה המיתולוגית של האלפ דואז - הקטע היוקרתי ביותר בהיסטוריה של המרוץ.
"אין מילים בפי. אפילו בחלומות שלי לא דמיינתי את זה, לנצח וללבוש את החולצה הצהובה", אמר אתמול וינגגור הנרגש, דקות ספורות לאחר הניצחון ההרואי. "בטיפוס האחרון של השלב, חשבתי שאם לא אנסה לתקוף, אז כנראה שלא אצליח לנצח בו. מקום שני זה יפה ומכובד, אבל עכשיו אני מכוון לנסות ולזכות במקום הראשון".
כובש פסגות
וינגגור הוא מהילרסלב, עיר קטנה בת 15 אלף תושבים בצפון-מערב דנמרק, בה גדל ושם הוא עדיין מתגורר, עם זוגתו טרין ובתם פרידה בת השנתיים. אדם שקט, שלא אוהב להעמיד את עצמו בפרונט. "בצעירותו יונאס שיחק כדורגל. לקחתי אותו לתחרות, וכך התפתחה אהבתו לענף", סיפר אביו. "זה קרה לאט מאוד. הייתה לו תקופה קשה בהתחלה, מאוד קשה, אבל הוא התמיד ואהב את רכיבת האופניים מאוד", הוסיפה האם הגאה. במרוצת השנים, הילד שרכב על האופניים ברחובות הפך לאחד מהמטפסים האיכותיים שיש לפלוטון להציע, ואף נרשם בדפי ההיסטוריה אשתקד כדני השני שעומד על הפודיום בשדרות השאנז אליזה (אחרי ביארנה ריס שזכה בתחרות ב-1996), כשהגיע למקום השני. מדהים לחשוב שמדינה לא הררית במיוחד כמו דנמרק, אלא כזו שמייצאת בעיקר ספרינטרים או כאלה שמתמקצעים בתחרויות חד יומיות, הצליחה לייצר 'קילר' כובש פסגות (תרתי משמע) כמו וינגגור.
יונאס הצעיר פיתח בהדרגה את כישורי הטיפוס שלו והיה חדור אמונה כי ביכולתו לעשות קריירה מפוארת מרכיבה על אופניים. "עשיתי את הצעד הראשון כשהצטרפתי לקבוצת הפיתוח הדנית קולוקוויק במאי 2016. עבורי, זה היה המקום הטוב ביותר לגדול בו כרוכב אופניים. חברי הקבוצה ומנהליה לימדו אותי המון, כשגם טרין זוגתי תמכה בי וחיזקה אותי נפשית באותם ימים", אמר וינגגור. בחלוף כשנה, חוסר המזל פקד את הרוכב הצעיר ששבר את רגלו בטור דה פיורדס, מה שתקע מקל עבה בגלגלי אופניו. וינגגור נאלץ לחשב מסלול מחדש, השכים בשעות הבוקר המוקדמות ועבד במפעל כאורז דגים עד שעות הצהריים. כשהחלים, בקיץ 2018, חזר לרכיבה והצטרף ב-2019 לקבוצתו הנוכחית יומבו-ויסמה. הכישרון היה שם אבל עדיין היה נראה כי עליו לעבוד בעיקר על הצד המנטלי, כדי להפוך לשם דבר בסבב העולמי.
לאחר שהעולם יצא מהסגרים והבין איך להסתדר לצד הקורונה, והמרוצים החלו לחזור אט אט, וינגגור צבר ניסיון, למד מהטובים ביותר שרכבו לצידו בקבוצה והחל לצבור גם הישגים בזכות עצמו. שנת 2021 האירה לו פנים, כשניצח את השלב החמישי בטור האמירויות, סיים שני בטור של חבל הבאסקים ולקינוח עלה לקדמת הבמה המרכזית והגדולה מכולן כאמור, עם השגת המקום השני בטור דה פראנס אשתקד, בתחרות שיועדה לו תחילה כחוויית למידה והתחשלות. "אני זוכר את הימים מילדותי, כשעודדתי מצידי הדרך את הרוכבים בתחרות הג'ירו ד'איטליה שהוזנקה מהעיר הרנינג בדנמרק ב-2012. כעת, המרוץ הגדול בעולם הגיע לדנמרק וזה חלום שמתגשם עבורי", אמר וינגגור שהפך ל'לידר' של קבוצתו במטרה להגן על החולצה הצהובה עד ליום האחרון בבירת צרפת. "לא אכפת לי מי מנצח, זה ספורט קבוצתי. אנחנו תמיד עושים כמיטב יכולתנו", אמר וינגגור בצניעות האופיינית לו. אחרי אתמול, הוא צריך כבר לחשוב הרבה יותר רחוק.
