בעולם המודרני של היום כולם אוהבים להגזים. המילה "אגדה" נאמרת בעולם הספורט על כל שטות, על כל שחקן שעולה מהנוער ועל כל הבלחה חד פעמית של מישהו אנונימי. אבל לו הייתי צריך לבחור אדם אחד – רק אחד – שמילה זו תתאר אותו באופן מושלם, זהו רוג'ר פדרר, שהודיע על פרישה מטניס תחרותי.
רוג'ר פדרר היה, ולנצח יהיה, אגדת ספורט בכלל, ואגדת טניס בפרט. הוא הסיבה שאני ועוד מיליוני ילדים בכל העולם התאהבנו בענף הזה. הוא האדם שנתן לטניס את הקפיצה הכי גדולה שלו. הוא הציג את כל מה שטוב ויפה בספורט (לא רק בטניס). הוא שמר על צניעות, שמר על כבוד ובעיקר שמר על ה"קלאס" שמאפיין אותו.
הדיון מיהו שחקן הטניס הגדול בהיסטוריה ילווה אותנו תמיד, גם כשכל השלושה (פדרר, נדאל וג'וקוביץ') יפרשו. פדרר הוא לא השחקן שזכה בהכי הרבה תארי גרנד סלאם, הוא גם לא השחקן שזכה בהכי הרבה תארים בסבב, אך תרשו לי לנחש שאף אחד, לעולם, לא יקבל את כמות האהבה וההערכה שהוא קיבל. כי גם אם פדרר הוא לא השחקן הגדול ביותר בהיסטוריה, הוא האדם הגדול ביותר ששיחק טניס אי פעם.
הפרישה של הפנומן השווייצרי אמנם לא מפתיעה, אבל היא בלתי נתפסת. אף אחד לא באמת האמין שפדרר יצליח לחזור, בגיל 41, מניתוח נוסף במיניסקוס, אבל כולם סירבו להאמין שזה הסוף. אני, כמו כולם, קיוויתי ששוב הוא יצליח לעשות את הבלתי ייאמן ויחזור לשחק בענף שהוא כל כך אוהב.
אין איש בעולם שיכול למלא את החלל שהשאיר אחריו פדרר בעולם הטניס. אין עוד אדם שיכול לגרום למיליוני צופים לקום באמצע הלילה כדי לראות טניס. ובעיקר, אין עוד אף אחד שהוא קונצנזוס כל כך גדול, כזה שגם לאוהדים של היריבים שלו יש תחושה חמוצה כשהוא מפסיד.
לא נשאר אלא להגיד, שלום ותודה. תודה על התרומה הענקית שלך לענף שאני כל כך אוהב (בזכותך). עולם הטניס לעולם לא יראה אותו דבר בלעדיך!
גם אתם רוצים להיות פרשנים? תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
