10 שנים עברו מאז האליפות האחרונה של מנצ'סטר יונייטד. 10 שנים קשות מנשוא, 6 שנים מהתואר האחרון. אלו היו שנים של כאב, סבל, כדורגל משמים, מאמנים טובים יותר וטובים פחות, וסגל שאינו ראוי ללבוש את סמלה של מנצ'סטר יונייטד. נראה היה שהשדים האדומים הפכו להיות גרמלינס חמודים (ללא תוספת המים שנשפכים עליהם, כמובן).
כאוהד משנת 1998, שחווה בעיקר הצלחות מהותיות, לראות את הקבוצה במצב זה בשנים האחרונות, יצר אצלי תחושה שלא חשתי בעבר גם בעונות תחת סר אלכס שלא היו בהכרח מוצלחות. תחושה של אכזבה מרה ואי-ידיעה מתי נחזור לבמה העיקרית. לתחושתי האישית, אני מדמה מצב זה, לטובה ולרעה, לסט רגשות כאשר נולד ילד, שלמעשה מעצים רגשות קיימות פי כמה וכמה. כך גם קבוצת הכדורגל האהובה עליי.
כעת הגיע אריק טן האח, עם ה-Man Management האיכותי שלו, הדרישה לכדורגל מסוים והשפעתו החיובית על שחקניו. מה שהבוס החדש של יונייטד עבר בחצי שנה האחרונה, משני ההפסדים בתחילת העונה לברייטון וברנטפורד, משבר רונאלדו וייצוב הקבוצה, מאמנים רבים לא חווים במשך שנים. כעת, עם הזכייה בגביע הליגה, "גביע השוקו" של אנגליה (מודה - היו דמעות בזכייה זו), הוא מסמל התחלה חדשה. זה אינו התואר החשוב בעולם, וכידוע ליונייטד יש מסורת זכייה בתארים משמעותיים יותר, אך ישנה תחושה שזו התחלה של שנים גדולות להיסטוריה של המועדון וחזרה לקדמת הבמה.
לאחר שנים כה רבות, השדים חוזרים לרדוף אחרי תארים, ופשוט מרגיש שחייב להירשם: אריק אתה 10 (ten), (ה)אח!
גם אתם רוצים להיות פרשנים? תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
