הניצחון של מכבי ת"א על ז'לגיריס קובנה 78:95 היה יפה, מעודד, עם לא מעט דברים חיוביים על המגרש, אבל צריך לקחת אותו בפרופורציה הנכונה. הוא עדיין לא מבשר בהכרח על שינוי. כדי לדעת אם משהו טוב קורה לצהובים נצטרך לחכות עוד כמה משחקים, פשוט כי היריבה מקובנה היא לא קבוצה אופיינית ליורוליג: אין לה המון כישרון התקפי ולכן גם קבוצת הגנה מוגבלת כמו מכבי מסוגלת לעצור אותה.
זאת הייתה הפעם הראשונה העונה שהחניכים של עודד קטש ספגו פחות מ-80 נקודות. זה לא קרה בגלל איזו תוכנית הגנתית חתרנית ומרחיקת לכת. דווקא היו משחקים בעבר שבהם צוות האימון של מכבי ניסה דברים מתוחכמים בהגנה, והשחקנים לא ביצעו. אתמול פשוט הייתה שמירה אישית חזקה, צמודה, עם העדפה למניעת שלשות גם במחיר של חדירות, ומתן עזרה מסיבית נגד החודרים גם במחיר של הוצאת כדור. בנוסף, ההגנה סימנה כשחקן מפתח את לוני ווקר, ולחצה עליו במטרה שיוותר על הכדור וייתן לאחרים לקבל החלטות, כנראה מתוך הנחה שהקו האחורי של הליטאים לא ממש יצירתי.
4 צפייה בגלריה
הורד
הורד
נראה היה שדיברו יותר במהלך השבוע על ההגנה כמפתח להצלחה. הורד
(צילום: דראגן טשיץ')
להנחה הזאת היה על מה להתבסס. ז'לגיריס מדורגת בחצי העליון של טבלת היורוליג כי היא קבוצת ההגנה שסופגת הכי מעט במפעל, לא בגלל כישרון התקפי יוצא דופן שגורם לך לפחד לשמור על שחקניה צמוד. מצד שני, מדובר בקבוצה שפירקה את מכבי במשחק הקודם. למעשה, הרבה קבוצות עשו את זה העונה כי מכבי שומרת לרוב גרוע. אתמול היא הייתה בסדר גמור, השחקנים התאמצו, הטקטיקה הייתה נכונה, נראה היה שדיברו יותר במהלך השבוע על ההגנה כמפתח להצלחה. בקיצור, מה שצריך לקרות תמיד. השאלה הגדולה עכשיו היא האם מכבי תוכל לשמור ככה גם מול יריבות עם יותר שחקני התקפה מוכשרים. אם כן, באמת יש סיכוי שהעונה הזאת תסתיים באופן לא מביך.
עוד סיבה לא להתלהב יותר מדי היא שגם בחלק ההתקפי המשחק התפתח שונה מכרגיל. הלחץ על ווקר הוביל להמון איבודי כדור של ז'לגיריס כבר ברבע הראשון, מכבי רצה ופתחה יתרון. אני מתקשה לזכור מתי זה קרה לה לאחרונה. לרוב היא מתחילה מהוסס ונמצאת כל המשחק בתפקיד הרודפת. האפקט הפסיכולוגי החיובי השפיע על היכולת ההתקפית גם בהמשך. מכבי ניצלה את היתרון המרכזי שלה על הליטאים, מהירות, רצה הרבה והשיגה כמות גדולה של נקודות קלות, כשכרגיל ג'יילן הורד בולט בתחום הזה. רוקאס יוקובאיטיס היה אגרסיבי מאוד, רומן סורקין המשיך את היכולת ההתקפית הטובה, הכל שטף. יש ימים כאלה. השאלה היא באיזה מינון הם חוזרים. בקרוב נדע.

ההפתעה של וויליאמס

הייתה גם הבכורה של טרביון וויליאמס, והיא הייתה מוצלחת מאוד. זה שהאיש שחקן התקפה מגוון ידענו עוד מהמפגש של מכבי מול אלבה. אבל ההפתעה שלי הייתה הצד ההגנתי. נראה שעם וויליאמס סוף-סוף יש למכבי גבוה שיודע לטפל הגנתית בפיק-אנד-רול: מתי לצאת; כמה לצאת כדי לעכב את הגארד שמגיע מולו, אך בלי שהגבוה יברח עמוק מדי פנימה; ומתי אפשר לחזור לשחקן שלו.
4 צפייה בגלריה
טרביון וויליאמס
טרביון וויליאמס
בכורה מוצלחת. וויליאמס
(צילום: דראגן טשיץ')
הנקודה ההגנתית הזאת בדיוק היא אחד הצדדים החלשים של סורקין. גם ווניין גבריאל לא הצטיין בזה, דבר שאותי אישית מאוד אכזב כי הוא הגיע מה-NBA ושם עושים את זה המון, אז היית מצפה שהוא יבין איך מתגוננים מהמהלך. חסיאל ריברו סביר בטיפול בפיק-אנד-רול, יודע לעצור לא רע את הגארדים אם יש חילוף, אבל חסרה לו ההבנה האם ומתי צריך לחזור לשחקן הגבוה. וויליאמס, לפחות ממה שראינו אתמול, קורא הגנה ברמה גבוהה בהרבה משלושתם, ולא רק בפיק-אנד-רול. אם זה ימשיך ככה, זו בשורה מעולה.
אז למה אני מסרב להתלהב. בשתי מילים: סייבן לי. גם הוא התחיל נפלא וכולנו יודעים איך זה הסתיים. אחרי משחק אחד טוב הגיעו קבוצות שסגרו אותו בקלילות. אני חושב שכשמדובר ביכולת הגנתית זה קצת שונה, אבל בואו נחכה לראות את וויליאמס מול גבוהים קצת יותר צעירים ואתלטיים מבראיינט דנסטון האגדי כדי לקבוע סופית.
לוויליאמס יש כמובן עוד דברים שנראים טוב. הוא סוגר נכון לריבאונד, אז למרות שאינו גבוה במיוחד, בדקות שלו הייתה פחות חגיגה מתחת לסל של מכבי. ריבאונד ההגנה זו נקודה חלשה מאוד בקבוצה, ולכן מדובר בעוד אלמנט חשוב. הוא גם מוסר נהדר מההיי-פוסט, אזור קו העונשין, אז אפשר לשים לצידו גבוה שמשחק קרוב לסל. אתמול, לאור הפציעה של ריברו, לא ממש היה אפשר לבדוק את זה. כשריברו יחזור ותהיה אפשרות לרוטציה, נראה איך זה עובד. ליד מי הוא יותר יתאים, ריברו או סורקין? עדיין קשה לדעת. זה יצריך זמן בדיקה כי את כל אחד מהם הוא משלים בגלל תכונות אחרות שלו.
4 צפייה בגלריה
עודד קטש
עודד קטש
פעם ראשונה העונה ביורוליג שמכבי ספגה פחות מ-80 נקודות. קטש
(צילום: דראגן טשיץ')
פייר, לא מבין את פנאתינייקוס. איך הם הלכו על גבריאל אם וויליאמס היה זמין? הוא גם קצת מזכיר את מתיאס לסור בחלק מהתנועות שלו, אז לא היה צריך אפילו הרבה דמיון. ההחתמה שלו והשחרור של גבריאל אלה שתי גניבות במקביל. זה אומר שמערך הסקאוטינג של מכבי עובד קשה.
ואם כבר עקצתם, קבלו טיפ: לוני ווקר, בעבר שחקן NBA נחמד מאוד, נראה לגמרי לא מחובר לז'לגיריס. בארה"ב הוא היה סקורר. בליטא מנסים לעשות ממנו בעיקר רכז. לא עובד. קצת כמו מה שקרה לווייד בולדווין בטורקיה. מה שכן, הוא בדיוק השחקן שמכבי צריכה. גארד שמייצר נקודות ליד הרכז. אם יגיע אחד כזה, הדבר ישדרג את הקבוצה פלאים.
הכי קלאס יהיה לעשות עסקה סיבובית: לקבל אותו ולהעמיס על מישהו את מריאל שאיוק. אח, שאיוק. כל פעם שהוא מוריד כדור לרצפה כדי לחדור - זה אסון. איזו קלאמזיות. האיש יודע או לזרוק באוטומט, או מקסימום לעשות כדרור אחד כדי להכין את עצמו לקליעה. די מוגבל, אבל עם זריקה כה יפה.
4 צפייה בגלריה
רוקאס יוקובאיטיס
רוקאס יוקובאיטיס
שיחק אגרסיבי. יוקובאיטיס
(צילום: דראגן טשיץ')
יש אולי מערך שבו הוא יוכל לפרוח, אבל זה לא יקרה במכבי. מדובר בקבוצה איומה מבחינת קליעת שלשות, לא רק כי אין לה קלעים, אלא גם כי אין לה שחקנים שייצרו מצבים שיאפשרו לקלעים להיות חופשיים, זאת אומרת אנשים שיודעים לחדור ולהוציא מסירה מהירה ומדויקת החוצה.
אז היה ערב כיפי, ויש פתאום קצת ציפיות לכדורסל יותר נורמלי. ראיתי אפילו דיבורים על פליי-אין. ובכן, בסגל הנוכחי - לא. אבל אם יגיע לוני ווקר או תאומו הרוחני - אז כבר יש על מה לדבר.
פורסם לראשונה: 07:00, 27.12.24