הכדור של משחקי המונדיאל מצא את עצמו מתגלגל באופן לא רשמי לשערי כיתות בבתי ספר שונים בארץ. יש הורים שמברכים על כך שמשחקי המונדיאל נכנסו גם לכיתה. חלקם מאוכזבים ממערכת החינוך וסבורים שצפייה באירוע ספורטיבי ברמה עולמית שקורה אחת לארבע שנים, חשוב לא פחות מלמידה של שפה, חשבון, תנ"ך ומדעים.
יש הורים שאינם אוהבים את הרעיון הזה כלל וכלל ובעיניהם זוהי זילות של מערכת החינוך שזורמת מדי עם התלמידים.
אישית התחלתי לצפות ולהתעניין במשחקי המונדיאל בעקבות בני, שהוא חובב מושבע של כדורגל. להפתעתי, גיליתי שהכדור לא תמיד עגול, כמו שתמיד אמרו לנו עוד מאז שהיינו ילדים. נכון, הוא בהחלט עגול כשערב הסעודית גוברת על ארגנטינה הפייבוריטית, הוא עדיין עגול כשיפן מנצחת את גרמניה.
אבל הוא הופך להיות מאד שטוח, כששואלים אותו: "למה קבוצות נשים לא משתתפות במונדיאל?" ו"למה זה לא נראה לנו מוזר?".
אולי הוא מתנפח קצת בצדדים, כששש נשים שופטות נכנסות למגרש בפעם הראשונה במונדיאל. הכדור שלנו מתפנצ'ר לגמרי כשהוא מבין שמאחורי הקמתם של אצטדיוני הענק המפוארים בקטאר שוכבות גופותיהם של יותר מ-6,500 עובדים. אנשים שמסרו חייהם, לתאוות בצע, כסף ושלטון.
הוא מנגב לחלוחית קטנה מהעין, למראה נבחרת איראן האמיצה, חותמת שפתיה בשירת ההמנון כמחאה על אכזריות שלטון.
במשחק השני שלהם, הכדור כבר פורץ בבכי תמרורים ביחד עם הקהל. קשה לו לראות את גיבורי הנבחרת מכופפים ראש בלחץ המשטר ושרים את ההמנון. רגע לפני שהכדור מחליט להתפוצץ, הוא מתאפק עוד קצת. הוא ראה איך אוהדי נבחרת יפן משאירים אחריהם יציע מבריק מניקיון. ולא מתאים לו למצוא את עצמו כבר עכשיו זרוק בפח האשפה.
ואם גם בבית הספר של ילדיכם החליטו להכניס את משחקי המונדיאל באופן לא רשמי, לתוכנית הלימודים.
אני רואה בזה דבר מבורך, כל עוד מביאים לשיח ולדיון את התמונה העגולה שעומדת מאחורי הכדור.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
