היא זכתה בעשר מדליות בהלסינקי 1952 ומלבורן 1956, חמש מתוכן מזהב, כשייצגה את הונגריה במשחקים האולימפיים – מה שהופך אותה למתעמלת היהודייה הגדולה בכל הזמנים ולמתעמלת ההונגריה המעוטרת ביותר. לפני שלושה חודשים היא גם חגגה יום הולדת 102. כן, היא גם האלופה האולימפית המבוגרת ביותר שחיה כיום.
אבל הסיפור המדהים של אגנס קלטי הוא בעיקר סיפור של שורדת שואה, שנאלצה לאמץ זהות בדויה, נישאה נישואים פיקטיביים למתעמל הונגרי, וניצלה מהתופת הנאצית. כל זאת בדרך, כאמור, לקריירה ספורטיבית בלתי נתפסת. סגירת המעגל המרגשת הגיעה בחודש מאי 2017, כשקיבלה בחגיגות העצמאות ה-69 של ישראל פרס מפעל חיים בתחום התרבות והספורט מהמדינה היהודית.
קלטי נולדה ב-1921 בהונגריה, קצת יותר מעשור לפני עליית הנאצים לשלטון. "זאת לא הייתה משפחה דתית", היא סיפרה לאחרונה בראיון. "היה לנו בכלל מפעל נקניקים, אפילו שינקן היה לנו. כשהנאצים עלו לשלטון ב-1933 לא חשבנו שזה סיפור כל כך גדול".
החיבור של קלטי לספורט היה ממש מיידי. בגיל ארבע, בנוסף לשחייה היא החלה להתנסות בהתעמלות, במועדון ספורט יהודי, עם דגש על התעמלות מכשירים. למעט רומן קצר עם נגינת צ'לו, הספורט הפך למוטיב מרכזי בחייה.
כשפרצה מלחמת העולם השנייה קלטי כבר הייתה בת 18, ומשמשת מתעמלת מהשורה בהונגריה. "במהלך המלחמה המשכתי להתאמן בשקט, ככל שניתן", היא משחזרת. "קצת תרגילים, מתיחות. המצב לא החריף כל כך מהר, אז לפעמים יכולנו לקיים שגרת אימונים כמעט מלאה".
מחווה מהוועד האולימפי
כשהכוחות הנאציים הגיעו להונגריה ומגיעה לשם גם רדיפת היהודים, חייה של קלטי משתנים ללא היכר. היא נאלצה להסתתר ולאמץ זהות בדויה – יוהאס פירושקה, עוזרת הבית של המשפחה. היא אפילו נישאה נישואים פיקטיביים למתעמל הונגרי.
לרוב בני משפחתה לא האיר המזל. אביה, דודותיה ובני המשפחה המורחבת נתפסו על ידי הנאצים והוצאו להורג במחנה ההשמדה אוושויץ. אולם אמה ודודתה, ששרדו את השואה, זכו לראות אותה מתפתחת לאגדת ספורט, במהלך שנות ה-50.
זה התחיל כשמלאו לה 24 שנים, היא חזרה למשטר אימונים מלא, וב-1946 החלה רצף לא נתפס של עשר שנים בהן היא זכתה בתואר אלופת הונגריה בהתעמלות. באליפות העולם ברומניה (1956) היא מוסיפה לארסנל התארים שלה שלוש מדליות נוספות. כאמור, את הפסגה האמיתית היא כבשה במשחקים האולימפיים בהלסינקי (1952) ומלבורן (1956) בהן היא קטפה לא פחות מעשר מדליות, והפכה לאגדה בחייה.
עלייה למשחקי המכבייה
לישראל היא הגיעה לראשונה ב-1957, לאחר שהוזמנה למשחקי המכבייה. "הבאתי איתי מכשירים ומקבילים, בישראל אפילו לא ידעו אז מה זאת התעמלות", ואכן, בשנים הבאות היא תניח בישראל את יסודות הענף כשהיא מגדלת דורות של מתעמלות במכון וינגייט.
באולימפידת מינכן 1972 חייה ניצלו בשנית. ב-5 בספטמבר ארגון "ספטמבר השחור" השתלט על המגורים של חברי המשלחת הישראלית ורוצח 11 מתוכם. קלטי, אומנם נטלה חלק במשלחת, אבל לא נכחה בעת ההשתלטות במגורים בכפר האולימפי.
כאמור, בשנת 2017, וכשהיא בת 96, קיבלה קלטי פרס ישראל בתחום הספורט, שמהווה סגירת מעגל למסע חיים מעורר השראה. בשיקולים להענקת הפרס נכתב: "מדובר באשה יחידה במינה, עוצמתית ומבריקה. אשה פורצת דרך, מנהיגה ודמות לחיקוי בקרב תלמידותיה בארץ ובעולם, שעשתה היסטוריה וחיה בינינו. מוערכת עד מאוד בעולם ובקהילת הספורט לדורותיו ועדיין נחשבת לאחת המתעמלות הגדולות בהיסטוריה של ענף התעמלות המכשירים".
במסגרת חגיגות המאה של קלטי, צייצה אגדה אחרת, נדיה קומנצ'י: "כולנו אוהבים אותך ומעריכים. נתת לי השראה כשהייתי ילדה . היו לך חיים מדהימים. הראית שאת לוחמת ואת הוכחה חיה למהו כוח של נחישות".
