האמת היא שהאכזבה מההפסד לרומניה גדולה, אבל אני לא יודע אם להגיד שמדובר בכישלון, כי תכל'ס, מי אנחנו בכלל?
קיימת אכזבה משחקנים שציפית שיתנו הרבה יותר במגרש, שלא יפחדו על עצמם ועל הרגליים שלהם ושיעשו הרבה יותר למען מדינת ישראל, במיוחד בתקופה החשוכה בה אנחנו נמצאים; אכזבה מצוות מקצועי שמתנהל כמו גנון; ואכזבה מהיכולת הדלה ברוב הקמפיין הזה, למעט שתי מחציות טובות בשני משחקים. עם כמות כישרון כל כך גדולה שיש לנו אנחנו עדיין בועטים בדלי, וזה כל כך חבל כי באמת יכולנו לתת יותר בבית הזה. אבל אנחנו כמו שאנחנו, זילזלנו בנבחרות כמו רומניה וקוסובו ולא הסתכלנו על עצמנו ועל היכולות שלנו בכלל. ושוב, בפעם המי יודע כמה, סיימנו במקום שלא מוביל לחלום שלנו.
אני לא אצא בהצהרות עכשיו ואגיד לאלון חזן וליוסי בניון להניח את המפתחות וללכת, אבל אני חושב שהם צריכים לעשות המון חושבים בנוגע לאיך שנראינו לאורך רוב הקמפיין (לא אגיד בכל הקמפיין, כי שיחקנו טוב מול שווייץ בהונגריה ורומניה בחוץ), ולתת תשובות על התפוקה ההתקפית הדלה שלנו כשיש סגל כל כך מוכשר (רק 9 שערים ב-9 משחקים). גם בחירת השחקנים לא הייתה טובה: אם כבר דיברתי על שחקנים שלא נתנו הכל, היה שחקן אחד רוב הזמן על הספסל, שאמנם לא שר את ההמנון אבל עדיין שיחק טוב יותר והקריב יותר מעצמו משחקנים שכן שרו - וזה מוחמד אבו פאני שהיה חייב להיות בורג מרכזי בקמפיין הזה. חבל מאוד.
נקווה לפלייאוף יותר מעודד, שנעלה כבר לטורניר גדול ושנצליח איכשהו לשמח את עם ישראל. שבוע מבורך ושקט.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? התחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
